fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הנינג'ות מחדרה: האחים אבנר ותום כהן כיכבו בריאליטי הפופולרי

האחים אבנר ותום כהן, בני גבעת אולגה, השתתפו בתוכנית "נינג'ה ישראל" והקדישו את הופעתם בה לזכר אחיהם עדי שנהרג בלבנון
אבנר (מימין) ותום כהן. צילום: קשת 12
אבנר (מימין) ותום כהן. צילום: קשת 12

הם נחשבו למתמודדים מרשימים וכריזמטיים, עדיין מקפידים להתאמן באינטנסיביות וקשה לטעות למראה גופם הבנוי לתלפיות והרקע הספורטיבי. אבל את גמר תוכנית הריאליטי "נינג'ה ישראל" ששודר במוצ"ש האחרון, ראו האחים תום ואבנר כהן מבתיהם, קצת מצטערים שהם לא על מסלול המכשולים וכבר מפנטזים על השתתפות בעונה הבאה. בתור אחים שכולים שאיבדו את אחיהם עדי ז"ל במלחמת הלבנון השניה, אפשר להגיד שהם כבר רגילים להתמודד עם מכשולים, גופניים ורגשיים גם יחד.

"התאמנו מאוד קשה לפני התוכנית. באופי שלנו אנחנו באים לנצח ולא רק להשתתף אז מאוד ביאס שלא הצלחנו להגיע לשלב הגמר. אבל זה רק ספורט ומי שלא יודע להפסיד לעולם לא ידע לנצח. נפיק לקחים מהסיבוב הזה ונבוא חזקים יותר בפעם הבא", הם אומרים בראיון בלעדי ל"חדשות חדרה".

עבור מי שאולי לא היה כאן בחצי שנה האחרונה או ביזבז את זמן הצפייה שלו על תוכניות אחרות, תפלות יותר מהריאליטי מלא האנרגיה, נזכיר ש"נינג'ה ישראל" היא הגרסא הציונית לתכנית האמריקאית "אתגר הנינג'ה", שהיא בעצמה מעין ספין אוף של תכנית יפנית בשם "סאסוקה". בישראל היא שודרה בערוץ קשת 12 וצולמה על מסלול אתגרים שטרם נראה כמוהו במחוזותינו, שהוקם בנמל חיפה במיוחד בשביל התוכנית. המסלול כלל אטרקציות כמו סטפר, אומגת בול עץ, צלחת מעופפת ועוד ועוד המצאות, כשהמנחים ניב רסקין, רותם סלע ואסי עזר טורחים להזכיר בכל כמה דקות שזה הולך ונהיה קשה. ככל שיעבור יותר מכשולים כך עולה דירוג המתמודד, והמשתתפים מזיעים את דרכם משלב המוקדמות ועד לחצי הגמר, אליו הגיעו 82 מתמודדים וביניהם גם אבנר כהן (תום נפסל במקצה החמישי של שלב המוקדמות).

אבנר (משמאל) ותום כהן. צילום: קשת 12
אבנר (משמאל) ותום כהן. צילום: קשת 12

"היה לי מכשול בטבעות בשלב חצי גמר שהפיל קרוב ל-80 אחוז מהמתמודדים, מכשול מאוד קשה", מספר אבנר, תושב חדרה. "אחי תום נפסל כשנגע בחלק במסלול שהיה אסור לגעת בו. הרעיון בתוכנית הוא שאתה רואה את המסלול לראשונה כשאתה מגיע לעבור אותו. אין לך זמן לנסות, אתה לא יודע שום דבר, זו פעם ראשונה שאתה דורך ומרגיש את המכשול. לכן הרבה אנשים מוכשרים נופלים ולא מצליחים כי אתה מהסס ולא בטוח איך זה הולך להרגיש. צריך כמובן לסיים בזמן הכי טוב, אני סיימתי שביעי מתוך שלושים והעשרה הראשונים בכל תוכנית עלו לשלב הבא. זה ספורט, חוקים שידענו מראש".

והיה שם קשה?

"מאוד קשה. אין שם מכשול שהוא בלתי אפשרי למעבר. כל הרעיון הוא אלמנט ההפתעה, שאתה לא רואה ולא נוגע ולא יודע מה אתה הולך לעבור. פתאום הרצפה זזה, פתאום החבל גמיש, אתה לא באמת מוכן לזה. גם מדובר במתקנים שכרגע אין אותם בארץ במקום אחר, כך שאי אפשר להתאמן על מתקן דומה. אתה נפסל אפילו אם השרוך שלך הנעליים נוגע במים, אז אתה בלחץ מלהיפסל מדברים קטנים, ויש כמובן את ההתרגשות של הטלוויזיה.

"אתה מתחרה שם מול אריות. זו לא תחרות כושר מול אנשים עם בעיות משקל למשל. כל המתחרים באים מרקע ספורטיבי. יש מכל הסוגים: בנים, בנות, מטפסים, אצנים וזה באמת מטורף. אנשים שהם מאוד מאוד בכושר. היו גם מבוגרים, או אבא ובן קטוע רגל. מה שאני יכול להגיד שמעטים האנשים שבאמת יכולים לצלוח את הדבר הזה, כולל כאלו שאין להם מגבלה גופנית. בסך הכל בכל העולם סיימו את המסלול הסופי רק עשרה איש!"

זה נשמע רציני.

"מאוד, לא רוצים ליצנים במשחק הזה. בהרבה ריאליטי של מוזיקה מביאים כל מני זייפנים כדי ליצור עניין. פה, אם לאדם אין יכולות והוא במכשול הראשון נופל למים, הוא סתם תופס זמן מסך. אנחנו יכולים להעיד שהאודישן עצמו לתכנית לא פחות קשה ומאתגר מהתכנית עצמה ויש המון אנשים חזקים שלא מגיעים אפילו לפתח של התכנית. מבחני הקבלה היו מאוד מאתגרים וחזקים ואתה צריך להיות מאוד חזק בשלבים של המיונים בשביל בכלל להיכנס לתכנית".

אבנר כהן בתוכנית "נינג'ה ישראל". צילום: קשת 12
אבנר כהן בתוכנית "נינג'ה ישראל". צילום: קשת 12

מה דעתך על הזוכים?

"חמישית הגמר הייתה מטורפת, באמת אנשים מוכשרים וחזקים בצורה בלתי רגילה. הזוכה יובל שמלא הוא פשוט יוצא דופן מבחינת יכולת פיזית, מתמודד ברמה עולמית. מלא שאפו מאתנו!. אנחנו מאוד רוצים להשתתף גם בעונה הבאה אבל עדיין מוקדם לדבר על זה. בכל אופן אנחנו מתאמנים מאוד חזק בלי קשר לנינג׳ה".

אבנר הגיע לאודישן בעקבות המלצה של חבר, ובזמן האודישן ביקשו ממנו להמליץ על עוד שלושה מתחרים פוטנציאלים והוא המליץ על אחיו תום. הם עברו אודישן מוצלח והוא מודה שגם הסיפור האישי שלהם, היותם אחים שכולים וזה שהאח השלישי עדי ז"ל נהג לטפס ולעשות סנפלינג, "זה סיפור שיצא להם טוב גם מבחינת רייטינג", כהגדרתו.

"האודישן היה מאוד מאתגר. זה לגשת לתחרות מול אנשים שאני לא אגיד שהם מעל הטבע, אבל בעלי כושר מאוד גבוה ועוסקים בספורט. היה מדליק לראות ממטפסי הרים למרימי משקולות ועד למתעמלות אולימפיות ורקדנים על עמוד. זה לא הוריד לי את הבטחון אלא דווקא מאוד דירבן אותי, אפילו שאני בן 37 ורוב המתחרים צעירים ממני משמעותית בני 18 או 25. אני באתי לנצח כי באופי שלי אני פדנט ותחרותי, רוצה לעשות דברים על הצד הטוב ביותר", הוסיף אבנר.

הוא נשוי ואב לשלושה, בני 8.5, 5 ו-3. תום בן 28, נשוי פלוס ילדה ומצפה לבן. הם נולדו באולגה, תמיד נמשכו לספורט, הלכו לחוגים רבים כמו אומנויות לחימה, כדורגל, טניס, וגולשים כל הזמן כי באולגה כל ההווי הוא סביב הים והמים, הם אומרים. אבנר שירת כמדריך כושר ומדריך קרב מגע. כיום הוא בעל חנות גלישה בקניון מול החוף וילג' ששמה first time והוא גם בעלים של הבר "זבולון ב" ובו סטודיו לאימונים ששייך לתום. אם זה לא מספיק, אבנר הוא גם בעלים של חנות בגדים, שתי חנויות נוחות וגלידריה. "אני משתלט על הכל, עשייה זה חלק מההווי שלי. אני לא יודע להשתעמם ולהישאר במקום אחד", הוא מסכם.

עם כל כך הרבה עסקים יש לך זמן בכלל לכושר?

"ברור, אם לא היה אז כל שאר הדברים לא שווים. אני דואג להיות כל הזמן בתנועה, אם זו גלישה, ריצה, עושה כושר בצורה רנדומלית ולא מקובעת או מוכתבת אבל מתאמן לפחות 3-4 פעמים בשבוע. אחרי הצבא בכלל למדתי בוינגייט הדרכה בחדרי כושר והתחלתי לעשות את דרכי לכיוון תואר בחינוך גופני אבל ממש בתחילת הדרך עדי נהרג ואני לא חזרתי ללימודים. הייתי בן 24 והחיים קיבלו כיוון אחר. הם מתחלקים לכל מה שקרה לפני ואחרי המוות שלו".

עדי, שהיה צריך להיות היום בן 31, התגייס לצנחנים בנובמבר 2005. הוא הספיק לשרת בצבא תשעה חודשים עד שנהרג במלחמת לבנון השנייה. אבנר נזכר שאחרי שעדי סיים מסלול טירונות ואימון מתקדם הוא יצא לנופש ואז הקפיצו אותו לגבול לבנון. בכניסה השנייה או השלישית לשם, ערב תשעה באב, הוא נהרג. מוקדם יותר באותו הערב, כאשר ירדה החשיכה, מחבלים זיהו את הכוח הצבאי והחלו חילופי אש. לדברי אבנר, עדי נהרג כתוצאה מפגיעת טיל בבניין בו שהה והוא נפל אל מותו בשעה 20:00 של יום רביעי ה-2 לאוגוסט 2006.

עדי כהן ז"ל
עדי כהן ז"ל

"לקח זמן לחלץ אותם ולאתר אותנו. אני כבר לא גרתי בבית, זוכר שתום התקשר אלי באחת בלילה ואמר 'אבנר, תבוא מהר הביתה, קרה משהו לעדי', וכשהגעתי הבית כבר היה עמוס באנשים, לא היה צריך לומר שום דבר. כשהגעתי כבר הבנתי מה קרה ומשם החל מרוץ מטורף של הרבה בכי, קשה מאוד לעכל, סיטואציה מאוד קשה. היינו ארבעה אחים, לתומר אחינו הצעיר מלאו 13 כמה ימים לפני האסון ובעליה שלו לתורה זו הייתה הפעם האחרונה שזכינו לראות את עדי. ביום שני הוא היה באפטר, דיברתי איתו בפעם האחרונה והוא סיפר לי שלמחרת, שלישי הוא נכנס ללבנון. בירכתי אותו כמובן, ביקשתי שישמור על עצמו ושידבר איתי כשהוא יוצא משם. וביום רביעי הוא כבר יצא בתוך ארון".

בצילומי הפרומו לנינג'ה אמרתם שאתם מרגישים אותו מלווה אתכם במתחם הצילומים.

"נכון, ברור. עברו 12 שנים מאז היום ההוא, אני בן אדם עסוק ואין יום שהוא לא נמצא בראש שלי. אנחנו מנסים להנציח אותו בהמון דרכים, אם זה למשל פסל של גולש ואיש ים שהושם בכניסה ליישוב כזכר לעדי, ואם זה מלגות על שמו שאנחנו נותנים ועוזרים לכל מני אנשים שאנחנו חושבים שהם זקוקים לעזרתנו. בכל ארוחת שישי הוא חסר לנו וגם בחגים, איך היה עושה צחוקים, הוא היה החייכן של המשפחה שבכל פעם נהג לזרוק בדיחה. הוא פשוט איתנו כל הזמן וזה לא נגמר. כשנולדו לי הילדים כל כך חסר לי עדי. דמיינתי איך הוא היה מקבל אותם באהבה. אתה כמו מנסה לפצות על השנים שהוא איבד וחושב מה היה קורה אילולא. אחרי 12 שנים אני מדבר עליו כאילו הוא פה, כי יש דור שלא מכיר אותו".

עדי היה פעיל במתנ"סים וחניך בעמותת אתגרים אליה הגיע כחניך שלא הסתדר בכל מני מסגרות והפך למדריך בעצמו. עדי היה ילד שלא אהב מסגרות, מספר אבנר, ובגיל 16 אפילו עזב את הלימודים לשנה אחת אבל העמותה החזירה אותו למעגל הלימודים והוא סיים בגרות מלאה. מספרים עליו שנחשב לבחור קסם, חייכן, חיובי ואיש של ים, אהב לחקור את המדינה דרך הרגליים. "כל הזמן אומרים על אנשים שנהרגים שהם היו מלח הארץ, אולי זו קלישאה אבל הוא באמת היה כזה. עד גיל 19 הוא ראה את ישראל יותר ממה שאני ראיתי עד גיל 37".

האם רציתם להשתתף בתכנית גם בשבילו באיזשהו מובן?

"בהתחלה לא כיוונו לזה אבל כן, יש בזה משהו. ראינו שם אחים אחרים שהתאמנו יחד וזה מעורר מחשבות, איך היה אם עדי היה מתאמן איתנו. עשיתי בתכנית את מה שהוא לא יכול לעשות ולהיות שם וזה הרגיש הרבה יותר גדול כי הקדשתי לו משהו. התכנית הייתה מאוד מהירה, אני נפלתי במסלול אחרי דקה וחצי, הנפילה שלי נגרמה כתוצאה מחוסר ריכוז ויש הרבה מצבים כמו זה שאני אומר לעצמי 'אני צריך אותך איתי עדי, אתה המלאך השומר שלי'".

עדי כהן ז"ל
עדי כהן ז"ל

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות