לפני ארבע שנים לקה עו"ד שי פניני מקרית אתא בסוכרת נעורים. הוא היה נשוי טרי ואב לתינוקת, וחייו השתנו מקצה לקצה. כעורך דין עצמאי, שהחזיק בבעלותו משרד, הוא מצא את עצמו נלחם במציאות הקשה של מאות אלפי עצמאים ברחבי הארץ.
בשבוע שעבר חבר פניני לד"ר ישגב נקדימון ולפרופ' אריאל בנדור (בנה של שופטת בית משפט העליון דליה דורנר – ה"מ), והשלושה, שהחליטו לצאת למאבק למען זכויות העצמאים, השיקו פרויקט למימון המונים, שמטרתו: הגשת בג"ץ ראשון, ואחריו הם מתכננים לצאת למאבק למען בעלי העסקים, שכורעים תחת נטל המיסים, אך נטולי כל זכויות.
פניני, 36, מספר על השלב שבו הבין שהוא נזרק, בעל כורחו, למציאות אחרת. "לפני כארבע שנים חליתי בסוכרת נעורים, שמחייבת דיאטה מסוימת והזרקת אינסולין כמה פעמים ביום. אם הייתי שכיר, שעובד במשרד עורכי דין, הייתי תובע את המעסיק ואת הביטוח הלאומי, אבל בתור עצמאי הבנתי שאין לי את הפריבילגיה. כדי לתבוע את ביטוח לאומי, אני צריך לתבוע את העסק שלי. זו בדיחה. אפילו שבוע מחלה לא קיבלתי. במשך כמעט שנה לא עבדתי, הסוכר עלה וירד ונאלצתי לשכב במיטה. כשחולים בסוכרת למבוגרים, הלבלב מתפקד, אבל צריך לעזור לו. במקרה שלי, שזו סוכרת נעורים, הלבלב הפסיק לעבוד וזה דפק לגמרי את הגוף, ואם לא הייתי יודע איך להסתדר עם המצב החדש, זה יכול היה לגמור אותי לאט-לאט".
חופש מחלה לכל אחד
עבור פניני שכיהן בעברו בתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, בזמן השביתה הגדולה, להוביל מהלכים זה לא דבר שזר לו. "מאוד הרגיז אותי שלא קיבלתי כלום. שילמתי ושילמתי למדינה, וכשהייתי צריך משהו, לא קיבלתי דבר. את העסק לא יכולתי לסגור, כי ממה אחיה? דיברתי עם חברים שלי, עצמאים, ורצינו לייצר איזו התארגנות שתמחה על כך שהמדינה ממשיכה להטיל רגולציה על עצמאים ולא לתת להם שום דבר; רצינו לייצר התארגנות שמרימה את הראש של העצמאים, כי יש מיליון גופים שמייצגים אותם, אבל בתכלס אף לא אחד עושה משהו, כדי להקל על העצמאים. אין הבנה שלעצמאים מגיעות זכויות ואנחנו לא חיים בתקופה של לפני 200 שנה, אז העצמאים היו מיליונרים, היום יש הרבה עצמאים שלא גומרים את החודש".
בעיסוק השוטף שלו כעורך דין, פניני מייצג חברות מזון בתחום הרגולציה והמסחר, ולאורך כל הדרך ראה בעבודתו כמה המדינה מקשה על בעלי העסקים והבין שהוא צריך לעשות משהו. "לפני כחצי שנה הגיע אליי לקוח, חבר בעל מתפרה בצפון, ושאל מה הוא יכול לעשות עם אישורי המחלה של העובדים שלו. בדיוק יצאה הוראה של משרד הבריאות, שאין זו חובה לראות רופא בשביל אישור מחלה. העובד שולח מייל ומקבל אישור מחלה רטרואקטיבי. לא יכול להיות שישנו את החוק, בלי להעלות את הנושא לדיון. הרי אם זו היה מדובר בהחלטה שהייתה שוללת זכות כלשהי לעובד, זה לא היה עובר ככה, היו שורפים את המדינה, אבל כשזה נוגע לזכויות ולכיס שלנו, המעסיקים העצמאים, זה קל".
לדברי פניני, עשרות גופים מתיימרים היום לייצג את בעלי העסקים העצמאים בישראל, אולם הם לא מצליחים להמריא משלב הדיבורים למעשים. "השותפים שלי למהלך, ד"ר ישגב נקדימון ופרופ' אריאל בנדור, הם עורכי דין ברמה הכי גבוהה שיש. כשזיהינו את הבעיה, הבנו שצריך להגיש בג"ץ, אבל מכיוון שבעל המתפרה הוא גוף קטן, החלטנו לחשוב בגדול. חשבנו על מימון המונים, כדי לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש. הבנו שצריך להציף את הרשת, כדי לבחון את התגובות של העצמאי ".
לפני כשבוע פתחו השלושה דף מימון המונים בהד סטארט, כשהמטרה שלהם היא לגייס 200 אלף שקלים. בתוך כמה ימים הצליחו לגייס סכום לא מבוטל של 40 אלף שקלים.
אקטיביזם משפטי
"אחרי שנגייס את הסכום המלא ונגיש את העתירה לבג"ץ, נוכל לעשות עוד דברים. העתירה תעסוק בביטול ההוראה ששינתה את החקיקה. אנחנו לא נעצור כאן.
"המטרה של ההתארגנות בפייסבוק היא לשמוע מבעלי העסקים מה הם היו רוצים שיקרה, וכמו שיש אקטיביזם שיפוטי, אנחנו רוצים ליצור אקטיביזם משפטי מהצד של עורכי הדין. סוגיה מאוד מורכבת שאנו בודקים היא הכרה בהוצאות של עצמאים. זה דבר שאנו חושבים שניתן לטפל בו, אבל צריכים להתחיל ממשהו, כדי שההתארגנות תביא לשיח. בדף הפייסבוק שפתחנו העלינו סרטון, שבו צפו עד היום 50 אלף איש, ויש הרבה מאוד תגובות. מנגד, יש גם הרבה תגובות שליליות של שכירים, כי הם לא מבינים את הבעייתיות.
"הבעיה המרכזית היא שלעצמאים אפשר לעשות הכל. הנושא של דמי המחלה הוא הזוי. אם אתה לא בא לעבודה, לך לרופא וקבל ימי מחלה. המדינה לא משחררת אותך ממשפט, אם לא אושפזת או אם אין לך גימלים, אם אתה חייל, אבל כשאתה עובד, צריך לסמוך על האנשים. המערכת לא צריכה להיות כזו. הנה, עכשיו העלו את שכר המינימום, וזה נוגס מהעצמאים".
הבג"ץ שהם מתעתדים להגיש נוגע לעסקים גדולים בעיקר, לחברות שמעסיקות הרבה עובדים, אבל לדברי פניני, השלב הבא בתוכניתם, הוא לטפל בעסקים הקטנים יותר. "אני מעסיק קטן. יש לי ארבעה עובדים. אם לי יהיה קל, גם לעובדים שלי יהיה קל. אם אסגור את העסק, ארבע משפחות יאבדו פרנסה. כשחליתי בסוכרת, נאלצתי להצטמצם ולפטר שני עובדים. המדינה תבין שיש צורך לטפל בנושא העצמאים, רק אם אנשים התאגדו. בעלי העסקים לא ייצאו לרחובות, אבל אפשר להתארגן ולפתור בעיות. אם נרים את הראש כמה פעמים, יתחילו להתייחס אלינו, וקובעי המדיניות יבינו שיש מגזר ששווה לעשות בשבילו משהו. אם לא נתארגן, המדינה תמשיך לדפוק אותנו וזו תהיה בעיה שלנו, של העצמאים".
אחרי שיטפלו בעוולה שהתקבלה על ידי פקיד במשרד הבריאות, הפוטרת עובד חולה מלראות רופא בזמן אמת, אלא מאפשרת לו קבלת ימי מחלה באמצעות המייל ורטרואקטיבית, הם מתכוונים לטפל בזכויות העצמאים בביטוח הלאומי. "אחרי שעשית צעד-שניים בתחום, לא תילחם בדברים הכי גדולים בפעם הראשונה, ככה אני מאמין, לפחות. כשיש התארגנות חדשה, קשה לאנשים לעכל את זה, מחפשים מי עומד מאחוריה ומה האינטרס שלו. אם נצליח להניע משהו, אז נוכל להראות לממשלה שאנחנו כן יודעים להתרומם, ואז אחד כמו משה כחלון, שכל היום מחלק סוכריות, יחלק סוכריות גם לעצמאים.
"איך זה יכול להיות שבכל מדיניות הממשלה, העצמאים לא קיבלו כלום? מתי אמרו שיקלו על מעסיק? בינתיים הם יוזמים רק סנקציות, לא הקלות ולא מהלכים שנועדו להיטיב עם העסקים. אם נתארגן בצורה רצינית, אפשר לעשות דברים מדהימים, אבל הכל תלוי בציבור. פילנתרופיה לא מובילה לשום מקום, אבל אפשר בעזרתה ליצור היגיון עסקי בר קיימא. המטרה שלנו היא לייצר מודל בעל הגיון כלכלי וכל פעם לקחת בעיה ולפתור אותה. אנחנו רוצים להיות גוף שיודע ליירט כל פעולה לא חוקית של המדינה".
פניני מתקשה להבין איפה הם בעלי העסקים הגדולים ואיך ייתכן שהם שותקים.
"הכי הזוי הוא שהיזמים הכי גדולים במשק הישראלי לא עושים שום מהלך. אני סיימתי תואר שני במשפטים ולא מצאתי עבודה בשכר נורמלי. הייתי נשוי עם אישה וילדה, אז פתחתי משרד. כל בעל עסק שאנו רואים היום, הוא כנראה אדם שלא הצליח למצוא מה שהוא מחפש והיה לו האומץ לשים את כל הביצים בסל ולקוות להצליח. מחוץ לעסק שלך, אתה לא רואה קבוצה של עצמאים שמתאגדת ומנסה לשנות משהו בכל מיליון הבעיות שיש לעצמאים. זו הקרקע שאנו מנסים לצמוח ממנה, וזה לא פשוט. זה לא יהיה טיול. יש הרבה אנשים ומלא דעות ואני עובד קשה כדי להעלות את הנושא לדיון ציבורי.
"בשלב הראשון אנחנו רוצים לצבור כוח. אי אפשר לבוא לפוליטיקאי אם אין לך קבוצת כוח מאחוריך, אם הוא לא יראה אלקטורל, הוא לא יעזור לך. אם אתה משמעותי ובעל כוח, הוא יעזור לך. דף הפייסבוק שלנו נועד להרחיב את המעגלים. אחרי שנעשה כמה פעולות, נוכל לנסות להשפיע בשדה הפוליטי. איזה חבר כנסת יתמוך עכשיו בפעולה גדולה? הרי אין לגיטימציה ציבורית לעזור לעצמאים. כל הפעולות שנעשות הן להגנת הצרכן, הכל נעשה כדי לרצות את הציבור, אבל איפה בעלי העסקים? הרי הם מהווים 50 אחוזים מהקטר של המשק הכלכלי. מה המדינה עושה? על העצמאים חושבים רק במקום שאפשר לקחת מהם.
"בינתיים, יש תגובות מאוד יפות וחיוביות של אנשים שמחכים להתארגנות ורוצים לעשות, אבל אנחנו רק בהתחלה, וזו מדינת ישראל. לאנשים לא קל לתרום כסף, מסתכלים עלינו בעין עקומה. אם נצליח להחזיק קבוצת פייסבוק של 100 אלף איש שיהיו מאוחדים, עשינו את שלנו, כי משם הכל יגיע – הכוח לשנות משפטית, לעזור האחד לשני".
