fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הירוקים חוזרים

בעונה שבה מכבי תל אביב והפועל ירושלים מפסידות בלי סוף, יש אפשרות שאחת "הקטנות" תפתיע במאני טיים, כפי שקרה בעונה שעברה. אחרי פתיחת עונה רעה של מכבי חיפה, עשה ג'ף רוזן, שועל כדורסל ערמומי, התאמות חדשות וקבוצתו נראית כעת מצוין

ירוק עד / עמית פרוסנר

קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה פתחה את העונה הנוכחית עם ציפיות גבוהות, אחרי העונה המוצלחת הקודמת. מכבי אמנם הפסידה בפלייאוף בחמישה משחקים, מול האלופה שבדרך מכבי ראשון לציון, אבל סיימה את העונה במקום השלישי, ובעיקר הפגינה זהות הגנתית, שהשתלבה מצוין עם קשיחות הגנתית ועם מנטליות של לא לוותר לרגע, ולשחק עד הסוף. רמי הדר הוביל חבורה לא ממש מוכשרת התקפית, אבל עם היררכיה מסודרת וכל מי ששיחק נתן תמיד הכל בהגנה.

בתחילת העונה הזו, ג'ף רוזן והצוות המקצועי שלו ערכו כמה שינויים. עופר רחימי קודם, מעמדת עוזר המאמן לעמדת המאמן, ג'ון דיברתלומויאו, עוז בלייזר ווויל גרייבס נשארו, עמית שמחון הוחתם, הגיעו זרים חדשים והיה נדמה שאפשר לעשות את הקפיצה לעבר איום אמיתי על הצמרת הגבוהה ואולי מעבר לזה, אבל אז התחילו הבעיות. חנן קולמן מימש אופציה ועבר לאילת, אלכס צ'וברוביץ' עזב לחולון, בגלל פערים כספיים, ורוזן לא הצליח להגיע להסכמה עם המנהיג והלב של הקבוצה, גרגורי ורגאס, והונצואלי הנפלא עבר לצרפת. שני זרים הוחלפו עוד לפני פתיחת העונה, והדבר היחיד שטוני מיצ'ל, שהיה אמור להיות הזר המוביל, הצליח לפגוע בו, היה דווקא חדר ההלבשה.

מכבי התחילה את העונה בשרשרת הפסדים מרגיזים, אלכס פרז, שהיה אמור להיות המחליף של ורגאס, היה מאוד לא יציב ולצד משחקים טובים פשוט לא הגיע לשאר ומכבי סיימה את הסיבוב הראשון עם ארבעה נצחונות, שבעה הפסדים והרבה יותר קרוב למקום ממנו יורדים ליגה, מאשר ליתרון ביתי בפליאוף. 14 משחקים אחרי, מכבי עם 13 נצחונות ו~12 הפסדים. משמע, מאז סיום הסיבוב הראשון מכבי ניצחה תשעה משחקים ונוצחה בחמישה, והיא נראית יוצא מהכלל. חמישה נצחונות היו בהפרש של מעל 15 נקודות, וגם כשהיא הפסידה זה קרה אחרי משחקים צמודים. לא פחות חשוב, הקבוצה נראית מחוברת, ובגלל החולשה של מכבי תל אביב והפועל ירושלים, אפשר בהחלט לחשוב אפילו על פיינל פור. איך קרה שקבוצה שנראתה כל כך גרוע פתאום הפכה שוב לקבוצה שאף אחד לא רוצה לשחק מולה?

שובו של המנהיג

אלכס פרז אולי שחקן מוכשר, אבל הוא לא ממש רכז, ובגיל 23, וכשהוא משחק פעם ראשונה באירופה, היה לו קשה מאוד להוביל קבוצה. במכבי הבינו את זה, וניצלו את העובדה שורגאס חיפש דרך לעזוב את צרפת, בין היתר בגלל בעיות בהיתרי כניסה של אשתו, והחזירו אותו לארץ. מהרגע הראשון כשהוא עלה לפרקט מול הרצליה, במחזור ה~12, ולמרות שהוא לא שיחק כמה חודשים, היה ברור שהקבוצה שוב שלו. ורגאס הוא מנהיג אמיתי, שומר יוצא מהכלל, משדר לכולם מנטליות חיובית ומבחינה מקצועית הוא רכז הרבה יותר טהור, רואה מגרש הרבה יותר טוב, ומצליח לתפוס עמדה אחרי פיקנרול גם מול שחקנים שגבוהים ממנו ב~15 סנטימטר. שחקנים מקבלים את הכדור בעמדה ממנה הם אוהבים לקלוע, ובאופן כללי הוא שדרוג גדול לעומת פרז.

amit 01
שועל ערמומי. ג'ף רוזן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

שיפור עצום של גרייבס

הסיפור של וויל גרייבס הוא סיפור מעניין מאוד. את החינוך הכדורסלני שלו הוא קיבל באחד מבתי הספר הטובים ביותר בעולם, אלופת המכללות הנוכחית _ צפון קרוליינה. ג'יימס וורתי, סם פרקינס, ראשיד וואלאס, וינס קרטר ואחד בשם מייקל ג'ורדן. אלה רק חלק מהשמות הגדולים ששיחקו בצפון קרוליינה, ואת היסודות של גרייבס היה אפשר לראות מהרגע הראשון. הוא מזיז רגליים מצוין בהגנה, הוא מייצב את הגוף נכון לזריקה. הבעיה העיקרית שלו הייתה שהוא שיחק סוג של "הירו בול" _ שחקן שמנסה להציל את המולדת בשנייה האחרונה. לפעמים זה לא היה באשמתו, אבל היו לא מעט מקרים שהוא קיבל את הכדור עשר שניות לשעון, כדרר, כדרר ובשנייה האחרונה הלך צעד אחורה וזרק ממרחק בלתי אפשרי. מתחילת הסיבוב השני גרייבס השתפר בצורה מדהימה. הוא עלה מ~9 נקודות למשחק בחלק הראשון של העונה, לקצת יותר מ~13 ובעיקר התחיל לנצל את הכח הפיזי שלו להיכנס לסל, והתחיל לבחור קצת יותר טוב את הזריקות שלו משלוש. לא פחות חשוב, הוא הפסיק עם זריקות ההתאבדות האלה. גרייבס היום כבר מזמן לא הזר הרביעי או החמישי, שהגיע רק כדי לסגור את הסגל, אלא שחקן חשוב מאוד במערך של רחימי.

amit 02
שיפור גדול. עופר רחימי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

הישראלים הכי טובים בליגה

בדיוק כמו בשנה שעברה עם די ברתולומיאו, רוזן הצליח שוב לפגוע בינגו עם עמית שמחון. שמחון כרגע הוא מלך הסלים הישראלי, עם 15 נקודות למשחק. הוא קלעי מצוין ועוזר מאוד לרווח את המשחק של מכבי. אי אפשר לעזוב אותו לבד וזה עוזר מאוד גם לורגאס לנהל את המשחק, וגם לשאר השחקנים שיודעים שאם הם יכנסו לסל ותגיע עזרה, יהיה שם בפינה שחקן חופשי שקולע מצוין. די ברתולומיאו ממשיך את היכולת הנהדרת מהעונה שעברה, ואפילו שיפר את ההגנה שלו. לצד שלשות וחדירות הוא עושה המון דברים קטנים שלא רואים בסטטיסטיקה, כמו ללכת לכדורים חוזרים וללחוץ חזק מאוד את הרכז היריב. וליד שני אלה הגיע השיפור הגדול של עוז בלייזר. לבלייזר היה כשרון גם בעונה שעברה, אבל העונה הוא כבר קפץ קדימה. הוא מנצל את הכניסה המצוינת שלו גם נגד שחקנים זרים, הולך חזק מאוד לריבאונד, ויש לו ארבעה משחקים של מעל עשרה ריבאונדים. הוא גם העלה רמה בשמירה. כששניים משלושת השחקנים האלה תופסים יד טובה מכבי מנצחת, ואם כולם מגיעים בכושר קליעה? בדרך כלל זה נגמר עוד הרבה לפני הסיום.

קרדיט לרחימי

לכל מאמן שמתחיל את עונת הבכורה שלו בליגת העל יש קשיי קליטה, וזה לא פסח גם על רחימי. הוא עדיין לא תמיד מגיב מספיק מהר לשינויי הגנה של היריב, או לוקח טיים אאוט בזמן, אבל אין שום ספק שרחימי עשה לא מעט התאמות. בידודים של גרייבס על סנטר יריב, כשמהצדדים ארבעה קלעים, הרכבים שונים ודקות של לחץ. פיקנרול בצדדים, ועוד לא מעט דברים שמראים על שיפור. לרחימי יש חלק גדול גם בשיפור של גרייבס ובלייזר ומגיע לו קרדיט גדול גם על זה. מה שנשאר לו עכשיו זה לשכנע את רוזן שלקבוצה עדיין חסר שחקן גבוה כדי שיהיה אפשר להתמודד עם הגבוהים של מכבי תל אביב או ירושלים ואם הוא יצליח בזה _ השמים הם הגבול העונה.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות