אופרת הרוק המקורית של ישראל כסיף, "ילד תוף", מתארת חוויות של הלום קרב המסבכות את חייו של מוזיקאי ישראלי, משפיעות על יחסי האהבה ועל מקום היצירתיות המוזיקלית בחייו ומביאות אותו למשבר שממנו עליו לצמוח.
כסיף, בעלי אולפני ההקלטות "קלמנטינה" שבקיבוץ משמרות עובר כעת לשלב הבא: הקלטה והוצאה של אלבום כפול של אופרת הרוק, דרך אתר הדסטארט.
לפני כחודש וחצי עלה הפרויקט להדסטארט, עוד כשבוע נותר לדדליין, וכסיף כבר הצליח לאסוף כ-90% מהסכום. לפני חודש עלה המופע בזאפה שבתל אביב, מול 200 איש, ועכשיו מתכוננים למופעי ההשקה: בברלה שבלהבות חביבה ב-25.10, ובתמונע בתל אביב ב-10.11.
לפני למעלה משנתיים וחצי יצא כסיף למופעי הרצה עם אופרת הרוק, שכוללת שירים שכתב המשורר רובי קפלן, כסיף הלחין ועיבד, ויחד כתבו השניים את סיפור העלילה המתבסס על חוויות של שניהם. מדובר בשירים שפורסמו לראשונה לפני שנים בספריו של קפלן "שירי ילדים תחת השפעה", "אזור גרירה" ו"סדקים בגוף ראשון". "יום אחד פשוט ניגנתי את השירים על הפסנתר. הרגשתי כאילו אני כתבתי אותם. רובי הציע שנעשה סקיצות ואז השמיע אותן למביני עניין", סיפר כסיף כשיצא לראשונה לאור עם המופע, "בעקבות התגובות הנלהבות המשכנו ביצירה המשותפת וכתבנו לשירים את העלילה. רובי ואני זה חיבור מטורף ונדיר של שתי נשמות שהן כאילו אחת. הוא כתב את השירים לפני 20 שנה, בזמן שאני עברתי את החוויות שהוא מתאר בהם".
בינתיים גדל המופע וכולל כיום חמישה אנשים על הבמה, וניתן לראות בו אמנים מהאזור, שכסיף נותן להם את הכבוד שהם ראויים לו: שרון עזריה בבס ושירה, ערן כרמלי במפוחית, חליל ושירה, מעיין פרלמן בגיטרה חשמלית ואלון ברר בתופים. דפני עופר כסיף, אשתו של כסיף, מעורבת כמפיקה ויוצרת. ויש עוד הפתעה מיוחדת: אהוד בנאי הצטרף אף הוא למופע כזמר אורח. "לפני 30 שנה, כשהייתי בן 14, ראיתי את אופרת הרוק 'מאמי' ונדלק אצלי הפיוז", עושה כסיף את ההקשר, שכן אהוד בנאי הלחין כידוע את 'מאמי' והופיע בה. "את אהוד פגשתי בהופעה בתל אביב לפני כמה חודשים, והזמנתי אותו להופיע. הוא עושה איתי את הדואט 'תן וקח', המופיע קרוב לסוף האלבום".
השפעה מיוחדת על התפתחות המופע הייתה לדורי בן זאב, אף הוא תושב האזור (בנימינה-גבעת עדה), שהצטרף בינתיים כמפיק, מעבד ובמאי. בן זאב, שובב ומלא חיים כפי שהקהל הישראלי הוותיק מכיר אותו, אכן הוסיף רוח אופטימית יותר להפקה, כפי שכסיף מתאר: "התחזק הדגש של בחירה בחיים בסוף. טראומה – הלם קרב, או כל טראומה אחרת – היא לא בחירה שלך, זה דבר שנופל עליך, אבל אתה בוחר אם לצמוח מזה או להתרסק. המוזיקאי ב'ילד תוף' בוחר בחיים".
"אני רואה בזה לא רק מופע אמנותי, אלא גם שליחות חברתית", מסכם כסיף, "המופע מאפשר לדבר על נושאים רגישים כמו תגובות הקרב, להעלות את המודעות אליהם, ומרגש אותי במיוחד לראות איך לאט לאט באים אלינו אנשים הלומי קרב, שחלקם מוכרים כנכי צה"ל וחלקם לא מוכרים, ואומרים לנו אחרי ההצגה: 'עזרתם לנו לבחור בחיים'.
