תושבים במעלות -תרשיחא פנו לחברי ועדת מפעל חיים- פרס ישראל והגישו המלצה להעניק לראש עיריית מעלות תרשיחא שלמה בוחבוט פרס מפעל חיים הניתן במסגרת טקס פרס ישראל, על היותו ראש העיר הוותיק ביותר בישראל.
על המכתב חתומים נציגי ציבור, תושבי מעלות יהודים וערבים. ביניהם: סגן ראש העירייה לשעבר בתואר ברוך מיכאלי שיזם את המהלך, סמנכ"ל אורט ישראל; ד"ר שמריהו רוזנר, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון, רב העיר מעלות; מאיר סייג, האימם של תרשיחא; אברהים סויטאת, כומר העדה הנוצרית אורתודוקסית בתרשיחא; חורי עבליני ישראל, סגן ראש עיריית מעלות תרשיחא בעבר ג'ורג' עבליני, ד"ר יצחק אוחיון ועוד.
המכתב שנשלח לחברי הועדה הגיע לידי צפון -1 וכך נכתב: "אנו, תושבים במעלות-תרשיחא, אנשי חינוך ועשיה ציבורית, יהודים וערבים, החיים יחדיו ביישוב משגשג על גבולה הצפוני של ישראל, מתכבדים להגיש את המלצתנו להענקת פרס ישראל על מפעל חיים למר שלמה בוחבוט, ראש העיר מעלות תרשיחא.
המנהיגות המקומית מהווה למעשה את התשתית לחיי היום-יום של האזרח והתושב. הממשלה מחליטה על תקציבים, הכנסת מחוקקת חוקים, אולם הרשות המקומית מהווה למעשה את נקודת המפגש בין החלטות אלה לתושב. הרשות המקומית היא זו שלמעשה משפיעה על איכות החיים של האזרח במדינתו, והיא זו שמתרגמת את התקציבים לפעולות בשטח. שלמה בוחבוט יושב בצומת זו כבר ארבעים שנה. העשייה למען הציבור מחייבת נתינה וויתור על עניינים פרטיים רבים. כראש עיר במשך ארבעים שנה, שהוביל את היישוב ברגעיו הקשים ובעת של צמיחה, אשר הניף יישוב נחשל שקיבל את פרסומו רק בגלל אסון איום ונורא, והביא אותו למצב של יישוב משגשג ששמו נישא בפי רבים כיישוב המוביל מבחינה חינוכית ותרבותית והזוכה לפרסים בתחומים רבים מהווה שלמה בוחבוט דגם ומופת למנהיגות ציבורית ודמות חיקוי לראשי יישובים".
במכתב מציינים כי במעלות תרשיחא מתגוררים אוכלוסיות שונות ומגוונות שבאזורים אחרים היו בסיס למתחים ומאבקי כוח קשים בין הקבוצות השונות. במכתב נאמר כי בהובלתו של בוחבוט בשיתופי פעולה הדדים, סובלנות חברתית ודתית הנה מופת לדו קיום
"אדם המוותר על חיו הפרטיים, המוותר על כהונה בכנסת, והפועל למען יישובו ולמען אזור הגליל המערבי כולו מבלי להבחין בין יישובים מרקע תרבותי או דתי שונים, ראוי לכל הוקרה וראוי לפרס מיוחד על מפעל חיים. כאשר פעולה זו נמשכת לאורך ארבעים שנה, הרי אין חולק שהיא ראויה לפרס ולהוקרה. עיר שהיא מפעל חיים, המהווה נימוק בפני עצמו לפרס על מפעל חיים למען החברה בישראל".
בחר במעלות
בוחבוט חגג לא מזמן יום הולדת 72, נולד בעירייה 'בני מלל' במרוקו, בן למשפחה ברוכת ילדים. בשנת 1954 עלה ארצה לבדו שהיה בן עשר במסגרת עליית הנוער ונקלט בקיבוץ עין הנציב, בעמק הירדן. בשנת 1960 עלו הוריו ארצה והתיישבו במעלות, עד מהרה התגבש בוחבוט כמנהיג נוער מקומי. בשנת 1961 התגייס לצה"ל, סיים קורס מ"כים ושובץ כמדריך הדרכת טירונים. את שירותו הצבאי סיים כמפקד מחלקה.בשנת 1974 נבחר כחבר מועצה מטעם מפלגת מפא"י וכממלא מקום אש המועצה ללא שכר. שנתיים לאחר מכן נבחר לעמוד בראש המועצה המקומית מעלות תרשיחא, ולימים עיר. בשנת 1992, נבחר לחבר בכנסת ה-13 ברשימת מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ז"ל. אולם בשנת 1996, כשנכנס לתוקפו חוק איסור כפל התפקידים, התפטר ובחר להמשיך כראש עיריית מעלות.
תסכול הפריפריה
" מעלות-תרשיחא שינוי משמעותי, והפכה מיישוב פיתוח קטן שמנה רק כמה אלפי תושבים תושבים לעיר משגשגת המונה למעלה מעשרים וחמישה אלף תושבים, ומהווה פנינה בגליל המערבי", נכתב בהמלצה, "בכהונתו היווה מר בוחבוט דגם לבני עיירות הפיתוח, דוגמא לשינוי שניתן לחולל בעיירות הפיתוח ומודל לבני העלייה מצפון אפריקה לשינוי פרדיגמה חברתית. בכך תרם שלמה בוחבוט למעשה לחברה הישראלית כולה".
עוד בין ההמלצות נכתב כי בוחבוט תרם רבות בהנהגתו לאווירה המיוחדת של היישוב המעורב, ערבים יהודים, עולים חדשים ועוד. גם בעיתים בהם ידעה החברה הישראלית סערות בגלל המבנה הדמוגרפי שלה, היוותה מעלות תרשיחא דגם לאחווה בין האוכלוסיות השונות.
עוד נכתב כי במצבי משבר בגליל בכלל ובמעלות תרשיחא בפרט, בוחבוט נלחם על העיר כיישוב ספר, לאחר אסון מעלות, בו נרצחו תלמידים בבית הספר נתיב מאיר. ובשנים לאחר מכן התמודד היישוב עם מצבי משבר, מלחמות, ומתיחות על גבול ישראל לבנון.
במכתב מציינים כי בוחבוט נלחם בהגדרת הפריפריה. "אחד התסכולים של 'תושבי פריפריה' הוא הריחוק מוקדי עשייה תרבותית, וזה גם אחד הגורמים להגירה שלילית מיישוב". בוחבוט הגהה את הקמת פסטיבל אבן בגליל במשך 28 שנה, היכל תרבות, בית ספר למוסיקה ובשנות ה- 80 הקים את אגם המונפורט.
הקים את פורום קו עימות
בשנת 2004 יזם שלמה בוחבוט את פורום קו העימות ואף עמד בראשו, הרואה את החברה הישראלית כמקשה אחת ללא הבדל דת ולאום. בכך הוא הביא לשינוי תפיסה מראיית כל יישוב בפני עצמו לראייה כלל אזורית ודאגה לכלל תושבי קו העימות, תהיה דתו אשר תהיה.
בשנת 2006, בתום מלחמת לבנון ה- 2, הוגה את רעיון אשכול יישובים גליל מערבי – אשכול היישובים נועד לחזק את יתרון הגודל, לאגם משאבים וליצור התלכדות אינטרסים לקידום תחומי ליבה שישפרו את איכות החיים של תושבי האזור כולו.
בוחבוט הציע לראשי הרשויות מהאזור להקים את אשכול גליל מערבי כשותפות כלכלית-חברתית אזורית והאשכול קם כתאגיד, אשר מהווה מודל לחיקוי לערים נוספות בכל רחבי הארץ, כפרוייקט אותו מקדמים משרד האוצר ומשרד הפנים. האשכול מונה 10 יישובים ובו 80,000 תושבים בני כל הדתות והעדות הפועלים בשיתוף פעולה אזורי."
מיכאלי יוזם ההמלצה: "כמי שבעבר לא נמנע על המחנה של שלמה בוחבוט, אך גם כמי שמסתובב רבות בכל אזור הצפון ויודע להעריך את השינוי שחל במעלות-תרשיחא אין ראוי משלמה בוחבוט לקבלת פרס על מפעל חיים לכן פניתי לאנשים מובילים בתחומם ושמחתי על הצטרפותם להמלצה".
