אוניברסלי/אסף רביץ
ההפסד בפתח תקווה היה הפסד של קבוצה טובה לקבוצה יותר טובה, הוא הגיע אחרי שני משחקים מצוינים ותוצאות נהדרות. זאת הייתה התקופה המבטיחה ביותר של הפועל חיפה בשנים האחרונות. להנהלה היה בדיוק תפקיד אחד: לא להרוס, לתת לזה להמשיך, לראות את התמונה הגדולה. היא לא הייתה מסוגלת
יום שבת, אחר צהריים נעים, יש משחק כדורגל בחיפה. אין צורך להיות במתח, אפשר לבוא ולקבל בדיוק את מה שמצפים, את מה שרגילים, את מה שכבר כל כך מוכר. יהיו שחקנים לחוצים ולא ממושמעים, שמתקשים בפעולות פשוטות, יהיה מאמן מזדמן שכבר יודע שלא ימשיך, יהיה קהל שבא להוציא עצבים על המאמן המזדמן, שכבר יודע שלא ימשיך וכמה שחקנים מזדמנים, יהיה הפסד, לא תהיה אף מחשבה על עתיד מבטיח. אפשר להירגע, הפועל חיפה חזרה לעצמה.
את סיכום העונה של הפועל חיפה ניתן לנקז לימים ראשון עד רביעי בשבוע שעבר, הזמן שבין הפסד הליגה למכבי פתח תקווה להפסד הגביע להפועל רמת גן. בשבוע שעבר כתבתי על הציטוטים והביקורות בתקשורת, של יואב כץ ושל אנשים מטעמו, שדאגו להלחיץ את המערכת, רגע לפני משחק הגביע הגורלי. מסתבר שזאת הייתה רק ההקדמה.
מישהו בהנהלה סימן, כנראה, את גולן
במהלך יום רביעי, יום המשחק, עלתה באתר מוביל כתבה ארוכה ומפורטת שעיקרה לגלוג על דני גולן. באופן רשמי במועדון הביעו כעס על הכתבה, אך חלקים משמעותיים ממנה כללו ציטוטים מתוך גורמים במועדון. הכתב שהעלה את הכתבה צוטט בשבועות שלפני כן ביקורות רבות בעילום שם על גולן, שניתן להניח שקיבל מאותם מקורות. מישהו בהנהלה סימן, כנראה, את גולן, והחליט שהזמן הטוב ביותר למכת המחץ היא כמה שעות לפני רבע גמר הגביע.
כאמור, זה קרה לאחר שבימים שלפני כן יואב כץ עצמו העביר ביקורת פומבית על הצוות המקצועי ועל שחקן בקבוצה שביצע טעות, לאחר כותרות שבישרו שגולן לא ימשיך בעונה הבאה ואולי גם ניר קלינגר ולאחר השמעת הטענה המצחיקה שאי העפלה לפלייאוף העליון היא כשלון.
איך קבוצה עולה למשחק מכריע אחרי ימים כאלה? בדיוק איך שהפועל חיפה עלתה למשחק ברמת גן. כבויה, לחוצה, מפסיקה לתפקד לחלוטין במחצית השנייה. גולן עצמו לא היה חד, אחר בחילופים, לא לקח הימורים שצריך היה לקחת. לאחר הפיגור רוב השחקנים הפסיקו לחלוטין לשחק הגנה, לפעמים פשוט נעמדו ונתנו לרמת גן לצאת להתקפות, שאחת מהן נגמרה בשער השני, שבדיעבד היה משמעותי.
אני לא הייתי צריך את המשחק עצמו כדי להבין שניתן לאפסן כל שביב של תקווה לגבי תהליך חיובי בהפועל חיפה. ברביעי בצהריים המסקנה נראתה לי ברורה מאוד, ומה שקרה בימים שלאחר מכן נראה כמעט מובן מאליו. המסקנה פשוטה: יואב כץ לא בנוי להיות בעל הבית של קבוצת כדורגל מצליחה. זה לא ברפרטואר שלו.
כסף זה לא הכל בקבוצת כדורגל
אותם מקורבים ואנשי הנהלה ימשיכו לדבר על ההשקעה הכספית של כץ ולהביע אכזבה מהמאמנים והשחקנים שחולפים ביעף. כץ ועושי דברו ימשיכו להתעלם מכך שניהול קבוצה זה הרבה מעבר להשקעה כספית. צריך להבין לנפשם של השחקנים והמאמנים, צריך לדעת מתי להרגיע את המערכת ומתי נדרש זעזוע, צריך לתת בטחון ויציבות שישמשו כקונטרה לרעש התקשורתי הבלתי פוסק.
הכדורגל הישראלי מלא בבעלי בית בעייתיים, אבל לחלקם לפחות יש את החוש לזהות את התגובה הנכונה בזמן אמת. אלי טביב משאיר אדמה חרוכה בכל מקום בו הוא דורך, אבל לקבוצות שלו יש נטייה להוציא מעצמן את המרב לתקופה ממושכת. גם לאיזי שרצקי יש יכולת כזאת, עד הרגע בו הוא שובר את הכלים. ליואב כץ אין את זה. הוא לא יודע להגן על המערכת שלו ולא יודע למנות את האנשים שמסוגלים לעשות זאת.
הבעיה הגדולה ביותר בהתרחשויות של ראשון עד רביעי לא הייתה התזמון לפני משחק הגביע, אלא הטריגר שהוביל אליהן. ההפסד בפתח תקווה היה הפסד של קבוצה טובה לקבוצה יותר טובה, הוא הגיע אחרי שני משחקים מצוינים ותוצאות נהדרות. זאת הייתה התקופה המבטיחה ביותר של הפועל חיפה בשנים האחרונות. להנהלה היה בדיוק תפקיד אחד: לא להרוס, לתת לזה להמשיך, לראות את התמונה הגדולה. היא לא הייתה מסוגלת.
הפועל איבדה גם את העונה הבאה
הפועל חיפה לא איבדה רק את הגביע בימים האלה, היא איבדה גם את העונה הבאה. הקלות בה הקבוצה חזרה לעצמה הבהירה ששום דבר לא ישתנה. יבוא מאמן חדש, האוהדים יקללו גם אותו, הוא יוחלף במהלך העונה, חלק מהשחקנים הבכירים יעזבו, יהיה הרבה לחץ, חדר ההלבשה לא יהיה מגובש. יהיו הרבה משחקים שייראו בדיוק כמו ההפסד בשבת לקריית שמונה, שנראה בדיוק כמו עשרות הפסדים אחרים בשנים האחרונות. לפעמים במהלכו חשבתי שאולי גם האוהדים מעדיפים את זה ככה, מעדיפים לבוא ולהתעצבן על מה שהם כבר יודעים שיקרה. יש משהו מנחם במוכר.
הקבוצה הזו בהחלט מסוגלת לקרוס
יכול להיות שהפעם לפחות לא יהיו מאבקי תחתית עד הרגע האחרון. בקבוצה ינסו להימנע מהתסריט של עונת שלומי דורה האחרונה, בה הקבוצה קרסה בסיבוב השלישי וסיבכה את עצמה לאחר שהייתה עם טווח בטחון בתחילתו. אחרי שבת אפשרות ההסתבכות לא זניחה, הקבוצה הזאת בהחלט מסוגלת לקרוס.
אבל הפעם יש כמות גבוהה מהרגיל של שחקנים טובים בקבוצה, כאלה שאמורים להספיק לנצח משחקים מול קבוצות התחתית, גם בימים לא טובים. והפעם יש שלוש קבוצות שמחזור אחד לפני סיום העונה הסדירה יש להן פחות מ~20 נקודות. בדרך כלל זה לא המצב, וזה אומר שכדי שהפועל תסתבך צריך ששתיים מהשלוש ימצאו דרך לנצח ארבעה משמונת המשחקים שנותרו להן.
אז יש סיכוי להימנע מקרבות תחתית, לסיים את העונה כמה שבועות מוקדם יותר. אם זה יקרה, זה יהיה שיפור חשוב ביחס לעונות קודמות. אבל המשחק בשבת, האווירה המוכרת כל כך שהשפיעה על כל שחקן וכל אוהד, הבהירה שאף אחד בהפועל חיפה לא הולך ליהנות מזה או להירגע. זה לא ב_DNA של המועדון.
לא בנוי להיות בעל הבית של קבוצת כדורגל מצליחה. יואב כץ
צילום: אדריאן הרבשטיין
אותם מקורבים ואנשי הנהלה ימשיכו לדבר על ההשקעה הכספית של כץ ולהביע אכזבה מהמאמנים והשחקנים שחולפים ביעף. כץ ועושי דברו ימשיכו להתעלם מכך שניהול קבוצה זה הרבה מעבר להשקעה כספית. צריך להבין לנפשם של השחקנים והמאמנים, צריך לדעת מתי להרגיע את המערכת ומתי נדרש זעזוע, צריך לתת בטחון ויציבות שישמשו כקונטרה לרעש התקשורתי הבלתי פוסק
