fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"קל לכתוב ספרים אירוטיים"

כילדה ונערה יהודית צפורי מנתניה תמיד כתבה ובגיל 18 הוציאה ספר שירה. לאורך השנים הכתיבה נדחקה מחייה, עד שלפני שלוש שנים, בגיל 47, החליטה לחזור לכתוב והפעם ספרי מתח אירוטיים. "אני אוהבת לעשות דברים שמספקים לי הנאה. מאז ומעולם הייתי אישה שלא מתביישת בדעות שלה ובטח לא במיניות"
"בכתיבה הארוטית יש שחרור ובכתיבה בכלל יש אהבה". יהודית צפורי צילום: רותי ברמן
"בכתיבה הארוטית יש שחרור ובכתיבה בכלל יש אהבה". יהודית צפורי צילום: רותי ברמן

הסופרת יהודית צפורי מנתניה מגדירה כתיבה כ"אהבה שמרשה לדמיון הפורה שלי להשתולל, אני אוהבת לכתוב על נשים חזקות, אוהבת לשזור מתח וקונספירציות בספרים שלי. עד הפרקים האחרונים הקורא לא יודע מה מצפה לו".

לפני שבועיים יצא ספרה החמישי, "מיתרי ליבי", בהוצאת בוקטיק, והיה במשך שבוע הנקרא ביותר באתר אינדיבוק ספרים דיגיטאליים וכעת מדורג בין ארבעת הנמכרים ביותר. הספר זכה לשבחים ברחבי הרשת, בקבוצות קוראות למיניהן, ואף אזל בחלק מסניפי הרשתות.

כילדה וכנערה צפורי כתבה למגירה ובגיל 18 הוציאה ספר שירים. "נטשתי את האהבה לכתיבה כשהתגייסתי לצבא. השגרה שאבה אותי ולא כתבתי יותר, אבל המשכתי לקרוא ספרים כל חיי, לפעמים שניים שלושה ספרים בשבוע".

היא למדה בבית הספר בארי וסיימה את תיכון שרת. תמיד אהבה ספרות וסיימה את התיכון במגמת תיאטרון ומשחק. בצבא שירתה בחיל הים כקצינת שליטה (כיום בתה משרתת כלוחמת). "מחזות וספרים הם בדם שלי מיום שאני מכירה את עצמי".

"בכתיבה הארוטית יש שחרור ובכתיבה בכלל יש אהבה". יהודית צפורי צילום: רותי ברמן
"בכתיבה הארוטית יש שחרור ובכתיבה בכלל יש אהבה". יהודית צפורי
צילום: רותי ברמן

אחרי שנים שהסתפקה בקריאת ספרים, לפני שלוש שנים החליטה צפורי לחזור לכתוב. בתחילה כתבה מדי יום פרק ושלחה אותו לקבוצת חברות בלבד. "הן היו מעירות, מתקנות ובעיקר נהנות. כשמצאתי את עצמי עם עשרות פרקים על פני 300 עמודים, החברות שכנעו אותי להוציא את הספר לאור. רק אז שיתפתי את בעלי, אבנר, הילדים והמשפחה הקרובה שאני עומדת להוציא ספר – ולא סתם ספר, רומן מתח אירוטי. לשמחתי הרבה, התמיכה הייתה רבה מאוד. בעלי תמך ועודד אותי וכמובן גם ההורים שלי שתמיד נתנו לי את ההרגשה שאני יכולה לעשות כל דבר שאבחר בו".

אהבה מתובלת

צפורי, כמעט בת 50, נשואה לאבנר זה 25 שנים ואמא לשלושה (13, 18 ו-23), היא מנהלת כספים בחברת גליל-און (אותגל) בע"מ בפארק התעשייה קיסריה. את שעות הפנאי היא מקדישה לכתיבה: "אני מאמינה שהשמיים פתוחים למי שיש כנפיים".

למה דווקא אירוטיקה?

"לפני הכל זה כיף ואני אוהבת לעשות דברים שמספקים לי הנאה. רומן אירוטי הוא קודם כל רומן. במרכז יש סיפור אהבה והאירוטיקה היא רק התבלין ולא החלק המרכזי. מאז ומעולם הייתי אישה שלא מתביישת בדעות ובטח לא במיניות שלי, וכך חינכתי גם את ילדיי. הם יודעים שבעיניי סקס הוא אחת ההנאות הגדולות בחיים ולכן היה לי קל לכתוב את זה".

כל הספרים שהוצאת עד כה מתובלים באירוטיקה?

"כל הספרים שלי מתובלים בתיאורים גרפיים אירוטיים, אבל בכולם יש הרבה מעבר, יש מתח, תחבולות, סיפור אהבה וכל אחד יכול למצוא בספרים שלי משהו שידבר אליו".

רוב הקהל הוא נשים?

"כן, אך יש כמה גברים שאני יודעת שקראו את הספרים שלי, אולי יש עוד כמה שאני לא יודעת עליהם".

על איזה צורך של נשים עונים הספרים שלך?

"כיום, יותר מאשר בעבר, החברה שלנו מדברת בפתיחות רבה על מין ומיניות. לנשים יש צורך בלדמיין, לבנות פנטזיה, והספרים שלי משמשים דרך נוספת להצית את הדמיון. הספרים שלי מספרים סיפור על אהבה ומין, על נשים וגברים ומערכות יחסים. אני כותבת על נשים חזקות ומתארת דרך המילים שלי כוח והעצמה נשית".

נראה שכיום יש עדנה לז'אנר הארוטי והרומנטי.

"בהחלט כן, נשים כבר לא חוששת שלקרוא ספר רומנטי או ארוטי יתייג אותן. בספרים שאני קוראת או כותבת יש הרבה מעבר לארוטיקה, יש תקווה, יש חלום, יש פנטזיה ויש אש לוהטת בין הסדינים. הרבה מאוד קוראות העידו שבעקבות הספרים חיי המין שלהן השתפרו. אם תשאלי אותי, הרבה מאוד גברים מרוצים מסתובבים בעולם בעקבות זה, והרבה מאוד בעלים רוכשים עבור הנשים שלהם את הספרים".

כמה זמן לוקח לך לכתוב ספר?

"אני כותבת מהר. מה שלוקח זמן הוא בניית העלילה ולפעמים יש צורך במחקר את כל אלה אני עושה עם מחברת ועט, ובכל פעם שיש לי זמן פנוי אני מוסיפה משהו. זה יכול לקחת חודשיים-שלושה. רק לאחר שכל העלילה בנויה בראשי פרקים אני מתיישבת לכתוב, ומכיוון שאני כותבת מתח הכל חייב להיות מסודר והמעגלים חייבים להיסגר".

מה הנושא של "מיתרי לבי"?

"הספר מגולל את סיפורם של ליבי ועומר. ליבי שבגיל 20 האמינה באהבה ופרפרים, ניסתה לעזור למשפחתה ועשתה עסקה עם ה'שטן' שכמובן נכשלה. תוצאות העסקה הזו מלווה אותה בכל צעד שהיא עושה. גם בעברו של עומר טרגדיה מטלטלת אבל הוא הצליח לבנות את חייו מחדש ועל פניו נראה שהחיים מחייכים אליו. מפגש אקראי בין השניים מוביל את הקורא בדרך פתלתלה ומלאת הפתעות לאורך כל הספר עד סופו הלא צפוי. זהו סיפור מתח חושני שנקרא בנשימה אחת".

לא מתביישת

ילדייך קראו את הספר?

"לא קל להוציא ספר אירוטי כשיש לך ילדים בוגרים. את לא יודעת איך הם והמשפחה המורחבת יקבלו את זה. הילדים שואלים לפעמים שאלות כשהם חושבים שיש בספרים נגיעה אישית. חשוב לי להדגיש שהספרים שלי הם פרי דמיוני. אני יודעת להמציא סיפורים ולעורר מתח והפתעות. אני מאמינה בעצמי לאורך כל הדרך וגאה שלא התביישתי ולא היססתי והוצאתי את הספרים. בתחילת הדרך בעלי קיבל הערות מצחיקות ומביכות. בכתיבה הארוטית יש שחרור ובכתיבה בכלל יש אהבה, תרפיה והגשמת חלום. התגובות הן טובות וכיף לי לדעת שאני נוגעת באנשים. נשים אומרות שהצלחתי לעורר בהן רגשות וזה הסיפוק האמיתי".

יש מסרים בכתיבה שלך?

"הנשים בספרים שלי הן נשים חזקות. יכול להיות שזה נוגע לאישיות שלי. אני מאמינה בהגשמת חלומות. השמיים הם הגבול ואישה צריכה להאמין בעצמה ולנסות. אם לא תנסו, לעולם לא תדעו למה אתם מסוגלים".

את ספרה הראשון, "הכחול שבעינייך" הוציאה צפורי בהוצאה עצמית: "מימנתי מכספי את הוצאת הספר, ולא תיארתי לעצמי שהוא ינחל הצלחה כזו גדולה ואף יככב מספר שבועות ברצף ברשימת רבי המכר של ספרים דיגיטאליים בעיתון הארץ. לאחר זמן מה פנו אליי מהוצאת א(ה)בות ובשנה שעברה יצאו הספרים 'אבודה בזמן' ו'זמן שנשאר' שגם הצליחו מאוד ונמכרו ברשתות הספרים. לפרסום ספר דרך הוצאת ספרים יש יתרונות גדולים. הספר נערך באופן מקצועי ומגיע ליותר קוראים, החשיפה גדולה יותר".

הספר האחרון, "מיתרי לבי" יצא בהוצאת בוקטיק שמנוהלת על ידי נשים: "זו הוצאה מדהימה שמנוהלת על ידי אביבית לוי ואורנית בן שלום אסייג, שמביאות לארץ ספרים ומתרגמות אותם. לאחר שקראו את כתב היד שלי הן מצאו לנכון לקחת אותי כסופרת מקור כחול-לבן ולהוציא את הספר שלי לאור, כך שיימכר בכל חנויות הספרים בארץ. אני מאמינה בכוחן של נשים לגדול להתעצם ולהגשים חלומות".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות