התקשורת האלחוטית בטוחה או לא?

ביום ה' בשבוע שעבר התכנסו באולם בית הראשונים בפרדס חנה עשרות אנשים, צעירים וותיקים, למפגש עם חבר הכנסת איציק שמולי מהמחנה הציוני ועם גדעון לייכנר, איש הייטק החוקר לעומק בשנים האחרונות את סוגיית התקשורת האלחוטית (WIFI) בבתי הספר. את הכנס ארגנה עינב מצרפי, אם לילדים במוסדות החינוך המקומיים, שהסבירה: "הסוגיה נוגעת לבריאות ילדינו ולא ניתן לעצום עיניים לנוכח השאלות הפתוחות שלא נענו על ידי הגורמים האמונים במערכת החינוך. איני נגד מיזם התקשוב בכללותו, אלא בעד שימוש בטוח תוך כדי חיווט קווי".

עו"ד אביעד סיני, מזכיר סניף מפלגת העבודה בפרדס חנה כרכור, התייחס לתקשורת אלחוטית ביבת הספר כסוגיה חינוכית: "גם כך ילדינו צמודים שעות רבות למסכים השונים. לא ברור מדוע דווקא בבית הספר, מקום בו הילדים אמורים ללמוד ולפתח כישורים חברתיים, השימוש במסכים הולך וגדל".

ח"כ שמולי, חבר בוועדת החינוך של הכנסת, פירט מנקודת מבטו: "במדינת ישראל חל חוק חינוך חובה חינם שתכליתו מתן חינוך הולם והזדמנות שווה לילדי ישראל. בפועל, הולכים וגדלים תשלומי ההורים: לחוגי העשרה, לנסיעה לפולין, לטיול שנתי ועוד. באותו האופן מגויסים הכספים לרכישת אמצעי קצה: דורשים מההורים לשלם כספים עבור המיזם. מדובר בניסוי בלתי מבוקר על חשבון בריאותם של התלמידים, ואני חושש כי רק בעוד מספר שנים נתוודע לפגיעה הבריאותית. מגמה מסוכנת זו חייבת להיפסק, ויפה שעה אחת קודם".

לייכנר פרש בהרצאתו את המצב. בין השאר הביא את דברי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, ופרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר (יועצת למשרד הבריאות), הקוראים לדבריו להתקין רשת קווית ללימוד מתוקשב בכיתות. "פרופ' גלברג טוען ש-35 טאבלטים בכיתה, מקום קטן וסגור, בנוסף לראוטר, גורמים לקרינה ברמה שונה לגמרי מזו שהילדים חשופים לה בבית או במרחב הציבורי", מספר לייכנר. "ילדים רגישים לקרינה, ומחלות סרטן עלולות לפרוץ אצלם בעוד שנים. יש קשר הפוך מוכח בין גיל הילדים בעת החשיפה לבין העלייה בשיעור מחלות הסרטן. בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך מ-2011 כתוב 'במקרים שקיימת בעיה להתקין רשת חוטית בלבד, אפשר להתקין רשת אלחוטית בכפוף למגבלות'. בפועל, מקימים רשתותWIFI  ללא הצדקה ובניגוד לעיקרון הזהירות המונעת. מדידות הקרינה בבתי הספר המוצגות להורים יוצאות תקינות למראית עין, אך בפועל, אין לרשויות ולמודדים שום כלי למדוד את רמות קרינת ה–WIFI. אל לנו לסמוך ידנו על הבדיקות, אלא לחבר קווית את כל מכשיר הקצה בבתי הספר כדי להבטיח את בריאות ילדינו".