fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

 השבתת חלק מהיחידות הפחמיות בתחנת הכח בחדרה תחסוך 12.5 מיליארד שקלים

לקראת הדיון מחר בועדת הכלכלה של הכנסת מפרסם המשרד להגנת הסביבה דו"ח ראשון מסוגו על בחינת החלופות להשבתה ולשימור יחידות 1-4 באורות רבין אשר נמצאות כיום בסוף חייהן. על פי הדוח ניתן להשבית את היחידות הישנות והמזהמות הללו ולשמרן בעתודת חירום אסטרטגית באופן שניתן יהיה להפעילן מחדש בתוך פחות משבועיי
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה (צילום: שלומי גבאי)
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה (צילום: שלומי גבאי)

 

 לקראת הדיון מחר בועדת הכלכלה של הכנסת מפרסם המשרד להגנת הסביבה דו"ח ראשון מסוגו על בחינת החלופות להשבתה ולשימור יחידות 1-4 באורות רבין אשר נמצאות כיום בסוף חייהן. על פי הדוח ניתן להשבית את היחידות הישנות והמזהמות הללו ולשמרן בעתודת חירום אסטרטגית באופן שניתן יהיה להפעילן מחדש בתוך פחות משבועיים. השבתת היחידות והקמת יחידות חדשות ויעילות על גז טבעי עשויה לחסוך למשק כ-12.5 מיליארד שקלים לעומת החלופה של הארכת חיי היחידות והתקנת סולקנים עליהן. לכתיבת הדוח היו שותפים גיורא דקל, לשעבר מנהל תחנת הכוח אורות רבין; ברנרד ורנסקו, לשעבר מנהל תחנות הכוח רוטנברג ואשכול, אמנון ביבי, לשעבר מנהל תחנות הכוח אשכול, דן וינשטוק, לשעבר מהל מנהל החשמל במשרד האנרגיה וחברת אקוטרידרס

מטרתה המרכזית של העבודה המתוארת בדו"ח היא לבצע לראשונה בחינה טכנית ואנליטית של אפשרויות ותרחישים שונים להפסקת פעילותן של יחידות 1-4 באורות רבין החל משנת 2020 (מועד חיבור צפוי של מאגר לוויתן). המסמך מציג בחינת היתכנות טכנית וכלכלית של שימור היחידות לתקופה ארוכת טווח (שנים) באופן שיאפשר, בזמן חירום, הפעלתן מחדש בתוך מספר ימים עד שבועיים; בנוסף, מוצג ניתוח אנליטי כלכלי של התזמון וההיקף הנדרש של הוספת כושר ייצור אשר ישמור על רזרבה מינימלית נדרשת בכל שנה נתונה. התוצאות מוצגות כהשוואה למצב בו היחידות עוברות הארכת חיים ומותקנים עליהן סולקנים. בנוסף נבחנו מספר תרחישים להיערכות משק החשמל למצב בו היחידות ייסגרו והתוצאות מפורטות בהמשך.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה (צילום: שלומי גבאי)
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה (צילום: שלומי גבאי)

ישנו ספק רב מאוד לגבי ההיתכנות של פרויקט הסולקנים ביחידות 1-4. לא ברור אם ישנה היתכנות להתקין את הסולקנים ולעמוד בדרישות התקן של הפחתת זיהום האוויר. ישנה גם אי ודאות לגבי העלות הסופית, הנאמדת במיליארדים, של פרויקט הסולקנים ומשך הזמן הנאמד כעת (לפני תחילת הפרויקט) על בין 7 ל-10 שנים.

  1. ישנה היתכנות טכנית גבוהה מאוד לשימור היחידות כעתודה אסטרטגית לחירום כך שניתן להפעילן מחדש בתוך מספר ימים עד שבועיים
  2. ניתן להשבית את יחידות 1-4 ולשמור על רזרבה מינימאלית של 20% ללא צורך תוספת כושר ייצור עד שנת 2030, בהנחה של עמידה ביעדים הלאומיים של 17% התייעלות אנרגטית ו-  17% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030
  3. השבתת יחידות 1-4 והקמת יחידת מחז"מ תחסוך למשק כ- 12.5 מיליארד ₪ לאורך חיי התחנה לעומת החלופה של המשך הפעלת יחידות 1-4 והתקנת סולקנים
  4. בכל ניתוחי הרגישות שבוצעו נמצא כי האפשרות של המשך הפעלת אורות רבין 1-4 כרוכה בעלות עודפת משמעותית למשק.

יחידות 1-4 באורות רבין החלו את פעולתן בתחילת שנות ה- 80. אלו היחידות הפחמיות הישנות ביותר, בעלות הנצילות הנמוכה ביותר והמזהמות ביותר בכל מערך ייצור החשמל בישראל. לאור דרישת המשרד להפחתת פליטות מהיחידות, גילן המתקדם והזיהום הכבד הנפלט מהן ישנו צורך דחוף בהחלטה האם להשקיע משאבים רבים בהארכת משך החיים של היחידות הללו והתקנת אמצעים להפחתת פליטות מהן או לחילופין להפסיק את פעילותן לחלוטין ולשמרן כעתודה אסטרטגית בזמן חירום בלבד.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות