שר הביטחון משה (בוגי) יעלון מצטייר בעיני הניצים מהימין כחנון שיכשכש בזנבו כל אימת שראש המשלה לא יהיה מרוצה מדיבורים בממשלה. אז נדמה לי שפה לאנשים יש טעות. יעלון הוא לוחם ופוליטיקאי והדברים לא סותרים. הוא איש ימין ונץ מובהק, עם ערכים של תנועת העבודה והנוער העובד. גם פה אין סתירה. האם הם יכולים להכיל איש את רעהו? זאת השאלה הגדולה. נתניהו אובססיבי, אבל זהיר, ויודע שיעלון עדיף לו על נפתלי בנט כשר ביטחון. גם נתניהו וגם אנחנו נהיה יותר רגועים אם בעמדה הרגישה כל כך ימשיך יעלון בתפקידו.
הקואליציה דקה ושבירה, והיות שאין קופצים על העגלה, ביבי לא יזעזע אותה בפיטורי יעלון כדי לא להכניס את המערכת לזעזוע. גם יעלון יודע את זה, ונדמה לי כי בעימות הנוכחי ידו על העליונה. לגבי העתיד, יעלון איננו כריזמטי וגורף קולות, אבל בסיטואציה מסוימת, אם יגיעו מים עד נפש, הוא יכול להיות איש המרכז המאחד כוחות, שיכול להוביל כמה גדודים אזרחיים לכנסת ולהוות איום על שלטון נתניהו. בינתיים זה נראה רחוק, אבל בסיטואציה שבה הבטן מלאה והמרירות הולכת וגוברת, ייתכן ושעת השין הרבה יותר קרובה משאנו מעריכים. ביבי כרגע לא מאוים, אבל הזמן מתעתע. בפעמים קודמות הוא הצליח לזרוק את שאול מופז למחסן ואת ציפי ליבני לשמאל ופיטר את איציק מרדכי. עם יעלון זה עלול להיות הרבה יותר קשה.
