fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המוהיקני האחרון

העזיבה של דקל קינן היא מכה קשה מאוד למכבי חיפה, אולי לא על המגרש, אבל מכל הבחינות האחרות. וגם, כדאי למכבי לחפש שחקני קישור שיאזנו את כל הקבוצה. שני קשרים זרים טובים במרכז, ומכבי תראה הרבה יותר טוב

ירוק עד / עמית פרוסנר

למעטים מבינינו יש את המזל לשחק בקבוצה שהם אוהדים מגיל צעיר. בחלק גדול מהמקרים שחקנים מעבירים את הקריירה בקבוצות אחרות, אבל דקל קינן הצליח לעשות מה שעשרות אלפי ילדים חלמו עליו מהרגע שהם עלו פעם ראשונה למגרש בגיל 9. לא רק שהוא שיחק והפך להיות קפטן בקבוצה שלו, אלא הוא הפך להיות גורם מרכזי בחדר ההלבשה. אבל עוד לפני שנגיע לחדר ההלבשה, צריך לזכור שקינן היה לפני הכל בלם מצוין. בשיאו הוא היה אחד הבלמים הטובים ביותר בליגה שלנו ומשחק הראש שלו וקריאת המשחק עדיין מקנים לו, אם רק ירצה, אפשרות לפתוח בלפחות עשר קבוצות בליגה שלנו. מהרגע שרמי גרשון הגיע למכבי היה די ברור שקינן יהיה הבלם שיפנה את המקום בהרכב ואפשר להבין את ההחלטה שלו לעבור לקראת סיום הקריירה ולחפש אתגר חדש. בעוד חודש וחצי יעזוב קינן את מכבי ויעבור לארצות הברית, שם ישחק בשנתיים הקרובות בסינסינטי מהליגה המקצוענית השנייה.

קפטן אמיתי

הבלם הוותיק עוזב כשהוא כבר מעבר לשיא, אבל עדיין יכול לשחק בהרכב של מכבי ובטח כבלם שלישי. מכבי חיפה תוכל להתגבר על החיסרון שלו מבחינה מקצועית, כי בכדורגל של היום בלמים של קבוצה שמחזיקה בכדור צריכים להיות מהירים ולדעת להניע כדור, דברים שקינן פחות מצטיין בהם. אבל הבעיה האמיתית היא במנהיגות ובחדר ההלבשה. גם מבלי להיכנס לאישיות של הבלם, למשל בעקיצה בזמנו למכבי תל אביב אחרי האליפות הראשונה, או ביחס שהוא נתן לאוהדים הצעירים של מכבי, קינן היה שחקן הבית הגדול האחרון ששיחק הרבה שנים בקבוצה. אחרי שבשנים האחרונות פרשו ניר דווידוביץ', יניב קטן ואפילו גוסטבו בוקולי, קינן היה האחרון שעוד נותר להזכיר לצעירים מי זו מכבי חיפה. כרגע יש בור רציני מאוד בין הדור שעזב לבין הדור הצעיר, ובשביל למצוא אולי שחקן צעיר שיוכל להיכנס לנעליים האלה צריך להגיע עד לנטע לביא, אבל הקשר הצעיר מתקשה לתפוס מקום בהרכב. לתת את סרט הקפטן למאור בוזגלו, שעדיין לא דרך על המגרש, לא יפתור את בעיית המנהיגות במכבי.

תודה. דקל קינן (צילום: אדריאן הרבשטיין)
תודה. דקל קינן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

דרוש מרכז שדה חזק

כששאלו בזמנו את אלכס פרגוסון באילו עמדות הוא מעדיף להשקיע את רוב הכסף, המנג'ר הגדול ענה שהוא תמיד יעדיף לשים את הכסף הגדול על חלוצים ושחקני הכרעה שיתנו מספרים ולפתח את רוב העמדות האחרות. ההיגיון הזה מנחה את רוב עולם הכדורגל, ולא במקרה השחקנים היקרים ביותר הם החלוצים, אבל אם נסתכל לרגע אחורה, על הקבוצות הגדולות של מכבי חיפה, נראה שהמשותף לכולן היה מרכז שדה איכותי שהשליך על כל הקבוצה:

רוני לוי וסרגיי קנדאורוב: רוני לוי היה קשר תוקף, שזכה עם גיורא שפיגל באליפות היסטורית עם בני יהודה. למכבי חיפה הוא הגיע דווקא כבלם אחורי, כשתמיר דניאל היה אמור להיות הקשר במרכז השדה. לקח לשפיגל כמה חודשים להבין שזה לא עובד, רוני לוי הוזז בפעם הראשונה לעמדה מספר 4, קיץ אחרי הגיע הקשר האוקראיני הצעיר והשילוב ביניהם היה פשוט נפלא. הם החזיקו את מרכז השדה של מכבי, נתנו לאייל ברקוביץ וראובן עטר את החופש לשחק יותר קדימה, חיפו על היציאות של משה גלאם משמאל וגם איימו על השער. ברור שברקוביץ, עטר ומזרחי הוסיפו לא פחות, אבל בלי הקישור מכבי חיפה ההיא לא הייתה יכולה להגיע לשיאים המדהימים שאליה היא הגיעה.

ריימונדאס ז'וטאוטאס וואליד באדיר: מהרגע שרוני לוי נפצע וקנדאורוב נמכר לבנפיקה, שיחקו במכבי שחקנים כמו אופיר קופל, עידן שום ושוקי נגר, שלא ממש הצליחו להחזיק את מרכז השדה, עד שאלי כהן הגיע והביא איתו את הליטאי הנפלא, שנחשב עד היום לקשר האחורי הטוב ביותר ששיחק אי פעם בישראל. ז'וטאוטאס, כשהיה בריא, השלים יחד עם באדיר צמד קשרים חזק בצורה בלתי רגילה והשניים סגרו הרמטית את מרכז השדה ומצאו זמן גם לנהל את המשחק ולאיים על השער.

חאבייר דירסאו ועידן טל: המשותף לשני הצמדים הקודמים היה אגרסיביות ופיזיות, לצד יכולת להניע כדור ולצאת קדימה. גם אצל דירסאו ועידן טל בלטה הפיזיות במרכז השדה, כשדירסאו היה האחורי הגרזן, וטל, שהוסט למרכז השדה על ידי רוני לוי, אחרי ששיחק טוב מאוד גם כקשר שמאלי, הפך להיות המנוע האמיתי לצד יניב קטן וניהל את המשחק. טל היה שחקן שונה מבאדיר ופחות איים בכניסה מגל שני לרחבה, אבל ניהול המשחק, יחד עם הבעיטה מחוץ לרחבה, הפכה את הצמד הזה לטוב ביותר בארץ בתקופתו.

ג'ון קולמה ובירם כיאל: לא מעט גבות הורמו כשאלישע לוי חתם במכבי אחרי קדנציה מוצלחת בבני סכנין, והביא איתו את הקשר האחורי ג'ון קולמה כנדוניה. אבל קולמה הפך להיות שחקן חשוב מאוד במערך של מכבי, שנהנתה ממגנים תוקפים מעולים. קולמה לא ממש בלט בחלק הקדמי, אבל הסגירה ההגנתית שלו והיכולת שלו גם לצאת לכדור ראשון וגם לעמוד נכון ולחפות על משומר ומסיללה הייתה אחד מהגורמים שהפכו את ההגנה של מכבי חיפה לאחת ההגנות הטובות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל שלנו. כיאל השלים את קולמה מצוין בהגנה, וגם יצא קדימה לאיים על השער. שניהם אגב יצאו לאירופה, קולמה עבר לצרפת וכיאל לסלטיק, ומשם לברייטון יחד עם תומר חמד.

אז מה בעצם אפשר ללמוד מהנתונים האלה? הרי בכל אחת מהקבוצות שיחקו לצד שחקני הקישור האלה שחקנים נהדרים, וגם בהפועל באר שבע לצד אוגו משחקים שחקני התקפה טובים, אבל בליגה שלנו קשה מאוד להצליח בלי מרכז שדה אגרסיבי שיכול גם להניע כדור, ולכן אולי מכבי צריכה לחשוב קצת אחרת ובמקום להשקיע את הכסף הגדול בשחקני התקפה זרים (בקבוצה הנוכחית אלו הם קלאוס היווני וקאיו) כדאי לה דווקא לחפש שחקני קישור שיאזנו את כל הקבוצה. שני קשרים זרים  טובים במרכז, ומכבי תראה הרבה יותר טוב, בטח שבוזגלו, רוקאביצה סולליך, קהת ומזרחי בסגל.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות