מי אתה ינה באצ'י?

אביחי פחימה הניח בצד את מקל הנדודים, חזר לבוסתן הגליל, המושב בו גדל, ופתח שם את מסעדת יאניביצ'י, על חורבותיה של המחלבה הראשונה של המושב. פחימה נולד לפני 34 שנה בנתיבות. "בגיל 6 עליתי לארץ" _ כך הוא מגדיר את המעבר מנתיבות למושב הציורי בוסתן הגליל, בין עכו לנהריה. כשהגענו לבוסתן הגליל, נכנסתי לכיתה ב' ולמדתי בבית ספר ציוני דתי בעכו, כשרוב הפעילות הייתה שם. בתור ילד ממש לא אהבתי את המושב, כי למדתי בעכו וההורים היו צריכים לקחת אותי לכל פעילות ולהחזיר אותי. הם היו אז צעירים ועסוקים בלפרנס את המשפחה, אבל אומרים שעם ילד ראשון עושים את כל הטעויות, אז, זה אני".

את המסעדה החליט פחימה לפתוח במבנה המחלבה הראשונה של בוסתן הגליל. גם היום תוכלו למצוא במקום סממנים של המחלבה הישנה, ביניהם משקל הפרות, בור האיכון, אליו היו מתחברות המשאיות ומושכות את החלב ועוד. "החלבן הראשון של המושב נקרא ינה באצ'י. לא הכרתי אותו, אבל כשהקמתי את המסעדה עשיתי עבודת מחקר. הבחור שעשה עבורי את הלוגו אמר לי שאם אנחנו מושב של הונגרים, נשתמש בשם. נתנו לו טוויסט קטן כי השם המקורי לא מחליק על הלשון ועם זה המשכנו. זה מבנה לשימור, המועצה לשימור אתרים התערבה, האדריכלית שלי ישבה עם אדריכל של המועצה כדי לא לפגוע במבנה, הייתה חייבת להעביר לו את התוכנית לאישור. עוד לפני שהתחלתי לשפץ, ידעתי איך המקום ייראה, איפה אני שובר קיר, איפה לא, איפה יהיה המטבח. בלי הרבה ידע וניסיון בעיצוב פשוט ידעתי, והכל קרה. לא רציתי מקום מלוקק מדי, כי אני לא מאמין בזה, אבל רציתי מקום עם קטע, שייראה כמו פעם, לא פלצני".

גם בתחום הקולינרי, פחימה ידע פחות או יותר מה הוא רוצה לעשות, אבל זה היה קצת יותר קשה. שלושה שפים עבדו אצלו, עד שבחורף שעבר הכיר את השף עידן רקיר, והכימיה בין השניים ניצתה בשניות. החיים שלו זה המטבח. הוא יכול, בשונה ממני, אם הוא רוצה להגיע למשהו, לחקור את הרשת לילות וימים. היום אנחנו עושים פה אוכל קצת שונה מהנוף המקומי, אם זה בפרודוקטים, אם זה בעובדה שהכל מיוצר פה, מלבד בשר ודגים, הכל טרי, אין פה מקפיא. הדייג מביא דגים טריים ארבע פעמים בשבוע. אנחנו מאוד מאמינים שאוכל עושים באהבה או לא עושים בכלל".

הכתבה המלאה ביום שישי בהד הקריות ובצפון-1. למהדורות הדיגיטליות לחצו כאן