fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

תולה את נעלי הריקוד

אהרן סולומון מנכ"ל פסטיבל המחול כרמיאל מיומו הראשון תולה את נעלי הריקוד "אני חש שיצרנו את המכה של המחול העממי הישראלי שמבוקשת לא רק בישראל. בכל העולם רוצים לעלות לרגל תרתי משמע"
אהרן סולומון צילום אלכס הובר
אהרן סולומון צילום אלכס הובר

 

בעוד פחות משבועיים יחל פסטיבל המחול ה-31 במספר. האדם היחיד שיכול להגיד כי הוא היה שם מהיום הראשון ואף לפני כן בשלבי ההכנות, הוא המנכ"ל אהרן סולומון.

הפסטיבל הקרוב יהיה האחרון בו ישמש סולומון מנכ"ל, אחרי שהחליט כי בגיל 70 הגיעה העת להעביר את שרביט הניהול לדור הצעיר. מנכלי"ת היכל התרבות, לילך רנה וקסמן, היא זו אשר תכנס לנעליו של סולומון, לצד המשך עבודתה בהיכל.

אהרן סולומון צילום אלכס הובר
אהרן סולומון צילום אלכס הובר

סולומון משמש מנכ"ל פסטיבל המחול מימי טרום הפסטיבל, הוא עבד במקום שהיה אז מועצה מקומית כרמיאל, במחלקת מהנדס המועצה.

סולומון יליד קרית אתא, נשוי לנעמי, לזוג שני ילדים ותשעה נכדים.

באותם ימים היה זה ברוך ונגר ז"ל, ראש העיר הראשון של העיר, אז עדיין מועצה מקומית לא גדולה, שפנה לסולומון ובקשו לעמוד בראש הפרויקט העתידי של פסטיבל מחול, לציון 40 שנה למדינת ישראל, שזה בעצם הרעיון שעמד בבסיס הפסטיבל הראשון.

כיצד נולד הפסטיבל הזה, שעתיד להשפיע כה רבות על המחול הישראלי?

סולומון: "בתחילת שנות ה-80 היו בארץ שתי ערים תאומות, כרמיאל וארד. לשתיהן ראשי ערים דומיננטיים ומקוריים ברוך ונגר ז"ל ואברהם (בייגה) שוחט יבדל לחיים ארוכים בהתאמה. באותם ימים  בייגה יזם את חגיגות הזמר העברי , מה שלימים התפתח לפסטיבל ארד. ב-1986 ברוך ואני יחד עם כמה אנשי עירייה ,היינו אורחיו של בייגה בארד. החגיגות היו מאוד מוצלחות, הייתה אווירה טובה וכך בדרך חזרה לכרמיאל אמר לי ונגר: 'אם בארד שרים אצלנו ירקדו'."

ואז?

" ההחלטה על קיום פסטיבל מחולות בכרמיאל נפלה כבר ב-1987 אך היה הכרח להכין את המתקנים הדרושים . ונגר שהיה ראש עירייה מאוד פרגמטי, רתם את הקק"ל להקמת האמפיתיאטרון. זה תוכנן כבר אז בראיה עתידית כגדול מסוגו בארץ. הדחפורים הראשונים עלו על הקרקע בתחילת ינואר 1988 וב-25 ליוני שעה שנפתח הפסטיבל הראשון הכל היה מוכן. פרט קטן ומעניין, ביום שקדם לכך עדיין לא היה דשא."

מה הביא את ברוך לבחור דווקא בך לנהל פסטיבל מחול, שהרי מן הידועות שאתה לא מבצע אפילו צעד תימני כי אתה לא יודע מה זה?

ברוך פנה אלי ושאל אם אהיה מוכן לנהל פסטיבל מחול. השבתי לו שאני לא יודע לרקוד, אני לא קרוב אפילו לתחום. אז הוא השיב, דווקא בגלל זה אני רוצה שאתה תנהל. למה? ברוך הסביר שראיין די הרבה אנשים מתחום המחול וראה שהעולם הזה מורכב מהרבה קליקות ורבדים, יש הרבה מתח וויכוחים בין הגופים השונים במחול, הוא חשש שאם הוא יבחר מישהו מתחום המחול המודרני , נגיד, לא ישתפו אתו פעול מתחומי מחול אחרים.

הוא ראה בולדוזר שיודע לחתור למטרה. ולגבי  התכנים יונתן כרמון היה האיש המתאים בגלל עיסוקו, שהוא שכן הוא אבי המחול העממי לבמה , שהשהייה  הארוכה שלו בפריז קירבה אותו לתחומי המחול המודרני והקלסי. כישראלי היה מאוד פתוח למחול האתני. ולפולקלור הבינלאומי.

כיצד החלטתם על תכנית הפסטיבל?

"יונתן כרמון גויס מיד , בשלב התכנון ההתחלתי לשמש מנהל אומנותי. כרמון היה כבר אז בעל מוניטין ושם עולמי בתחומי המחול, ככוריאוגרף, רקדן, ויוצר מחול עממי, כך שהבחירה בו הייתה טבעית והתבררה כנכונה ומוצלחת, אני גויסתי למנהל כללי וכך יצאנו לדרך"

איך היה הפסטיבל הראשון?

"כולנו הופתענו, ההצלחה הייתה מדהימה. לפסטיבל הראשון הגיעו כמאה אלף איש. מספרים דמיוניים בהתחשב בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה, ועדיין לא עבר מפה לאוזן כפי שיקרה בשנים הבאות".

האמנת שנגיע ל-31 שנים , לאור הניסיונות הקודמים של פסטיבלי דליה וצמח?

לא היה בטוח שיהיה פסטיבל שני בכלל. הפסטיבל הראשון היה חלק מחגיגות 40 שנה למדינה. אני הגעתי למעשה רק לשנה אחת. אחרי ההצלחה העצומה שזכה לו הפסטיבל הראשון הוחלט להמשיך ולקיימו כל שנה. כמה חודשים אחרי הפסטיבל הראשון הלך לעולמו ברוך ונגר. לקראת הפסטיבל השני אפפה אי ודאות את הפרויקט שכן עדי אלדר נכנס לתפקידו לאחר שנבחר רק בסוף חודש מרץ , כך שהזמן שנותר להחליט ולבצע היה קצר.

אלדר נתן את מלוא תמיכתו להמשך קיום הפסטיבל, אחת ההחלטות הראשונות שלו כראש עירייה. ומכאן כל השאר היסטוריה.

האם לילד הזה פללת?

ההצלחה הגדולה של הפסטיבל הוא ההכרה הבינלאומית והמוניטין שצבר . היום רבות הלהקות מחו"ל שפונות בבקשה להשתתף בפסטיבל כאשר המדינות מהן מגיעות, מוכנות להשתתף בהוצאות הבאתם.

מאחר והפסטיבל הראשון הצליח החליטו מוסדות המדינה והשותפים הנוספים, משרד החינוך והתרבות, אומנות לעם , השותף הגדול מטה חגיגות ה-40, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית,  להפוך  אותו לשנתי.,ולהמשיך בתמיכה הכספית לקיומו.

בינתיים התקווה מתממשת. היום 31 שנים לאחר הפסטיבל הראשון .

מדוע סיים המנהל האומנותי יונתן כרמון, מי שבעצם יצר את הפורמט של שילוב המחול הישראלי לבמה עם ריקודי העם הכל כך פופולריים, לצד להקות מחול מודרני וקלסי מהארץ ומחו"ל  יונתן כרמון אחרי 14 שנות הצלחה?

הרגיש שהוא מיצה את עצמו, והוא העדיף לפנות לפרויקטים חדשים, ביניהם להקים מחדש את להקת כרמון, וכמובן שהמשיך לנהל את אולימפיה בפריז. כרמון מחלק את זמנו בין תל אביב לפריז הוא מתגורר בשתי הערים.

הבחירה בשלמה ממן כממשיך הדרך של כרמון הייתה טבעית. ממן יליד טבריה, רקדן וכוראוגרף מחונן, שידו גם ביצירות לבמה ללהקות גדולות והפקות ענקיות וגם ביצירת ריקודי עם הייתה בחירה טבעית. בכל אותן שנים, מיומו הראשון של הפסטיבל, שימש ממן לצד כרמון, כעוזרו ומפיק בפסטיבל.

איפה אתה רואה את תרומתך לפסטיבל מעבר לניהול האדמיניסטרטיבי ?

במשך השנים הנושאים שעבדתי עליהם. אחד מהם מינוף הפסטיבל כאירוע בינלאומי שזה מאוד הצליח. אתן דוגמה: לפני מספר שנים כאשר הוחלט בעירייה להעביר תהליך של  מיתוג לעיר,  אמרתי שאין צורך כי העיר ממותגת כעיר המחול, אבל לצערי החליטו למתג אותה אחרת. אני יכול להגיד בוודאות שלמרות הניסיון למיתוג חדשני וצעיר, גם היום בכל אשר אני פונה ונפגש עם אנשים, אני שומע כי כרמיאל היא "עיר המחול". העובדות הן שקובעות.

מעבר לניהול הפסטיבל, יצרתי גשרים של תרבות עם הרבה מדינות בעולם. ארצות שהיו נגד ישראל היום הם חברים טובים, ונושאים את דגל השיתוף עם ישראל. וכן אני בהחלט מתכוון לגשרים ולא לקשרים .

מה אתה הולך לעשות עכשיו?

תחילה אדייק אני  מסיים רק בסוף השנה. וכן יש לי רעיונות והצעות אבל תחילה אני רוצה קצת לנוח להקדיש למשפחה. אבל ברור שלא אשב בבית הרבה זמן ללא מעש. אני לא בנוי לנוח יותר מדי זמן.

סולומון אינו מוכן לשתף כרגע באשר לרעיונות שלו לעתיד אבל מבטיח שאנחנו נדע.

מה אתה מרגיש כלפי היצירה הזאת שאתה משאיר אחרי 31 שנים?

אני חש שיצרנו את המכה של המחול העממי הישראלי שמבוקשת לא רק בישראל , בכל העולם. רוצים לעלות לרגל – תרתי משמע – .

על להקות המחול ישראלי מרחבי העולם הוא מדגיש: "כשרוצים להגיע מכל קהילה שהיא ברחבי הגלובוס להקות מחול ישראלי אנחנו תמיד אומרים כן. מארחים אותם כאן דואגים ללינה ואוכל ומשלבים אותם בהפקות שונות. מספר להקות מגיעות באופן קבוע כל שנה".

אתה מרגיש שעשית ציונות?

לא עסקתי בציונות אבל העשייה הזאת יצרה בפועל מפעל ציוני .

אתה פורש בדיוק בשנה בה מתקיימות בחירות לראשות הרשויות המוניציפליות, כאשר בכרמיאל זו עובדה כי ראש הראשות יהיה אחר ולא עדי אלדר המלווה את הפסטיבל 30 שנה מתוך 31 שנות קיומו, אתה חושש?

מי שייבחר אני בטוח שיבין שהפסטיבל הוא נכס לעיר, ולא נטל. מה עוד שתמיכת העירייה בפסטיבל מהווה בסך הכל כ20 אחוזים מתקציב הפסטיבל,  שאר הכספים מגיעים מבחוץ ומהכנסות עצמיות. העיר עצמה נהנית מפירות הפסטיבל בהיבטים רבים, כלכלית, תרבותית, ויוצרת גאוות יחידה.  גאווה לוקאלית. אנחנו יודעים כאן כל התושבים, שבזכות הפסטיבל כרמיאל היא נקודה על מפת העולם.

סולומון רואה עצמו לא רק כמנהל של מפעל תרבות חשוב אלא גם כמורה ומי שלצדו גדלו ולמדו את רזי מקצוע ההפקה וניהול הפקות, והיום מנהלים את הנושאים הללו עבור כל האירועים העירוניים, מבלי להזדקק להבאת מפיקים מן החוץ . הוא מסביר: "אני מאמין שהצלחתי לגדל פה חבורה שלמה של אנשי תרבות, שיודעים לעסוק בהפקה, והם מפיקים כיום את כל נושא התרבות בכרמיאל מבלי צורך להיעזר במפיקי חוץ  , וזה בהחלט ייחודי לכרמיאל. אצלנו לא מביאים מפיקים מבחוץ, השליטה  בידיים של כרמיאל.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות