לספיר חיים מנתניה היו שלושה חלומות להגשים: להינשא, ללדת ילדים וללמוד תיאטרון. לאחר ששני הראשונים התגשמו, גם השלישי התגשם בשבוע שעבר עת הוכנס בנה יאיר בבריתו של אברהם אבינו. יאיר נולד אחרי שבע שנים של טיפולי פוריות לספיר, 28 וישראל, 30. לידה של ילד ראשון בעקבות טיפולי פוריות היא רגע של אושר עילאי וזהו סיפורם של זוגות רבים, שבזכות הטכנולוגיה מגשימים הורות. אצל ספיר וישראל, שניהם נמוכי קומה, 123 ס"מ ו-130 ס"מ בהתאמה, הלידה הייתה אתגר לא פשוט וסמל לכוח רצון ענק: "הכל עבורנו הוא נס וכלום לא מובן מאליו", אומרת ספיר, מורה לתיאטרון בבי"ס ממ"ד מורשת זבולון, בקריית השרון.
בדף הפייסבוק שלה היא פרסמה ספיר תמונה עם בנה וכתבה לחברותיה: "כפי שאתן רואות בתמונה, בעלי ואני נמוכי קומה. שנינו נולדנו למשפחות בריאות ודווקא בגלל מסלול חיינו ומה שחווינו, היה לנו חשוב להביא ילד בריא לעולם שיאיר לנו את חיינו".
ספיר: "כשאת נמוכת קומה כל הישג שלך נרכש תוך מאבקים ואיננו מובן מאליו. ספגתי מילדות מבטים ברחוב, פחדתי שלא יהיו לי חברים ומה שהכי הדאיג אותי שלא אנשא ולא יהיו לי ילדים. היו לי כל הסיבות להרים ידיים ולוותר אבל אני החלטתי שאני לא אתן לקומה הנמוכה שלי להפריע לי בהשגת המטרות שלי", היא אומרת כשהיא אוחזת את יאיר.
היא נישאה לישראל מנתניה אותו הכירה באתר שידוכים, סיימה את החוג לתאטרון ועובדת כמורה לתאטרון בקריית השרון. "אני מרגישה גבוהה. אני מאמינה והקב"ה כיוון אותי ונתן לי בטחון שהכל יסתדר. אנחנו רוצים להודות לבורא עולם שהביא אותנו ליום הגדול הזה, רוצים להודות לכל אחד שהיה נוכח במעמד ברית המילה, שהיה שותף בתפילה, בברכה, בעזרה, כי אל הנער הזה התפללנו".
יאיר נולד במשקל גבוה – 3.485 קילוגרם, תינוק גדול, מתוק ומאיר פנים: "עברתי הפריה חוץ גופית בה נבחר העובר החזק והבריא. רצינו להיות בטוחים שהילד שלנו לא יצטרך לעבור את הקשיים שאנחנו עברנו ועוברים בחיים. לשמחתנו, היום המדע והרפואה מאפשרים את זה. הילד שלנו יגדל באהבה ויהיה גאה בהורים שלו. כששואלים אותנו איך שרדנו את שנות הטיפולים ולא התייאשנו – התשובה היא תקווה. היה לנו קשה ואף רמזו לנו להרים ידיים, אך אנחנו חיזקנו אחד את השני, הסתכלנו על המטרה והיינו בטוחים שבעזרת האמונה וכח הרצון היא תתגשם".
הילד שלכם יגדל עם הורים נמוכים. את לא חוששת שיהיה לו קשה בחברה בדיוק כמו שהיה לכם?
"הוא יגדל למציאות הזאת, זה יהיה חלק ממנו. הוא יהיה גאה בנו. הוא ילך בראש מורם כמו ההורים שלו. אנחנו כמו ההורים שלנו נטפטף בו כל הזמן ביטחון ואמונה. נעניק ליאיר שלנו את מה שקיבלנו בבית, את השמחה והאהבה האין סופית כדי שיוכל להתמודד עם השונות של הוריו".
האם בחרת בישראל בגלל שהוא נמוך קומה כמוך?
"להתחתן הייתה משימת חיים שלי. זה היה החלום מילדות והאתגר בחיים הבוגרים שלי. חיפשתי באתרי שידוכים ואמרתי לעצמי שגם בחור בגובה 1.80 לא ירתיע אותי. אני גדלתי במשפחה רגילה, יש לי אחים והורים גבוהים וכל החיים התמודדתי בסביבה רגילה עם הקשיים של נמיכות הקומה. כשהכרתי את ישראל הבנתי, אחרי תהליך שעברתי עם עצמי, שמה שמתאים לי הוא גבר נמוך קומה שאיתו יש לי שפה משותפת והסתכלות זהה על החיים. בחרתי בישראל כי יש לו נשמה גבוהה. התאהבתי בפנימיות שבו".
אל הנער הזה התפללנו
בגיל 18 היא חזרה בתשובה. בגיל 20 נישאה. היא למדה תיאטרון במכללת אמונה, שם כמו בכל מקום, ההיכרות איתה מתחילה בסקרנות: "הבנות לא האמינו ביכולות שלי לעמוד מול כיתה של ילדים. ילדים מגיבים בצורה טבעית, יכולים לצחוק, להקניט ולהפריע. אבל אני כיוונתי אל המטרה. אני גם חושבת שבזכות זה שאני נמוכה הגעתי למה שהגעתי. היה בי גם הרצון להוכיח שאני מסוגלת וזה אפשרי. כך למשל הדירה שלנו בנתניה היא דירה רגילה. שום דבר בה לא מותאם לנו. אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות ולתנאים. אנחנו מאתגרים את עצמנו כל הזמן".
חמש שנים שהיא מלמדת במורשת זבולון בקריית השרון משחק ותיאטרון את תלמידי כיתות א'-ו' ובשנה האחרונה לימדה כשהיא בהריון: "כשהגעתי למורשת זבולון הייתה סקרנות של הילדים שהתבטאה במבטים, התלחשויות. לא ידעו מה עומד מאחורי מורה שונה בגובה של הילדים. ברגע שדיברתי איתם נשבר הקרח".
מישהו הכין את הילדים על איך נראית המורה שלהם?
"לא רציתי שיעשו לילדים שיחות הכנה. קפצתי למים העמוקים ומהר מאד שברתי את הקרח והראיתי לילדים שמאחורי נמיכות הקומה יש מורה רגילה שיש לה מה להגיד, מה ללמד וגם לדאוג שתהיה בכיתה משמעת. אני כאן כדי להביא לילדים כלים לקבלת האחר לצד כלים של ביטחון עצמי שאני קיבלתי כילדה ואפשרו לי להתמודד עם המציאות. ההוראה בעיני היא מקצוע עם שליחות ובמקרה שלי השליחות היא כפולה. התברכתי במנהלת, ברכה דבול, בעלת אישיות מדהימה שנותנת בי אמון והולכת איתי יד ביד".
איך את מרגישה היום אחרי חמש שנים של הוראה?
"אני חושבת שגם אנשים עם מגבלה צריכים להילחם על המקום שלהם ולהשתדל להיות כמו כל אחד אחר. לימוד בסיסי לכל ילד וילד – לחיות את השונות ולקבל את עצמך ואת האחר".
היא גדלה בפתח תקווה כילדה רגילה עם שני אחים גדולים וגבוהים, אבא כלכלן ומרקיד ואימא מורה: "כשאימי הייתה בהריון איתי אבחנו בעיה בעצמות, אבל לא ידעו להגדיר מה הבעיה. נולדתי קטנה ואימא רצה איתי מרופא לרופא ועד לארה"ב הגיעה. אני זוכרת ילדות של ניתוחים אורתופדים עד שבגיל 14 עברתי את הניתוח המשמעותי שהגביה אותי לכדי 1.23 מטר. שנה שלמה לא הלכתי לבית הספר, ההורים הביאו לי בכל יום מורה פרטי הביתה ולקחו אותי ממקום למקום. 'אין דבר העומד בפני הרצון' אמרו לי הוריי ושידרו כל הזמן שאני כמו כולם ושאני יכולה להיות חלק מהחברה. נכון שהיו לי קשיים: ילדים הציקו, הצביעו עלי, היו לחשושים ושאלו אותי למה אני נמוכה. אבל ההורים שלי היו נחושים שאהיה מקובלת בחברה. הם, למשל, לימדו אותי לחייך לסקרנים ולא להתבייש. אמא יזמה פעילויות חברתיות כך שאהיה עם ילדים בני גילי, עודדה אותי ונהגה איתי בחכמה ואני אסירת תודה לה על כך. היא גם זיהתה את האהבה שלי לשירה וריקוד ועודדה אותי להשתתף בתחרויות של כישרונות צעירים, דבר שנתן לי ביטחון. הייתי על במות ובלהקת נוער. עם אבא שהוא גם מרקיד רקדתי בכל מקום. למדתי במגמת מחול, בלט קלאסי ומודרני. על הבמה פרחתי. הרגשתי שהבמה זה החיים שלי, המקום שבו אני טובה וטוב לי והיום הבמה היא הכלי שמחבר אותי לתלמידים שלי, שם אני מעבירה להם חוויה של עולם קסום".
הבית בו גדלה הוא חילוני, מלא בשמחה ואנשים שהעניקו לה אמונה, עידוד וביטחון: "הם נתנו לי את התובנה והאמונה שאני יכולה לעבור כל מכשול ואתגר ממש כמו כולם. שאין דבר שאני לא יכולה לעבור או לעשות. ההורים שלי הם הכוח שלי, אבל מעל הכל ברגע שאתה מקבל את עצמך כולם מקבלים אותך. תלוי מה אתה משדר".
שבע קטנות עם ספיר:
- מי הדמות שלך להשראה? אמא שלי ומרים פרץ אם הבנים.
- מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר? אומרת מודה אני.
- מה לא תאכלי אף פעם? אוכל לא כשר.
- משהו שלא יודעים עליך? אני הולכת על פלטפורמות.
- מה רצו ההורים שלך עבורך שתהיי גדולה? אישה עם בטחון ושאעשה מה שאני אוהבת.
- מה החלום שלך? לגדל את הילד באושר.
- ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה? הרב יאיר בן שטרית.
