fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"רמי סיוון היה מורה יוצא דופן ומיוחד"

רמי סיון צילום רותי ברמן
רמי סיון צילום רותי ברמן

רמי סיוון בן 78 מכפר יונה נהרג בתאונת דרכים בהיותו הולך רגל בין פרדסיה לבית ליד. סיוון הובא לקבורה ביום שני בכפר יונה.

הידיעה על מותו של סיוון ציערה רבים מבני נתניה שלמדו אצלו בבית הספר התיכון שרת שם לימד התעמלות ותיאטרון – מגמה שהקים לחמש יחידות בגרות.

רמי סיוון צילום עצמי
רמי סיוון צילום עצמי

את רמי סיוון זיהו בנתניה עם האופנוע שלו מסוג הרלי דוידסון כשהוא עונד שרשראות צמידים ועגילים כבדים. "השרשראות והצמידים הם אביזרים שסיגלתי לעצמי עוד מתקופת ההרלי שהיה לי בארה"ב שם במשך ארבע שנים רכבתי עליו בכל רחבי ארה"ב", כך סיפר לכתבת חדשות נתניה לפני שנתיים.

בשנות השבעים, במשך שמונה וחצי שנים הוא גר בארה"ב. את ביתו בכפר יונה כינה; "חלקת האלוהים הקטנה שלי",  גידל גינה אורגנית ונהנה מעבודת האדמה.

סיוון נולד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לאב יהודי קומוניסט ואמא פולניה קתולית. אביו שרת בצבא הרוסי ורק בגיל שש עם סיום המלחמה גילה שיש לו אבא. הוא גדל כבן יחיד. אביו נפטר בגיל 100.

רמי סיון צילום רותי ברמן
רמי סיון צילום רותי ברמן

את רעייתו לשעבר תמר הוא הכיר בויינגייט שם שניהם למדו חינוך גופני. יש להם שני ילדים. במהלך השנים התאהב בתלמידה שלו לשעבר וביחד יש להם בן. כאשר פרש מהוראה הלך ללמוד צורפות.

בביתו בכפר יונה היה לו בית מלאכה קטן.  הוא מכר תכשיטי כסף כבדים לגברים.

מוטי דגן שהיה מורה בשרת אמר השבוע: "כולנו המומים וכואבים את לכתו של המורה האהוב לספורט, המורה הנערץ לדרמה שהלך כך בפתאומיות".

אדוב תורן תלמידו של רמי בתיכון "שרת": "מאד מצער. בבית ספר "שרת" זכינו למורים מצויינים שהעניקו לנו המון. מתוך שורה ארוכה של מורים כאלה התבלט רמי סיוון כמורה יוצא דופן ומיוחד. כולנו זוכרים את סגנונו המיוחד. תמיד בלבוש והופעה חיצונית מקורית ורעננה, עליה הקפיד גם בערוב ימיו. אך מעבר לכך הייתה השקעה עצומה בתלמידים, באירועים, במועדון המיתולוגי, במופעים, בהצגות… כל זה בוודאי הרבה מעבר לכל שכר כספי שקיבל. אני זוכר שעות ארוכות של דיונים איתו בעניינים ברומו של עולם בחדר המועצה בימי שישי אחה"צ. תמיד בגובה העיניים. הוא אפשר דיונים פתוחים של אנשים צעירים עם אדם בוגר, כאלה שאתגרו אותנו ולימדו אותנו לחשוב. חברי דודו אבן-חיים אמר משהו שכולנו נזדהה:  " …במקביל להיותו חלק חשוב מנערותנו הבלתי נשכחת, היינו אנו ורבים כמותנו חלק בלתי נפרד מנערותו המתמשכת".

אני סיימתי את לימודי בתיכון ב-1978. בתקופתי רמי היה המורה להתעמלות. במקביל היה המורה האחראי על מועצת התלמידים ועל מופעי סוף השנה של המחזורים שסיימו את הלימודים. במסגרת מופעים אלה היו הפקות גדולות של הצגות כמו "פונדק הרוחות" ואחרות לאורך שנות התיכון. רמי היה אחראי גם על החוג לדרמה שבמסגרתו הועלו הצגות כמו "מחכים לגודו", "יעקובי ולידנטל" ועוד.בהמשך מונה גם למורה לדרמה. רמי היה דמות מיוחדת במינה. לא מורה שגרתי כלל. הוא בילה איתנו שעות, ימים ולילות בעבודה ארוכה ובפרויקטים שונים כמו הקמה ותפעול של מועדון שבו היו פעילויות חברתיות שונות ועוד פעולות רבות של מועצת התלמידים. אהבנו אותו מאד. יהי זכרו ברוך".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות