fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"שדרות הגעתון אמורות להיות היעד הכי חשוב לשימור, הדרישה צריכה לבוא מהעם"

שנים דנו באפשרות של מדרחוב, אבל יש בעיה תחבורתית. הגעתון צילום: אדריאו הרבשטיין
שנים דנו באפשרות של מדרחוב, אבל יש בעיה תחבורתית. הגעתון צילום: אדריאו הרבשטיין

האדריכל משה פודם, מי שהיה יועץ השימור של תוכנית המתאר של נהריה, שאושרה השבוע סופית לאחר שבע שנים, מדבר בכאב על אתרים שנמחקו בשנים האחרונות ממפת העיר, מסביר למה חשוב לשמר את המורשת הבנויה בכלל ואת שדרות הגעתון בפרט, מייחל לשינוי בתפישה העירונית ואומר: "השימור צריך להיות נר לרגליה של הרשות המקומית. אין עתיד בלי עבר"

 
הוועדה המחוזית צפון אישרה את תוכנית המתאר הכוללנית לנהריה אחרי יותר משבע שנים. התוכנית כוללת 37 אלף דירות (תוספת של כ-8000 דירות) שייתנו מענה לאוכלוסייה של יותר מ-75 אלף תושבים; תוספת של כ-203 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה, פארק עירוני, הרחבת בית החולים, טיילת חוף הים, מוקדי תיירות, רשת שבילי אופניים והארכת קו המטרונית מחיפה והקריות עד נהריה.

בשנת 2013 נערך נספח השימור של התוכנית. האדריכל משה פודם מנהריה היה יועץ השימור של תוכנית המתאר. במטרה לשמר מבניים היסטוריים בעיר לצורך זיהויים של מאפיינים וערכים היסטוריים, אורבאניים, ארכיטקטוניים ונופיים. לצורך בחינת המצאי הקיים של המבנים ההיסטוריים בעיר נערך סקר שימור.

בעבר, עיריית נהריה לא מצאה עניין בתוכנית השימור. יתרה מכך, ועדת השימור בעיריית נהריה מעולם לא התכנסה וכפועל יוצא מכך לא דנה באתרים ההיסטוריים בעיר ושימורם. כל נושא שימור שעלה על סדר – בית ליברמן, ביתו של ראש העירייה הראשון גרשון טץ או הספרייה העירונית הישנה – לווה במאבקים ובמחאות.

תוכנית שימור חלקית. הסיפרייה עירונית הישנה (צילום ארכיון אורית רייך)
תוכנית שימור חלקית. הסיפרייה עירונית הישנה (צילום ארכיון אורית רייך)

לאחרונה קרה דבר ונרקם קשר בין המועצה לשימור אתרים לעיריית נהריה. מנהלת מרחב חיפה והצפון של המועצה, נעמה מזרחי, פנתה לראש העירייה רונן מרלי, ובקרוב תתקיים בין השניים פגישה, כדי לדון באתרי השימור, אלה שעוד נותרו ולא נמחקו על ידי טרקטורים, כשבמקומם קמו בניינים חדשים. כך נהרסו בתיהם של טץ ושל ד"ר וידנפלד, הרופא הראשון של נהריה, וצריף הפח של משפחת פיסקר הועבר למוזיאון בתפן.

תכנית המתאר של נהריה מייצרת את התנאים לחיזוק ולהתחדשות עירונית במרכז העיר, על מנת לייצר תנאים טובים יותר למימוש הזכויות המאושרות, שלא מומשו עם השנים, והיא תהווה עתה בסיס תכנוני להגדלה משמעותית של המלאי התכנוני בנהריה לעשורים הבאים. על כן, התכנית מייצרת את התנאים לחיזוק ולהתחדשות עירונית במרכז העיר באמצעות יצירת ליבה מסחרית ותיירותית משמעותית, ופיתוח מרכז העיר כמוקד מסחר ותעסוקה עם קשר לים ולטיילת. בנוסף, התכנית מייצרת תנאים למשיכת אוכלוסייה מגוונת לעיר על ידי יצירת פתרונות דיור מגוונים לכל סוגי האוכלוסייה ובפרט לצעירים.

התכנית מאפשרת חיזוק והגדלת הבסיס הכלכלי והתעסוקתי בנהריה ע"י ניצול יתרונות יחסיים קיימים, פיתוח תעסוקה עתירת ידע מגוונת, פיתוח מסחר ברמה אזורית, מסחר תיירותי וניצול יתרונות לגודל בתחום השירות הציבורי.

התכנית מייצרת מערך  שטחים הפתוחים בעיר ע"י הוספת פארק עירוני חדש בעיר, פיתוח הטיילת לכל אורכה לרבות שילוב שרותי תיירות וחוף ותוספת שטחים ציבוריים פתוחים בשכונות המערביות. כמו כן, התכנית מציעה תוספת שטחי ציבור בין המידעטק לקריית החינוך, יצירת מרכז תרבות וחינוך במרכז העיר ויצירת אינטגרציה בין כל חלקי העיר. בנוסף לשטחים הכלל עירוניים, הוקצו בכל שכונה שטחים למבני ציבור הדרושים לשרות תושבי השכונה.

התכנית מחזקת את אפשרויות התעסוקה בעיר, ומציעה אזור תעסוקה בצמוד לתוואי הרכבת, חיזוק אזור המלאכה והמסחר מדרום למרכז העסקים, יצירת עירוב שימושים בלב העיר, הרחבת וחיזוק בית החולים ומוקד תעסוקה ומחקר. כל זאת, על מנת לאפשר מימוש הפוטנציאל לשדרוג סביבתי תוך כדי יצירת מקומות עבודה בקרבת ובתוך אזורי מגורים, לפי עקרונות פיתוח אורבני בר קיימא. התכנית מציעה גם תוספת מסחר ומשרדים במתחמים קיימים, ציר הגעתון, לוחמי הגטאות ומרכז העסקים הקיים.

שנים דנו באפשרות של מדרחוב, אבל יש בעיה תחבורתית. הגעתון צילום: אדריאו הרבשטיין
שנים דנו באפשרות של מדרחוב, אבל יש בעיה תחבורתית. הגעתון
צילום: אדריאו הרבשטיין

בהיבט התחבורתי, התכנית משפרת את מערכת התחבורה ע"י מתן עדיפות לתחבורה ציבורית, רוכבי אופניים והולכי רגל. בפרט, התכנית קובעת כי יוקם מסוף תחבורה ציבורית בסמוך לבית החולים. עוד כוללת התוכנית את הארכת קו המטרונית מחיפה והקריות עד נהריה. מאחר ונהריה היא עיר מישורית המתאימה לתנועת אופניים, התוכנית קובעת כי תוקם רשת יעילה של שבילי אופניים וכוללת מקומות חנייה לאופניים. כמו כן, מתייחסת התוכנית להקלת העומס בכניסות ובמרכז העיר, ודילול התנועה העוברת דרכה.

התכנית מחזקת את תפקודה של נהריה כעיר תיירות ע"י שדרוג ופיתוח מרכז העיר והטיילת, פיתוח תיירות המתבססת על ים וספורט ימי ומשתלבת בתיירות הכפרית ובמוקדי המשיכה במרחב נהריה.  התכנית מציעה חיזוק ופיתוח מוקדי תיירות בצפון ובדרום העיר המחוברים ע"י טיילת, תוספת שימושי מסחר ובידור, עידוד מגוון אפשרויות אירוח כגון מלונות, מלוניות וחדרי אירוח פרטיים. כמו כן מתוכננים מסלולים להולכי רגל ורוכבי אופניים שיחברו בין חלקי העיר למרכז העסקים ולחוף הים ועד לראש הנקרה מצפון. התכנית מציעה מוקדי ספורט וספורט ימי ע"י יצירת תנאים לחיזוק מערכת מתקני הספורט כבסיס לתיירות ספורט ולמתן שירותים אזוריים למרחב הכפרי שמחוץ לנהריה. כמו כן, התוכנית מאפשרת הקמת מרינה חדשה.

נהריה 1934. מתוך נספח השימור
נהריה 1934. מתוך נספח השימור

המנוף להיסטוריה

פודם מסביר עד כמה חשובה תוכנית השימור, בעיקר בעיר כמו נהריה. לדבריו, שדרות הגעתון אמורות להיות היעד הכי חשוב לשימור בתפישה עירונית, תיירותית וחברתית יחד עם חופי הים ואתרים נוספים. בהקשר זה נציין שתוכנית השימור עוסקת גם בעצים עתיקים.

פודם, 70, תושב נהריה, למד ארכיטקטורה במילאנו והקים את מחלקת שימור האתרים בעיריית חיפה בשנות ה-80. הוא פעל לשימור שכונת ואדי סאליב, המושבה הגרמנית והעיר התחתית. היום, הוא אומר, רואים את תוצאות התוכניות בפועל, אך תכנונן החל לפני 40-30 שנה. כשפרש, עסק בנושא השימור בעכו ולאחר מכן מונה ליועץ השימור של תוכנית המתאר בנהריה.

פודם: "העירייה לא התייחסה לתוכנית השימור. כשהיו דיונים, כיועץ שימור, הצגתי את הרשימה, אך לא קרה כלום. חוץ מלהרוס את המבנים הראשונים לא נעשה דבר. לפני כשבועיים פנו אליי מהמועצה לשימור אתרים בנוגע לבית שטראוס ברחוב הרצל, שגם הוא חלק מתוכנית השימור. מהעירייה הפנו אותם אליי לקבל חוות דעת. שמחתי מאוד. זה מראה על שינוי המגמה ועל היחס כלפי אתרים היסטוריים. סקר השימור צריך להיות נר לרגליה של הרשות המקומית, ולדעתי, יצטרכו לערוך כעת סקר מבנים חדש. אני מאמין שאין עתיד ללא עבר, ומי שלא מכבד את העבר, אז אין לו למעשה עתיד. המורשת הבנויה, שהיא למעשה המורשת הפיזית, ראויה לשימור. השימור לא עוסק רק במבנים, גם באתרי נוף ובכל עיר ומקום. יש אתרים שהם המנוף להיסטוריה ומייצגים את התרבות המקומית. הדרישה לשימור צריכה לבוא מהעם, כי לעיריות יש עניין פרקטי כלכלי, ושימור עולה כסף. בנוסף, יש התנגדות מצד יזמים לפעול, כי זה לא משתלם להם. זה מחייב תמיכה ציבורית של העם ובעקבותיה תמיכה של הרשות לפעול כדי לשמר אתרים. חוץ מאשר בתל אביב, האתרים לשימור אינם בעלי ערך כלכלי, הם בעלי ערך ויזואלי. בנהריה רוב המבנים והאתרים הם חסרי ערך מבחינה ארכיטקטונית, זו אדריכלות עממית פשוטה, שמייצגת את ההיסטוריה. אם בעוד 100 שנה ירצו להראות איך חיו התושבים בנהריה ולא ישמרו כמה מבנים, אז לא יהיה מה להראות. תישאר רק תמונה של המבנה הקטן ליד גורדי השחקים.

"רצוי, למשל, לשמר את כל החזית הבניינים בשדרות הגעתון. זו חתיכת היסטוריה של העיר. אם ירשו להרוס בית אחרי בית, לא יהיה זכר".

בית ליברמן (צילום: רותם כבסה)
אוצר של מסמכים. בית ליברמן צילום: רותם כבסה

נהריה היא לא תל אביב

פודם מתייחס לעובדה שבעלי הקרקעות, מסיבות כלכליות, לא מעוניינים שיכריחו אותם לשמר את המבנה כפי שהוא. "וזו בעיה רצינית מאוד. בכלל, איך מצליחים לשמר בתוך עיר מתפתחת מבנה של שתי קומות שנבנה לפני 100 או 50 שנה, כשמסביבו קמים גורדי שחקים והקרקע אם תישאר לא תנוצל? בשדרות רוטשילד בתל אביב משמרים את החזית בלבד. הורסים את כל הבית ונשאר הקיר של החזית ומאחורה בונים בניין. אבל עבור הולך הרגל נשמרת חזית רחוב. אך מה שתקף לתל אביב, כמו שימור הטמפלרים, מגובה בשווי הקרקע, כי דירה בתל אביב עולה 5 מיליון שקלים ובנהריה אותה דירה עולה 1.5 מיליון שקלים.

"כך יקרה בספרייה העירונית בנהריה. ישמרו את החזית, יחד עם המועצה לשימור אתרים, ומאחוריו ייבנה בניין, כי הקרקע נמכרה ליזם פרטי. המבנה ייהרס בחלקו, אבל החזית תישמר. למען האמת, זה המבנה היחיד שהצלחנו להציל לשימור. יש בנהריה גם עצים לשימור וחייבת להיות תמיכה ציבורית בעניין הזה. בעבר זה היה במאמץ גדול של אורית רייך".

לדברי פודם, שכונה כמו טרומפלדור על בנייניה, שנבנו בשנות ה-50, ראויה לשימור. "אם היו משמרים את שדרות הגעתון, היו נותנים לרחוב נופך עם הנחל והעצים. גם הטיילת היא אתר לשימור. כשיקימו את הטיילת הצפונית – יש שם חורשה מיוחדת וכדאי לשמור על האופי המיוחד שלה. אם סתם ירצפו כמו בטיילת הדרומית, במקום שיש צמחייה ועצים, זה יהיה חבל מאוד. המפתח הוא שדרות הגעתון. שנים דנו באפשרות של מדרחוב, אבל יש בעיה תחבורתית. לעשות מדרחוב זה לא בדיוק ישים, כי מה עם הנגישות לעסקים. לתוכנית המתאר יש נספח נוף ויש הצעות לעשות לפחות בחלקו מדרחוב. היו רעיונות לעשות קירוי לתעלה. את כל זה צריך לשים על השולחן. אם יום אחד היו מוציאים את כלי הרכב ממרכז העיר נהריה ובונים מערך שאטלים היו פותרים את עניין הנגישות, הכל עניין של החלטה".

"שכונה כמו טרומפלדור על בנייניה, שנבנו בשנות ה-50, ראויה לשימור". משה פודם
"שכונה כמו טרומפלדור על בנייניה, שנבנו בשנות ה-50, ראויה לשימור". משה פודם (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אוצר של מסמכים

פודם מצר על פירוק הצריפים הבודדים שעוד נותרו בעיר, כשהאחרון מהם הועבר למוזיאון הייקים בתפן. "כשהצגתי את רשימת השימור, יו"ר הוועדה היה ז'קי סבג והצגנו דוגמאות של אתרים. היה אז בית גרשון טץ, ראש העירייה הראשון שעדיין עמד, וסבג לא גילה עניין לשמר אותו כבית היסטורי במרכז העיר. היה לבית ערך ארכיטקטוני, באוהאוס. שאלתי 'למה לא תשמרו את הבית?', והוא ענה בצחוק: 'גם את הבית שלי אפשר לשמר'. עד עכשיו הרסו בלי להגיד מילה וצריך להכין סקר חדש ולהביא את הרשימה המעודכנת לאישור.

"מנהלת מרחב חיפה והצפון של המועצה לשימור אתרים, נעמה מזרחי, מייחלת לפגישה ולשינוי מדיניות בנושא. המטרה היא להביא את הנספח השימור לאישור במליאת המועצה, ולכן נבקש שיתוף פעולה, כדי לחשוב מה הם סדרי העדיפויות החדשים. אנחנו שמחים שיש כעת תקווה. הקונספציה הייתה ששימור זה משהו שמעכב את העתיד, וזה חד משמעית לא נכון. צריך להכין תוכנית לשדרות הגעתון. בבית ליברמן יש אוצר של מסמכים, שתמיד היה סגור בפנינו. נורא מעניין מה יעשו איתו כעת ומבחינתי זה המאמץ העיקרי".

בין רשימת האתרים שהוצעו לשימור: בית הספר ויצמן, הראשון בנהריה; בית המועצה הראשון; בית מוגרבי בשכונת עמידר; בית המשאבות ברחוב ויצמן; בית יוסף לוי ברחוב המייסדים; בית שטראוס; בית זוגלובק; ארבעה עצי שקמה עתיקים; עשרות בתים של מייסדי העיר ורשימה של אתרים עתיקים: כניסה ביזנטית, הבית התורכי, המקדש הכנעני ועוד.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות