fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

זעקת החתולים

פאני בר ממעלות תרשיחא יוצאת בקריאה להקים גוף שיטפל בחתולי הרחוב בעיר. לדבריה, למרות שכל מאכילי החתולים הוזמנו לעירייה, העבירו רשימות חתולים והצטלמו, לא נעשה דבר. העירייה: "מבצעים שנה שלישית עיקור וסירוס"
פאני בר צילום; אדריאן הרבשטיין
פאני בר צילום; אדריאן הרבשטיין

פאני בר ממעלות תרשיחא זועקת את זעקתם של חתולי הרחוב העזובים. רק לפני שבועיים קראה לאמץ גורי חתולים שנזרקו בקופסת קרטון, הרוב נעלמו ואחד מהם עבר לשיקום. לפני מספר ימים נמצאו גורים מתים בבית ספר יסודי בעיר.

בר מוצאת חתולים מתים בפחי האשפה וזועקת לשינוי בגישה. לדבריה, אין פיקוח על לוכדי החתולים שנלקחים לעיקור וסירוס. 

פאני בר צילום; אדריאן הרבשטיין
פאני בר צילום; אדריאן הרבשטיין

 אל בר מצטרפת גם הפעילה החברתית למען בעלי חיים איריס נריה, תושבת כפר ורדים. השתיים קוראות להתעוררות בקהילה, זועקות לתושבים ולרשות המקומית להציל את חתולי הרחוב ואת הכלבים המשוטטים ולהעלות את המודעות לעיקור וסירוס, שלטענתן לא בוצע כראוי בעיר. לפני מספר חודשים הוזמנה בר למחלקת התברואה לצורך שיתוף פעולה למבצע עיקור וסירוס, אך לדבריה, חוץ מתמונה לפייסבוק העירוני, המבצע נכשל. 

תקן הווטרינר העירוני הוא ליומיים בשבוע ולמחלקת התברואה אין מודעות למצבם של החתולים העזובים. למרות קריאותיה הנואשות של בר, להתחיל לבצע עיקורים וסירוסים בחודש פברואר, לפני תקופת הייחום, לא בוצעה העבודה כראוי וכיום משוטטות בעיר הרבה מאוד חתולות מניקות שאסור להפריד אותן מגוריהן ולקחת אותן לעיקור. בנוסף לחתולות המניקות, יש גם מאות גורים.

 בר מאמצת בביתה חמישה חתולים ורוכשת את האוכל מכספה הפרטי, בעלות של 800 שקלים בחודש. בכל יום היא מאכילה מעל למאה חתולי רחוב, הגורים מקבלים שש ארוחות ביום. 

להקים גוף אזורי שיטפל בחיות רחוב. בר צילום: אדריאן הרבשטיין
להקים גוף אזורי שיטפל בחיות רחוב. בר צילום: אדריאן הרבשטיין

החמלה יצאה ממני

 בר (67) עברה להתגורר במעלות תרשיחא לפני שש שנים. היא נולדה ברוסיה וכשעלתה לארץ בגיל חמש עם הוריה, הם נשלחו לגור בבת ים. בגיל 24 עברה להתגורר בל אביב ועסקה ביזום פרויקטים. קשר לבעלי חיים מעולם לא היה לה, אך באחד מטיוליה בעולם, הגיעה לאי קורפו ביוון והתאהבה במקום בין רגע.

"כל שנה הייתי נוסעת ליוון, הרגשתי שזה המקום שלי, הייעוד שלי, כמו אהבה תשוקתית. בגיל 48 ארזתי תיק והחלטתי לעבור לגור בעיר ליד סלוניקי. הכרתי את בעלי ממוצע יווני – אוסטרלי, הייתה לנו וילה יפה על הצוק, מול הנוף הקסום לאי ושם נחשפתי לכלבים משוטטים. פתאום הם נגלו אלי והחמלה יצאה ממני. אימצתי כלב אחד ועוד חתול עזוב והפכתי למאכילת חתולים. יום אחד הגעתי וחשכו עיני. 15 כלבים שהאכלתי הורעלו וידעתי שאני צריכה לעשות מעשה. פנינו לראש העירייה והוא נרתם והקים לנו משרד קטן לטיפול בכלבים וחתולים עזובים. קיבלנו תקציב לאוכל והקהילה נרתמה לעזרה. הווטרינר ביצע 24 שעות ביממה עיקורים וסירוסים, טיפלנו בבעלי חיים פצועים וחולים".

 לדבריה, מספר עיריות ביוון התאגדו יחד לטיפול והקימו מתחם בעל תקציב שהגיע מהקהילה האירופאית. "אנחנו מדברים על יוון, שנמצאת במצב כלכלי קשה. לא הייתי צריכה להתחנן לפגישות עם ראש העיר, פשוט הייתי דופקת בדלת, בלי שום אגו. במקביל פתחתי עמותה משלי, קיבלנו תקציב של עשרת אלפים יורו, פתחנו את שערי הגבולות לאומנה וגרמנים אימצו כלבים נטושים. רק אצלי היו 30 כלבים בחצר, כי ביוון יש איסור להרדים כלבים. בתקרית ההרעלה מצאתי גורה קטנה שניצלה, קראתי לה ג'יני ומאז היא איתי".

העיקור וסירוס לא מבוצעים כראוי. חתולים רחוב במעלות תרשיחא (צילום; אדריאן הרבשטיין)
העיקור וסירוס לא מבוצעים כראוי. חתולים רחוב במעלות תרשיחא (צילום; אדריאן הרבשטיין)

אחרי עשור הסתיימו נישואיה של בר והיא חזרה עם הכלבה ג'יני לארץ. רב הקהילה היהודית בסלוניקי, הרב אליהו שטרית ורעייתו רחל חשפו בפניה את העיר מעלות. "הרב שיטרית הוא בן מעלות והוא הציע לי לגור שם. מעולם לא שמעתי לפני כן על העיר הזאת. יום אחד הגעתי באוטובוס למעלות וראיתי המון פסלים, אני מתעסקת באומנות וזה בהחלט קסם לי. אני אדם מאד אקטיביסטי, עזרתי גם לפליטים והלכתי להפגנות. אני חושבת שהציבור בצפון אדיש לחלוטין. האדם הצעיר חייב להיות מעורב בעירו ולדעתי כל הרוע שיש בעולם היא בזכות השתיקה של האנשים ששותקים על עוולות חברתיות, רק בגלל הפחד. אז הפחד הוא מדומיין, אי אפשר רק להתלונן מה שלא בסדר, צריך לקחת חלק בעשייה. ביוון אנשים מאד אקטיביסטים, הולכים להפגנות, 'שוברים את העיר'. בארץ, בעיקר בצפון, ההפגנות הן בורגניות, זה מאד עצוב".

 היא מעידה על עצמה שהיא מזדהה עם סבלם של בעלי החיים הנטושים שהפך אותה לחסרת אונים. "זה גורם לדיכאון לראות חתול או כלב שלא יכולים לסייע לו, כי אין אפשרות. יום אחד שילמתי 1200 שקלים כי חתול נתקע על העץ. הוא ילל ימים שלמים ולאיש לא היה אכפת, עד שהזמנתי לוכד. במקרים אחרים כיבוי אש והמשטרה מסייעים עם חתולים שנתקעים בקופסאות שימורים. המצב במעלות הוא קשה מאוד, לפעמים אני עושה מגבית מחברות או מאנשים שאכפת להם ואנחנו קונים אוכל במשותף. אני מאכילה מאה חתולים ולרוב מי שעוזרים הם הקשישים שחיים מקצבת זקנה ונותנים לנו תרומות. יש לי חברה ממעלות שעיקרה 120 חתולים על חשבונה".

קריאה להתעוררות. נריה   צילום עצמי
קריאה להתעוררות. נריה צילום עצמי

העיר תשרוץ בעכברים

אל דבריה של בר מצטרפת נריה מכפר ורדים שמתנדבת בעמותת 'נהריה אוהבת חיות'. "אני נתקלת בעוולות מאד קשות, המון הזנחה במעלות", מספרת נריה. "מעל שבע שנים אני מתנדבת למען חתולי רחוב. יש לי חמישה כלבים וארבעה חתולים שנמצאו ברחובות, ובין היתר אני משמשת אומנה לחתול פצוע. השבוע אספתי גור בן שלושה שבועות שנרטב מהגשם במעלות. שמעתי יללות ואספתי אותו אליי, כי לא היה שורד".

לדברי נריה, בשכונה הבדואית מעלות תרשיחא יש הרבה מאוד חתולים. "מצאתי גור עם חבל כרוך סביב הצוואר שלוש פעמים. ממש התחננתי לווטרינר שיבצע שם עיקור וסירוס. עיריית מעלות תגיד להגנתה, שמנהלת מחלקת התברואה גלינה אמדור, הפעילה את הווטרינר, אך עד שהם החלו לפעול במעלות, כבר היו גורים בכל העיר.

"במקומות כמו כרמיאל, בעלי החיים ברחוב מטופלים כהלכה במבצע עיקור וסירוס, לעומת זאת במעלות תרשיחא מסתובבות אימהות רבות בהריון מתקדם, שמתקשות לחצות כבישים ומחפשות בייאוש מקום מסתור לגוריהם. הן ממליטות בכיתות בית ספר ובמקלטים כי הן מחפשות מקום חם. גורים רבים נזרקים בקופסאות קרטון ופחים כמו זבל ולא כמו יצורים חיים מפוחדים, רעבים וסובלים מקור. גורים רבים נותרים יתומים. החתולים מסתובבים במעלות חולים, פצועים וצולעים. לאחרונה נמצאו מתחת לשטחי בית ספר יסודי, חתולים מתים עקב הזנחה פושעת. עיריית מעלות תרשיחא והווטרינר אבנר ברזילאי לא עושים את עבודתם".

חתול פצוע במעלות צילום עצמי
חתול פצוע במעלות צילום עצמי

לדברי נריה, כדי שמעלות תרשיחא תהיה יפה ומטופחת, יש לדאוג לטיפול הולם גם עבור החתולים ולדאוג לעקר ולסרס אותם. "אם בני האדם ימשיכו להתעלם מהחתולים העיר תשרוץ בעכברים וחולדות", היא אומרת ומציינת תופעה מזעזעת לא פחות, בה חתולים שעוברים עיקור וסירוס, נעלמים.

גורים גוססים שנמצאו ברחוב. צילום עצמי
גורים גוססים שנמצאו ברחוב. צילום עצמי

בר מסכימה איתה ומוסיפה: "אנשים לא רוצים חתולים, הם מעלימים אותם. כל מאכילי החתולים הוזמנו לעירייה, הגענו לפגישה, הצטלמנו לפייסבוק, הגשנו רשימות איפה ללכוד חתולים ולא קרה כלום. כל פעם שהתקשרתי למחלקה אמרו שיש בעיה בירוקרטית. התרעתי שאם לא יחלו עיקורים בפברואר, באפריל יהיו המלטות. הגיע הווטרינר, אסף מספר חתולים ושוב נעלם. לקראת חודש מאי התקשר אלי שוב ואמרתי לו שיש כבר גורים ושלא יעז לקחת אמהות מניקות. כשהמשכתי להתקשר אמרו לי במחלקה: 'אנחנו יודעים את העבודה', או שפקח אחר אמר לי: 'אל תפני אלי יותר".'

בר פנתה גם לעמותת "תנו לחיות לחיות", שיסבו את תשומת ליבם למתרחש במעלות. היועץ המשפטי של העמותה עו"ד שגיב לוי הסביר השבוע לצפון ~1:

"החוק אומר, שחתול זו חיה מוגנת בסדרה של פסקי דין וחובה עלינו בני האדם לדאוג לצרכיה. מעבר לחוק צער בעלי חיים ופסיקת בית משפט, חתולים מונעים מחלות, אין חולדות, אין מחלות קשות וצריכים לשמור עליהם, אך אי אפשר לתת להם להתרבות עד אין סוף וצריך למצוא איזון מתאים בעיקור וסירוס.  יש עיריות שלא שמות את הטיפול במרחב הציבורי בראש מעייניהם. קיבלנו תלונות במעלות תרשיחא על הפרעה להאכלת חתולים ומאנשים שלא מטפלים בחתולים שנדרסים. וכאן עולה שאלה, האם העירייה תעזור לחתול שנדרס, או שהם יגיעו רק אם זה קשור לפינוי גופות? כשחתול גוסס, למי שהוא שייך? אנו מצפים שלפחות ייקחו אותו לווטרינר וירדימו אותו וגם את זה לא עושים ואלו הן ציפיות מינימליות. רשות מקומית צריכה לעקוב בצורה דבקנית בגוף שזכה במכרז לעיקור וסירוס וזו עבודה לא פשוטה. חד משמעית אסור לקחת לאמהות מניקות גורים. שמענו גם על חתולים שנלקחים ולא חוזרים. יש עיריות עם תודעה גבוהה ומעלות צריכה להיות אחת מהן. זו עיר קטנה, אין שם חצי מיליון איש, הטריטוריה פשוטה, הרשות מאוד נוחה, אין סיבה שתהיה הזנחה".

 בר יוצאת בקריאה כמוצא אחרון למצב בלתי אפשרי, מבחינתה. "אני קוראת מעל דפי העיתון להקים גוף מיוחד, יהודי-ערבי, גוף עירוני שיפעל למען בעלי החיים ברחוב, כי מעלות זה כמו בית קברות לחתולים. גוף מבוקר צריך להיות אזורי עם מתנדבים שיטפלו בכל בעלי החיים, כולל בפינת החי, צריך לחנך בבתי הספר לחמלה ולמצוא להם בית. במקביל לדאוג שלא יהיו כלבים משוטטים ולא מחוסנים ברחובות. אפשר לשנות, אם רק רוצים, בזכות חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. יוון היא מדינה ענייה שעשתה מהפך ופה שום דבר".

רק אחד שרד. גורים בקופסת קרטון שנמצאו בבית ספר במעלות צילום: עצמי
רק אחד שרד. גורים בקופסת קרטון שנמצאו בבית ספר במעלות צילום: עצמי

מעיריית מעלות תרשיחא נמסר בתגובה: "עיריית מעלות תרשיחא, באמצעות וטרינר מוסמך ומוכר על ידי משרד החקלאות, מבצעת זו השנה השלישית עיקור וסירוס חתולי רחוב, בשיתוף ובפיקוח משרד החקלאות והבריאות. בכל מבצע מעוקרים כ-500 חתולים ועד כה סורסו ועוקרו למעלה מ-1500 חתולי רחוב".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות