בסוף שנות ה- 80 כיכב בקבוצת הנוער של הפועל נצרת עילית קשר התקפי בשם ערן חזוט, שבמועדון ניבאו לו עתיד גדול, אבל הצבא קטע לו את הקריירה. חזוט שירת בחיל מודיעין בקריה בתל אביב, התקשה להגיע לאימונים ונאלץ להפסיק לשחק כדורגל. כשהשתחרר מהצבא עוד ניסה לחזור, והתאמן בקבוצה הבוגרת תחת המאמן עובד גרינפלד ז"ל, אבל זה לא היה זה והא נאלץ לפרוש מכדורגל.
היום, 30 שנה מאוחר יותר, עושה בנו אוהד חזוט, את צעדיו הראשונים בקבוצה הבוגרת של הפועל נצרת עילית. בשנת 2007 עזב ערן את נצרת עילית לנתניה. אוהד בן ה- 9 שיחק אז בבית הספר לכדורגל עטרקציה של יאיר עטר. "הוא היה בכיתה ג' אבל שיחק עם ילדים בכתה ו'", אומר האב. המאמן יאיר עטר זוכר את חניכו לשעבר: "כבר אז אמרתי שיש לו סיכוי ופוטנציאל, אם יתמיד. הוא היה שד קטן, לא נח לרגע, בעל בעיטה מלאה עם המון עוצמה, מהיר מאוד, שחקן שלא אוהב להפסיד. התאמן עם גדולים ממנו מכיוון שלא רציתי לעכב את התפתחותו, הוא עמד יפה מאוד מנטלית ופיזית מול השחקנים היותר בוגרים".
האב ערן מסביר את החלטתו לעבור להתגורר בנתניה עם משפחתו: "זו עיר של כדורגל, רציתי שאוהד ישחק בטוברוק, שהייתה אז חממה לגידול שחקנים צעירים".
אלא שמפגש אקראי עם בני לם, מגדולי השחקנים ששיחקו במכבי נתניה, הביא לשינוי כיוון וערן דאג שבנו ירשם במכבי נתניה, בשורותיה עבר את כל השלבים עד קבוצת הנוער של המועדון. בעונה שעברה שיחק 17 משחקים בליגת העל לנוער, עד שהושבת עקב פציעה קשה. למעשה, מאז חודש פברואר לא שיחק במשחק רשמי.
העונה הבין שכדי לחזור לעצמו הוא חייב לקבל דקות משחק ונקלט בקבוצה של המאמן ירון הוכנבוים. מדי יום עושה חזוט את הדרך מנתניה לאצטדיון גרין ברכב של השוער אבי איבגי. בחודש הבא יחגוג את יום הולדתו ה- 20. חזוט, המשחק בקישור האחורי, עדיין משרת בצבא, בתזמורת צה"ל. הוא שותף בשלושת משחקי גביע הטוטו, נגד אחי נצרת, הפועל איכסאל והפועל עכו, בהם גילה ניצוצות של כדורגל איכותי.
המאמן ירון הוכנבוים מפרגן לשחק שלו: "ערן הוא מסוג השחקנים שאף פעם לא מוותר, הוא ילד טוב וממושמע, יש לו אופי טוב, הוא אוהב לעבוד קשה, חסרות לו הרבה דקות משחק ואני מקווה ומאמין שנהנה ממנו העונה".
