fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המצפון של דוקורסקי, הסירוב של הפולנים

ראש העיר קריית ביאליק טס עם משלחת תלמידי אורט לעיר רדומסקו בפולין אך דחה את בקשת הפולנים לשנות את נאומו כחלק מהמסע  
אלי דוקורסקי, ראש עיריית קרית ביאליק (צילום: דורון גולן)
אלי דוקורסקי, ראש עיריית קרית ביאליק (צילום: דורון גולן)

מידי שנה פוקד ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי יחד עם משלחת תלמדי אורט קרית ביאליק את רדומסקו, העיר התאומה בפולין כחלק מהמסע . השנה התבקש להציג את דבריו שתכנן לשאת בטקס שהיה אמור להתקיים ביום האחרון של המסע. הפולנים דרשו מדוקורסקי להסיר חלקים מנאומו, בו סיפר את סיפוריהם של יהודים שנרצחו בידי פולנים ואת סיפורה הכאוב של אמו.

דוקורסקי

אלי דוקורסקי (צילום: דורון גולן)
אלי דוקורסקי (צילום: דורון גולן)

הדגיש כי לא כל הפולנים שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית וביניהם לא מעט חסידי אומות העולם, אשר הסתירו והגנו על יהודים. אולם הפולנים דרשו לצנזר קטעים אלו כחלק מ"חוק השואה", האוסר להתבטא באופן שיטיל על העם הפולני אחריות לפשעים שנעשו בתקופת השואה ואף טענו כי האמרה לפיה הרגו 200 אלף יהודים במלחמת העולם השנייה אינה מדויקת. עיריית רדומסקו החליטה לבטל את הטקס המשותף.

דוקורסקי: " סירבתי לשכתב את ההיסטוריה. אני מצר כי עיריית רדומסקו ניסתה לצנזר ולשנות את התוכן. אני מאמין שבאמצעות בניית קשרים בין בני הנוער ניתן למנוע את השואה הבאה ולבנות עתיד של שלום והידברות. לכן החלטנו לקיים את הטקס כמתוכנן בכיכר השילוחים של רדומסקו בסמוך לאנדרטת הנספים".

במהלך הטקס שיתף דוקורסקי את התלמידים הישראלים במתרחש והקריא את נאומו המלא: " אני משוכנע כי אתם, בני הדור הצעיר לא תאפשרו לשואה הנוספת לבוא לעולם. אני מאמין בכם כי תבנו לעולם טוב יותר".

הנאום המלא של דוקורסקי: 'הפולנים צעקו: 'יהודים הביתה'"

לובה טאובלר, הייתה ילדה בת 4 וחצי כאשר היא רצה ברגליים יחפות בדרך עפר אחרי עגלה ישנה מעץ וצעקה "מאמא! מאמא!  מאמא!" ואף אחד לא הקשיב לה. אמא שלה, סוניה ואחיה בן 9 החודשים, נחטפו על ידי איכר פולני, שנכנס לחצר ביתם. למזלם, אבא של לובה שהיה יערן, הגיע על הסוס ושאל "איפה אמא?" לובה הצביעה לכיוון החורשה. אביה דהר לשם וראה את האיכר עם הקלשון מעליהם. הוא הצליח להצילם והכניס את כולם לעגלה. לובה ומשפחתה לא חזרו מעולם לביתם המפואר. הם נאלצו לנוס על נפשם ולנדוד בין יערות כשלגופם סמרטוטים. הם התחבאו במחסנים ואסמים. הפשפשים אכלו אותם, הם היו רעבים וחלו בטיפוס.

לובה נולדה וגרה בביסטריץ' בחבל וולין בפולין, המקום שבו נרצחו ונשחטו הכי הרבה יהודים על ידי איכרים פולנים, שסייעו לנאצים. כל המשפחה של אמה נטבחה והושמדה. 200,000 יהודים נרצחו על ידי פולנים במלחמה הארורה ההיא, 200,000 מתוך 6 מיליון יהודים אשר נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם.

לא כל הפולנים שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית, היו ביניהם לא מעט חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים, הלינו אותם בבתיהם, תוך שהם מסכנים את עצמם ואת משפחותיהם. אולם ראוי להיאמר, כי יותר מדי אזרחים פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים והיו שותפים לאפילה שירדה על העולם.

אמי, חיה דוקורסקי לבית טבצ'ניק, שנולדה בפולין לא ידעה טעמה של ילדות. יחד עם הוריה הם נסו על נפשם מפולין הכבושה על ידי הנאצים לרוסיה ואוקראינה בהן נולדו אחיותיה. בתום המלחמה חזרה משפחתה לפולין לחפש אחר שאר בני משפחתם הענפה, שכולם נרצחו בשואה על ידי הנאצים ועוזריהם. הזיכרון היחיד שנצרב אצל אמי, הוא כי בתום המלחמה, כאשר הרכבת נעצרה בתחנה, יידו לעברה פולנים אבנים וצעקו להם "יהודים הביתה". אף כי חלפו מתום המלחמה 73 שנים מסרבת אמי לחזור לבקר בפולין. אמי, כמו רבים מניצולי השואה, הקימו לעצמם חיים חדשים והם מבקשים להשאיר את הזיכרון המר של המלחמה הארורה מאחוריהם.

בשמם של 6 המיליונים שנרצחו במלחמה על ידי הנאצים ועוזריהם, בשמם של 200,000 היהודים שנרצחו במלחמה על ידי אזרחים פולנים, באתי לכאן היום לזכור ולהזכיר, באתי לכאן עם תלמידי קריית החינוך "אורט" קריית ביאליק לא מתוך נקמה אלא דווקא מתוך שאיפה לבנות עתיד טוב יותר, עתיד של מעשים טובים, עתיד של אהבת האדם, עתיד של שלום.

באתי היום לכיכר השילוחים של רדומסקו, גם בשמה של מרים חשצ'באצקי, שהייתה בת 15 בעת שפרצה המלחמה ונאלצה לשהות עם הוריה ואחיה בגטו רדומסקו בין השנים 1939 – 1942. אביה ואחיה של מרים נרצחו על ידי הגרמנים בגטו במהלך האקציה. הם נקברו בקבר האחים בבית הקברות היהודי כאן, ברדומסקו. בערבו של ה-24 באוקטובר 1942 נתפסו מרים ואמה על ידי המשטרה הפולנית לאחר שבמשך שבוע התחבאו בשירותים ואכלו מזון לא מבושל. למחרת הן הוסעו לצ'נסטוחובה ומאז לא ברור כיצד מצאו את מותן.

באתי לפולין ולעיר רדומסקו, מאחר ואני משוכנע, כי אתם, בני הדור הצעיר, מישראל ופולין, מרדומסקו ומקריית ביאליק, לא תאפשרו לשואה נוספת לבוא לעולם. אני מאמין בכם, כי תבנו לנו עולם טוב יותר, עולם של קידמה ומדע, עולם של תרבות ואומנות, עולם של חדשנות ומחקר. עולם של חיים טובים.

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות