fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מנהרות הכרמל: מצלמת מהירות ממתינה מעבר לפינה

מנהרות הכרמל (צילום: צבי רוגר)
מנהרות הכרמל (צילום: צבי רוגר)

נהגים שעושים דרכם במנהרות הכרמל בקטע שבין הגרנד קניון לצומת הצ'ק פוסט, כדאי שתבדקו היטב שאינכם נוהגים מעל המהירות המותרת מכיוון שמשטרת התנועה התקינה בקטע כביש זה שתי עמדות למצלמת מהירות שתפקידה לתעד אתכם והדו"ח יגיע היישר לבתיכם. המהירות המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קמ"ש, אלא אם השילוט האלקטרוני מורה אחרת.

שתי העמדות מותקנות במרחק של כמאתיים מטרים אחת מן השנייה והמצלמה תועבר בין העמדות על פי שיקול המשטרה ובכך למנוע מנהגים את האפשרות לדעת איזו מהעמדות היא העמדה הפעילה. הקטע שנבחר נקרא T-3 והוא נמצא בעיקול שמאלה של הכביש, מה שמונע עוד יותר את האפשרות להבחין במצלמות מבעוד מועד. הקמת ותיפול עמדת המצלמה היא באחריות משטרת התנועה והיא זו שקבעה את המיקום.

בעקבות שמועות שונות שהתעוררו ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות הודיעה משטרת התנועה כי מנהרות הכרמל מוגדרות ככביש עירוני ודירוג הקנסות עומד על 250 שקלים לחריגה של עד 20 קמ"ש, 750 שקלים ושמונה נקודות למי שיחרוג מהמהירות המותרת ב-21 עד 30 קמ"ש ומחריגה של 31 קמ"ש ויותר יוזמן הנהג לבית משפט וקצין משטרה יכול לפסול מינהלית את רשיונו למשך 30 ימים.

ממנהרות הכרמל נמסר השבוע "האחריות לכלל פעולות אכיפת חוקי התנועה בכל כבישי מדינת ישראל, לרבות מנהרות הכרמל, נתונה באופן בלעדי בידי משטרת ישראל. בהתאם לזאת, הציבה לאחרונה משטרת התנועה מצלמה לאכיפת מהירות הנסיעה במנהרות הכרמל, כאשר הסמכות להצבתה, הפעלתה, השתת דוחות וגבית קנסות מצויה בלעדית בידיה. מנהרות הכרמל משתפות פעולה באופן מלא עם משטרת ישראל, ופועלת על פי הנחיותיה, לשמירה על בטיחותם ושלומם של משתמשי הפרויקט".

מצלמת המהירות שבתוך מנהרות הכרמל היא חלק מפרויקט שמכונה במשטרה א3' של פריסת מצלמות אלקטרוניות שעלה כבר לדיון באמצע שנות התשעים  ועל פי הידע המיושן הזה יצא הפרויקט לדרך לפני ארבע שנים. עלותה של כל עמדה נאמדת ביותר מ-150 אלף שקלים. במשטרת ישראל ובמשרד האוצר תומכים מאוד בפרויקט זה שמכניס סכומים אדירים של כסף לקופת האוצר ללא מאמץ אולם עד היום לא נערך שום מחקר יסודי על ידי גוף אובייקטיבי שבדק את יעילותן. בבריטניה למשל, שהייתה המדינה שבה הוצבו הכי הרבה מצלמות מהירות (כ-6000 מצלמות מהירות) הגיעו כבר לפני שנים למסקנה שאין להן השפעה על תאונות הדרכים ומרביתן בוטלו.

בשלוש השנים האחרונות נרדמה עלייה בתאונות הדרכים, על אף הצבת המצלמות, ומערכת המשפט הוצפה עד כדי סתימה בכתבי אישום נגד נהגים עד שלמשטרה לא נותרה ברירה והיא העלתה את סף המהירות של המצלמות בכדי למנוע את התמוטטות בתי המשפט לתעבורה.

בדו"ח מבקר המדינה האחרון מותח מבקר המדינה ביקורת קשה בכל הנוגע למערך מצלמות המהירות והוא כתב: "דוח זה מצביע על כשל מערכתי של הנהלת בתי המשפט, המשרד לבט"פ והמשטרה שהביא לחוסר אפשרות להפעלה אופטימלית של מצלמות א-3; על כשל מערכתי בטיפול המשטרה בכתבי האישום ובתיאום עם בתי המשפט לתעבורה; על מחיקת רבבות כתבי אישום מחמת התיישנות; על אי-התאמה בין המחלקות השונות באת"ן בקביעת נוהלי עבודה ומדיניות הפעלה; על העלאת ספי אכיפה למצלמות א-3 שפגעה בייעודן של המצלמות; על כשלים בהליכי בקרה והתנהלות ביחידת א-3 ועוד" כתב המבקר והוסיף "ממצאיה של ביקורת זו מצביעים על אי-השגת מטרות מרכזיות והפעלה לא יעילה של מערך המצלמות".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות