fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המלחמה על האמת

רותם עשור. צילום: דורון גולן
רותם עשור. צילום: דורון גולן

שביעי ליולי 2014, עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעיריית  כרמיאל, רותם (אלקובי) עשור תושבת נהריה, לוקחת יום חופש מעבודתה ומתיישבת באחד מבתי קפה בעיר לארוחת צהריים עם חברתה.  עשור לא העלתה בדעתה את מחול השדים שהיא עתידה לחוות.

היא מקבלת הודעת טקסט ממנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית כרמיאל שולה מנחם, בה עבדה, קוראת את תוכן ההודעה ומתעלפת.  חייה של  עשור השתנו מקצה לקצה והיא נרתמת למאבק על שמה הטוב מול הבלוגרית לורי שם טוב שלא הכירה מעולם והכפישה את שמה באמצעות מכתב שהעלתה לרשת והופץ בתפוצת נטו. שם טוב מפנה מכתב רשמי ליועץ המשפטי לממשלה, לשלול את רישיונה של עשור כעובדת סוציאלית כיוון שהינה פושטת רגל, מסובכת בפלילים ולא דיווחה על הרשעה לממונים וקוראת ליועץ המשפטי לפטרה לאלתר.  את המכתב היא מפרסמת ברשת וגם ומשתפת את כותרת הכתב בפייסבוק. עשור המומה מתעשתת ופונה לעו"ד אשרף ברברה כשהיא מבינה ששמה הטוב נפגע ויוצאת למסע על האמת.

בשבוע שעבר  זכתה עשו בתביעת לשון הרע שהגישה נגד שם טוב על חלק מהתכנים הפוגענים.  במקביל שמה של שם טוב המשיך לעלות לכותרות בתלונות אחרות שהוגשו נגדה. במרץ 2017 נעצרה שם טוב עד להחלטה אחרת של בית המשפט והוגשו נגדה וכנגד צבי לייבל בן 46 ועו"ד צבי זר בן 51  כתבי אישום על שורה של עבירות שיימינג ברשת.  כתב האישום נגד לורי כולל 91 סעיפי אישומים במטרה לפגוע בגורמי מדינה, במערכת הרווחה, מערכת המשפט ופרסום מידע חסוי, בפעילות שעסקה בעיקר בעובדי ציבור ופגיעה בשוטרים, עובדים סוציאליים, שופטים, תובעים ועוד.  החקירה התנהלה במשך שנתיים כסמויה באמצעות יחידת הסייבר וזכתה לכינוי פרשת "הטרור הרשתי".  במסגרת ההליך הפלילי, עשור תהיה העדה  הראשונה בתיק.

יצוין כי באינטרנט נמצאים עוד פרסומים על עשור אך לא הוכח בבית המשפט כל קשר ללורי שם טוב. עוגמת הנפש  שחוותה עשור בעקבות הפרשה גרמה לה לעזוב את עבודתה ולא להאמין במערכת כשנשארה חשופה ולבד במערכה ללא כל תמיכה.

רותם עשור. צילום: דורון גולן
רותם עשור. צילום: דורון גולן

חיים צהובים

שם טוב, בת 47  תושבת גבעתיים עצורה במשך 11 חודשים בכלא נווה תרצה בפסק דין נכתב: "הנתבעת היא עיתונאית  העוסקת בפעילות חברתית בענייני רווחה במיוחד בכל הנוגע למשפחות שילדיהן הוצאו מהבית על ידי גורמי רווחה.  ילדיה של הנתבעת עצמה הוצאו מרשותה על ידי גורמי רווחה וזה הרקע שהביאה אותה לעסוק בנושאים אלו.

עשור בת 42, נשואה ואם לילדה בת שנתיים  נולדה וגדלה בנהריה, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית.  את עבודה בחוק הנוער הגדירה כשליחות.   בנערותה לא סיימה 12 שנות לימוד לאחר שהייתה מעורבת בתאונה קשה ונאלצה לשקם את חייה. לאחר שירותה הצבאי השלימה בגרויות  וסיימה שני תארים בעבודה סוציאלית.  במהלך הקריירה היא נישאה, התגרשה והסתבכה עם בחור אחר כלכלית והוכרזה כפושטת רגל.

עד  שהתפוצצה  הפרשה סללה עשור את דרכה במחלקות  הרווחה ברשויות המקומיות.  במשך שש שנים עבדה במחלקת הרווחה בעיריית נהריה ולאחר מכן עבדה עוד שבע שנים בעיריית כרמיאל.  כיום עשור  מנהלת מרחב צפון בחברת  פאר שירותי סיעוד, חברה פרטית שקיבלה אותה לעבודה בלב הסערה על סמך כישוריה המקצועיים. עשור עזבה את איגוד עובדים הסוציאליים מתוך חוסר אמון במערכת.

"שום פיצוי כספי  לא יתקן את הנזק שחוויתי. נזק נפשי וחוסר אמון במערכת הרווחה האמונה להגן על העובדים הסוציאליים במדינה", מסבירה השבוע עשור, "בשנה החמישית לעבודתי בעיריית כרמיאל  אני מקבלת הודעה מהמנהלת שלי שולה מנחם עם קישור. אני פותחת ורואה מכתב פנייה רשמית ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לשלול את הרישיון שלי. על המכתב חתומה לורי שם טוב, אשה שמעולם לא פגשתי או ראיתי מימי.  במכתב נטען כיוון שאני פושטת רגל איני יכולה לשמש כעובדת סוציאלית והסתרתי זאת מרשויות החוק והמכתב עולה לרשת.  לא ידעתי במה מדובר, לא היה לי מושג מי זאת לורי שם טוב. ידוע שפקידי סעד מותקפים, אך לא ציפיתי לקרב כזה. למחרת היום הגעתי לעבודתי בעיריית כרמיאל והמנהלת אמרה שהדובר של איגוד הדוברים הסוציאליים הפנה את תשומת ליבה על כתבות שיש עליי ברשת.  מפה החל מסע של התנערות לאן אני שייכת? האם אני עובדת משרד הרווחה או שמע מי שאחראים עליי זאת עיריית כרמיאל?. הבנתי לאן נושבת הרוח ושאני לבד במערכה הזאת, במלחמה על הצדק.  פניתי לבית המשפט והוצאתי נגד שם טוב צו הטרדה מאיימת.   כל מה שביקשתי ממחלקת הרווחה שיבואו לגבות אותי בדיונים שנראה את הכוח שלנו כשליחים במדינה, אך  נתקבלתי בסירוב בטענה שזה 'ענייני הפרטי', בעוד שהתקיפה נגדי  הייתה מקצועית על היותי פקידת סעד לחוק הנוער.  נעלבתי עד עמקי נשמתי, כי לא היה כל דופי בעבודתי. הייתי בין פקידות הסעד המוערכות בארץ וכל עולמי חרב עליי. בעבודתי בעיריית כרמיאל טיפלתי במקרה סעד בהסכמות עם הורים, בניית תוכניות טיפול נגד הוצאת ילדים מביתם, וגם אם כן אז רק לשם חזרה הביתה.  האני המאמין שלי תמיד היה ונשאר לטובת הילד.  בחלק מהכתבות בהן הוזכר שמי נכתב שאני 'חוטפת ילדים' ו'שורפת גופות באושוויץ'

חוויתי בחיי משברים, גירושים, מאבקים ובשיא המשבר של חיי הכרתי גבר שהפיל אותי בפח כלכלית ואני עומדת מאחורי הבחירות האישיות  שעשיתי גם כפושטת רגל שהייתה צריכה לנהל במקביל תיק על לשון הרע. אני מגדירה את עצמי כלוחמת צדק והיה חשוב לי להילחם על האמת. בבית המשפט כשפגשתי את  שם טוב לראשונה אמרתי לה: 'החיים שלי גם ככה צהובים, בואי תיקחי את העובדות ותפרסמי מדוע את מעוותת?'. יום אחד הגיעה לדיון בבית המשפט  אמא שהוצאתי בהסכמה את בנה מהבית.  היא הגיעה להגן עליי ואמרה שהצלתי לה ולבנה את החיים. חזרתי ואמרתי זאת  במחלקה בכרמיאל. 'מגיעה מטופלת שלנו לתמוך בי ואתם לא? איך זה ייתכן?"

"במכתב שהפיצה לורי שם טוב בתפוצת נטו  נכתב כי הורשעתי בפלילים ואני עבריינית. ההד התקשורתי המשיך ומטופלים שלי נחשפו לחומרים וגרמו לנזק עצום ביחסי האמון. הרגשתי מצורעת. הודעתי למנחם שאני הולכת להגיש תלונה במשטרה. במחלקה היה נוהל נאמן בטיחות שתפקידו ללוות עובדים סוציאליים לתחנת המשטרה. במקביל שוב עולה כתבה  ברשת ש'אני שורפת גופות באושוויץ'  והוזכרו כל עובדי מחלקת הרווחה בעיריית כרמיאל. פתאום המערכת התעוררה, אחרי שאני זועקת לבדי, 20 עובדים בגיבוי המחלקה והמנהלת הגישו תלונות במשטרה כנגד הפרסום.  זה תסכל אותי יותר, איפה אתם? למה רק עכשיו את נזכרים, אני פה כל יום יושבת לידכם ובוכה, לא יודעת איך לצאת מהסיפור הזה".

הרסה את חיי. רותם עשור צילום: דורון גולן
הרסה את חיי. רותם עשור צילום: דורון גולן

אמת דיברתי

לבית המשפט לורי שם טוב הגיעה לדיונים מלווה בחברים. היא ייצגה את עצמה בכל המשפט, רהוטה ובעלת ידע משפטי נרחב מאד.

"בתחילת המשפט הכרתי את בעלי כיום, שהיה העוגן שלי.  לאחר מכן גילינו עוד כתבות ברשת  במילים שהבושה לא יכולה להכיל עם תמונות שלי מיום חתונתי, הייתי כבר על סף ייאוש. הרי כל ידיעה מחויבת  בהוכחה שמשהו העלה ופרסם אותה. בשלב זה כבר התייאשתי, הייתי בהריון מתקדם ורציתי רק שקט. רציתי לסיים את הפרשה וכמעט ללא אמצעים כלכליים.   בהחלטה אישית לא המשכתי לחקור מי עומד מאחורי הפרסומים.  כל בר דעת שיקרא את השפה המכוערת ואת הקללות יבין שזה תת רמה".

באמצעות עו"ד ברברה  פנתה עשור לגוגל והם הסירו את פרסום המכתב מהרשת.

עשור ממשיכה: "עבורי זו הייתה בושה גדולה ואני אדם מאד חזק.  הטראומה הגדולה היא שנשארתי לבד במערכה והייתי שייכת למערכת חזקה במדינה . אני בחרתי להיות עובדת סוציאלית והמציאות טפחה לי בפנים. כשאני מסתכלת על לורי שם טוב, אני מרחמת עליה. היא קורבן של מערכת  שילדיה הוצאו ממנה ואין דבר יותר קשה מזה, אני לא רוצה להיות בנעליה. היו רגעים שאמרתי לעצמי שאני מצטערת שהיא לא מצאה אותי בזמניה הקשים כי הייתי עוזרת לה. במקום להתמקד באנרגיות להחזיר אליה את ילדיה היא הכפישה אותי ועוד רבים. שנתיים לאחר הפרשה התפטרתי מעיריית כרמיאל.

עשור מתארת גם קשיים במהלך המשפט. "במסגרת הגשת התביעה האזרחית, בית המשפט השלום בעכו הטיל עליי את האחריות למסירות אישיות וצווים לנתבעים. הוצאתי כספים על חוקרים פרטיים ושליחים  עד שמצאתי את שם טוב. את מוטי לייבל לא מצאנו והתביעה נגדו נמחקה כי לא איתרנו אותו על שהיה חתום על המכתב שהופץ. עם שנים  כשנחשפו ועלו עוד מקרים הפכתי ל'גורו בנושא לורי שם טוב'. קבלתי  טלפונים מפקידי סעד שהפכו לשבר כלי. אמרתי לכל מי שפנה אליי שצריך ללכת עם האמת עד הסוף. בשלב מסוים קבלתי טלפון ממשטרת ישראל וחוקר הסביר לי שמתנהלת חקירה סמויה בנושא.  לאחר מעצרה פנו אליי מפרקליטות מחוז תל אביב ואמרו לי שאני חלק מעדי התביעה בהליך הפלילי נגדה.

"ברגע שעזבתי את משרד הרווחה הרגשתי שאני בפוסט טראומה ופניתי לשוק הפרטי לעבודה. למרות שהייעוד שלי הוא עבודה עם בני נוער, מצאתי את עצמי בחברת סיעוד אבל עם חוויה מתקנת.  חוק הנוער היה כמו אהבת חיי והיא גזלה את זה ממני, את הדבר שהכי אהבתי לעשות. הייתי מטאור עם פרנסה טובה וקידום מקצועי והיא הפכה לי את קערה. מתוך פחדים הפייסבוק משמש אותי רק לייקים ולעדכונים. אני לא מעלה תמונות של הבת שלי לרשת כי פחדתי  ועדיין מפחדת".

אישומים קשים

עו"ד אשרף ברברה. צילום: דורון גולן
עו"ד אשרף ברברה. צילום: דורון גולן

התביעה  שהוגשה לבית המשפט השלום בעכו  עסקה בתחילתה בפרסומים קשים כלפי התובעת. לא ידוע האם בכוונתה של שם טוב לערער על פסק הדין בו ייצגה את עצמה. שם טוב טענה כי דבר הפרסום  היה 'אמת דברתי' ופרסום בעל עניין ציבורי.  עוד טענה שם טוב כי שיתוף של קישור בפייסבוק אינו מבחינת פרסום וטענה כי התובעת אינה יכולה לפתור מצוקותיה ולהיות  במקביל אמונה על טיפול במשפחות במצוקה ולפיכך דרשה את פיטוריה המידיים.

בנוסף  בפסק הדין מצוינים  עוד ביטויים קשים ופרסומים רבים  כך למשל כונתה עשור: 'חוטפת ילדים', 'נבלה סרוחה', אך פרסומים אלה ואחרים  רק בידי התובעת להוכיח כי הנתבעת היא זו שעמדה מאחורי אותם פרסומים בוטים.  שם טוב הכחישה כל קשר אליהם ואילו הנתבעת ויתרה על הניסיון להוכיח קשר בין הפרסומים לנתבעת בין היתר מחוסר משאבים כספיים שיאפשרו לה לשכור שירותי מומחים, אשר ידעו לעקוב אחר הפרסום ולגלות את זהות המפרסם. השופטת קבעה כי הנתבעת איננה אחראית לכל אותם פרסומים שלא הודתה בהם מפורשות", נכתב בפסק הדין.

עוד נכתב בפסק הדין: "נראה שלא יכול להיות חולק כי כל העובדות המיוחסות לתובעת הינן בבינת לשון הרע שיש בה כדי להשפיל את התובעת ולבזותה במיוחד. אף שהיותה של התובעת פושטת רגל אינו סיבה שבמחלוקת שכן מדובר בהכרזה רשמית של בית המשפט"…. בסעיף אחר נכתב כי "יוחסו לנתבעת אישומים קשים, אי דיווח לממונים עליה אודות הרשעתה,  מתוך שהנתבעת מייחסת לתובעת כוונתה להונות ולרמות את המדינה בוודאי אינן יכולות להיות הגנת פרסום המותר".

השופטת דנה עופר סברה כי "במידה והיו מצורפות רק עובדות על היותה של עשור פושטת רגל היה בכך הגנת הפרסום בשל תפקידה בעל חשיבות ציבורית וחברתית, אבל לא כך הם פני הדברים כי לתוך הכתבה שרבבה הנתבעת עובדות נוספות אשר לא היו כלל אמת אך שהנתבעת ניסתה להוכיח את האמת שבדבריה. התובעת אינה בעלת עבר פלילי כל שהוא לא הורשעה מעולם בפלילי ולא הייתה מסובכת בפלילים".

השופטת עופר פסקה לחייב את שם טוב בפיצוי של 15 אלף שקלים בגין הפרסום הראשון ופיצוי של 30 אלף שקלים בגין הפצת המכתב באינטרנט באמצעות הפרסום השני והשלישי.  סך הכל תשלם שם טוב  45 אלף שקלים בתוספת שכר טרחה של 8000 שקלים ובצירוף הוצאות משפט של 2500 שקלים.

 עו"ד ברברה: "בית המשפט קבע באופן נחרץ וחד משמעי שכל פרסום שקרי שפוגע בבן אדם או אמור להרוס את חייו ייבחן. ובית המשפט לא הותיר מקום וקבע שהפרסומים הם שקריים ועליהם משלמים מחיר בהתאם להוראות  החוק".

עיריית כרמיאל: עיריית כרמיאל מפעילה מינהל לשירותים חברתיים מהטובים והאיכותיים שיש בארץ. העירייה תומכת ומלווה כל עובד שלה וכך היה גם עם רותם. רותם עבדה כעובדת סוציאלית בעירייה ואין אנו נוהגים להתייחס לסיבת עזיבתם של העובדים במיוחד שמדובר בעובד שביקש לסיים את עבודתו. בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לא ניתן לסייע משפטית לעובד בדבר תביעת לשון הרע מכיוון שזו תביעה אישית ובעיקר שנושא התביעה הינו פרסומים אישיים שהפיצה הגב׳ לורי שם טוב על נושאים שאינם קשורים לעבודתה בעירייה באופן ישיר. אנו שמחים שרותם זכתה בתביעה ומצרים שבחרה לפגוע בבאר שממנה שתתה".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות