fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"המטרה: להביא את נהריה לסין"

בעוד שנה ייערך בעולם ניסוי קליני ראשון בו יושתל לבלב מלאכותי העשוי מתאי ריאה בחולה סוכרת. השפעת הניסוי מטרתה לחולל מהפכה ופריצת דרך רפואית כדי להתמודד עם מחלת הסוכרת חשוכת המרפא. את פריצת הדרך העסקית מוביל שי הרשקוביץ מנהריה, רק בן 29, הבעלים של חברת 'שי ספיר השקעות', יחד עם אחותו ספיר הרשקוביץ והוריו: ז'קלין ושוקי, הנוסעים בכל בוקר ברכבת מנהריה למשרדים בתל אביב

 

זה סיפור על  חזון של שני צעירים שהחליטו לעשות היסטוריה בעולם בזכות חדשנות טכנולוגית בחברת "בטאלין תרפיוטיקס המפתחת לבלב מלאכותי מתאי דם לצורך טיפול במחלת הסכרת? וחברת ננו טקסטיל. טכנולוגיה לייצור טקסטיל אנטי בקטריאלי.

הרשקוביץ, בן  29,  נולד בארצות הברית לאחר שהוריו ירדו מהארץ לצורך עסקים. הם חזרו כשהיה בן שנה.  הוא גדל בשכונת עמידר בנהריה יחד עם אחותו ספיר, הם למדו בבית הספר רמז ובבית הספר הרב תחומי בעיר.  אחרי שירות צבאי מסווג, הרשקוביץ יצא  לטיול  במרכז אמריקה, אחריו  חזר והחל ללימוד מנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

במסגרת לימודיו יצא למשלחות בחו"ל יחד עם משלחת פלשתינאית לקידום השלום בקולג' בבוסטון ושהה בחילופי סטודנטים במשך חצי שנה בליסבון.  במקביל החל את לימודיו לתואר שני במנהל עסקים ויצא לשליחות בפריז.

תוך כדי לימודיו  בתואר הראשון חיפש הרשקוביץ אתגר יזמות.  הוא מספר כי יכל ללכת בדרך חבריו ולהתברג בחברות עסקיות בארץ ולשמש במשרה כשכיר, אך שאף לממש  ההזדמנות  עסקית  בקידום שני מחקרים עצומים שפותחו במעבדות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר אילן.

הראשון מפתח לבלב מלאכותי לחולי סוכרת שלא יזדקקו לטיפולי אינסולין. השני בדים אנטי בקטריאליים היכולים לסייע בהפחתת  הזיהומים בבתי חולים.

באוניברסיטאות  עובדים קרוב לשנתיים וחצי על שני הפרויקטים שהוצגו לאחרונה בעיר שיאן בסין. הפרויקטים זכו  לפני כשבועיים בתחרות עולמית  שנערכה בארץ במקום ראשון ושני, זאת במטרה  לחפש משקיעים סינים להשקיע בפרויקטים.

הרשקוביץ: "מאז שאני זוכר את עצמי, אני מחפש הזדמנויות, בעיקר איך לקחת את הבעיות שלנו ואת הבעיות של העולם ולמצוא להם פתרונות. יש המון מידע בעיתונות  על מחלות וזיהומים בבתי חולים ורכבות, בטיסות כשלא מחליפים ציוד והעולם מלא בחיידקים.

"מצד השני: במחלת הסוכרת  חולים חצי מיליארד  אנשים בעולם. 150 מיליון איש בעולם צריכים להזריק אינסולין באופן יומיומי. יש אוכלוסייה גדולה של חולים שנמצאים בסיכון  בהיעדר השפעה של האינסולין אנחנו נהיה המענה הראשוני שלהם.

"אני חולם בגדול לעזור לבני האדם, העולם מדבר על מציאת פתרונות חדשניים, בזכות פיתוחים מדעיים. החלום שלי לשים את נהריה על המפה".

חדשנות מרחיקת לכת. הרשקוביץ עם משקיעים סינים צילום עצמי
חדשנות מרחיקת לכת. הרשקוביץ עם משקיעים סינים צילום עצמי
IMG_2431
כל המשפחה בפרויקט. שי וספיר הרשקוביץ צילום עצמי

המחקר לא מתפתח בעולם

הרשקוביץ מסביר שמדינת ישראל נחשבת בעולם למוח המבריק ביותר בתחום ההמצאות, הסטארט-אפים, אך  בהיעדר מימון גדול  וניהול עסקי ההמצאות  משוכללות ככל שיהיו נשארו על שולחן הניסויים.

הרשקוביץ: "השתתפתי בהמון כנסים  שדיברו על מדינת ישראל ועל פיתוחי הטכנולוגיה ולא קרה עם זה כלום.  יש המון ידע ופיתוחים וטכנולוגיה  בזכות ההשקעה של המדינה והמדען הראשי ב-50 אחוז מימון. המדינה תומכת מאד בסטארט-אפ , אבל אז הכל נתקע בהיעדר משקיעים וניהול עסקי נכון.  למדינת ישראל אין משאבים כמו לגרמניה וסין אבל יש לה מוחות מבריקים. יחד עם משקיעים ברחבי העולם ניתן להצליח.  לי לא היה  כל ידע בתחום ביולוגי, אלא רק רעיונות לפיתוח עסקי והשקעה כספית.

"יום אחד  חקרתי  מעל 2000 פרויקטים וחממות טכנולוגיות שיש לאוניברסיטאות במדינה שלנו להציע ונדהמתי.  הלכתי למכוני מחקר  בכולם היה מכנה משותף: כשאין משאבים, המחקר לא מתפתח לעולם.  לצערי הרבה מהפיתוחים לא קורה איתם כלום, הפרופסורים מבינים במדע  והמודלים יושבים שם על שולחן הניסויים ואין מי שייקח אותם  ויעשה מהם עסק.  אנחנו מוציאים אותם משולחן העבודה  ומנגישים אות לחברות גדולות.

"בחיפושי מצאתי את שני המחקרים שאנחנו מקדמים. נפגשתי עם פרופסור אדוארדו מיטרני מהאוניברסיטה העברית בירושלים שפיתח לבלב מלאכותי שמחליף את כל בעיות הסוכרת.  תצרוכת האינסולין  בעולם ממנת  חברות התרופות שמרוויחות הרבה כסף ממכירת אינסולין והאינטרס שלנו  היה לעזור לעולם.

פרופסור מיטרני  הסביר  שהפיתוח  נעשה מתאים אנושיים על ידי רקמת ריאה כי מכונה אינה יכולה לחקות את הקשר בין התאים למוח של האדם. לכן הפיתוח יהיה ביולוגי לחלוטין.  פרופ' מיטרני יכול  היה ללכת עם קרנות גדולות  בחו"ל ולמצוא משקיע לפרויקט שלו, אך לשמחתנו בחר ללכת איתנו והבין שיש לו סיכוי להרוויח. הפגישה  הראשונה בינינו הייתה לפני שלוש שנים, חתמנו על הסכם מסחור עם האוניברסיטה העברית שהם בעלי המניות ותומכים בנו במשאבים והקשרים בארץ ובעולם ויצאנו לדרך".

נעשה היסטוריה

הרשקוביץ מסביר  שהדבר הכי קשה בפיתוח הוא חסם הרגולציה. פיתוחים שהוא מקדם נבחנים על ידי הרגולציה האמריקאית שמכתיבה לכל העולם את התנאים.   אחרי  שנחתם הסכם עם האוניברסיטה העברית, החברה החלה לגייס חוקרים ויושבת כעת בתוך האוניברסיטה ומשלמת את כל הניסוי. עד כה הושקעו בפרויקט 4 מיליון דולר וכעת מגייסים עוד 3 מיליון להמשכו.  לפרויקט  נבחרו: עובדי מחקר, מנכ"ל, חוקר ראשי ודוקטורנטים ונפתחו מעבדות עם המיכשור המתקדם לניסויים.

"ב-2018 בפעם הראשונה בעולם יהיה מושתל שיהיה לו לבלב מלאכותי ביולוגי תחת רגולציה", מסביר הרשקוביץ, "לוקחים רקמת ריאה, מתרומת איברים ועל הרקמה לוקחים תאי לבלב מאדם שמת, מגדלים אותה על הרקמה ומפתחים במעבדה. את הלבלב מחדירים בניתוח  והוא אמור להיקלט לחלוטין ויפריש איסולין בצורה מבוקרת. בניסויים על  בבעלי חיים זה עובד ויש לנו מועמדים להשתלות. קבוצת המחקר שלנו, היא אוכלוסייה מבוגרת".

כאן נכנסים הסינים

הניסויים הקליניים עולים הון תועפות, בישראל קשה מאד לגייס כסף בתחום. בסין לעומת זאת בהוראת הממשלה יש תקציב ענק  להפוך ממדינת כוח אדם למדינת פיתוח.

הסינים לדברי הרשקוביץ נמצאים עמוק בשוק הישראלי, אך עדיין יש הרבה חסמים בין המדינות לשיתופי פעולה.

הרשקוביץ: "הסינים יוצאים החוצה בעיקר לישראל, כי 3 מיליון דולר עבורם זה כמו 300 שקלים. זאת מדינה עשירה עם המון כסף במיוחד לפרויקטים אלה.  בשנת 1980 היה אחוז אחד של חולה סוכרת הסין, כיום הם עומדים על 14 אחוז. בערך 130 מיליון אנשים חולים במחלה ולכן יש להם אינטרס בפריצת דרך.

"לפני כשבועיים ממשלת מחוז שיאן בסין ערכה תחרות במלון רנסנס בתל אביב. השתתפו, 25 פרויקטים ואנחנו זכינו במקום הראשון  עם הלבלב ובמקום השני עם הבדים. בעוד חודש אנחנו נוסעים לתחרות השנייה במערב סין שתהיה מכריעה. הם עוד לא נכנסו לפרויקטים כשותפים, אבל יש התעניינות גדולה וקבלנו 300 אלף דולר בזכייה בפרס במקום הראשון. המטרה שלנו היא להקים מרכז פיתוח ישראלי בעיר החדשות שלהם בסין".

אני מקווה שאני אביא את נהריה לסין.  חשוב לי מאד לעשות היסטוריה ולקדם את ישראל.  ספיר ואני חשבנו על זה לא מזמן. גדלנו בטיילת רמז עם האופניים והכלבים, עברנו יחד עם כל חברנו למרכז הארץ, כי הסיכוי שלי להתפתח בנהריה זה להיות מציל בבריכה, אין ביזנס וזה עצוב. אחותי היא דוקטורט לביולוגיה ועוזרת ברכש בפיתוחים ורכישת הציוד והיא כן מבינה בתחום הניסויי.

עולם ללא חיידקים

פיתוח הננו טקסטיל פועל לדברי הרשקוביץ באותה השיטה של פיתוח הלבלב. רק במקום סין, הוא נמצא על קו ישראל -גרמניה. במשך תקופה של כ-4 שנים, פיתח פרופ' אהרון גדנקן, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן, טכנולוגיה לייצור טקסטיל אנטי בקטריאלי. המחקר מומן מהאיחוד האירופאי והושקעו בו 12 מיליון יורו. הרשקוביץ גייס לפרויקט 3 מיליון דולר.

"פיתוח הבדים ישנה את עולם", מסביר הרשקוביץ, "חצי מיליארד אנשים בעולם מתאשפזים עם מחלות וחוטפים זיהומים בזמן אשפוז. קרוב ל-6000 אנשים בארץ מתים מזיהומים ו-14 מיליון אנשים בעולם.  הפיתוח נעשה באמצעות חומר המוחלק על כל סוגי הבדים ויוצר בועות העומדות בכל דרגת חום.

הציפויים הופך אותו ל-100 אחוז אנטי בקטריאלי.  זו תהיה מהפכה בבתי חולים עם החלפת: מצעים, מגבות, שמיכות, מצעי מיטות, בגדי הרופאים  וללא כל תחלופה.  בגרמניה אנחנו נייצר קו של מכונות למגוון ציפויים, אפילו לטלפונים סלולריים.

"אין ספק שאני מגיע מבית מבוסס כלכלית שנתן לי את ההזדמנות להתפתח. רק הקמת החברות עלתה קרוב לשני מיליון דולר, גייסנו משקיעים כי אין אפשרות לעבוד בלי הון התחלתי.

98 אחוז מהסטארט-אפים בישראל נפתחים ונסגרים במהירות. אלה שמחזיקים ראשם מעל המים כמה שנים, נחשבים לטובים, הרוב לא מצליחים לגייס כסף לניסויים קליניים. זה נקרא במקצוע 'עמק המוות' . אני שמח ש'העמק' כבר מאחורינו.  כרגע כל העולם מחכה לניסוי שלנו".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות