קרוב למיליון איש נחשפו לסיפור של האמא שלוחמת למען בנה הפעוט, שאובחן לפני שלושה חודשים בלבד כאוטיסט בגיל שנה ושבעה חודשים. מדובר בכרמית הובר מקיבוץ אילון, שסיפורה נחשף בגלי צה"ל לאחר שטענה כי מחלקת החינוך בקיבוץ מפלה את בנה ובעקבות זאת הם מגורשים מהקיבוץ.
השבוע קיבלה הובר פנייה מח"כ איציק שמולי, שינסה לקדם את הנושא מול ועדת החינוך בכנסת. במקביל פנתה נציבות שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות במשרד המשפטים לקיבוץ בדרישה לקבל הסברים.
משפחת הובר, שלה חמישה ילדים, מתגוררת בקיבוץ אילון מזה 11 חודשים, שוכרת בית בהרחבה, במטרה להתקבל כחברים, לאחר שעזבה את קיבוץ ראש הנקרה.
הובר: "הרעיון שלנו היה להשתקע בקיבוץ אילון. השכרנו דירה של חבר קיבוץ שגר בחו"ל וידענו שלמרות שלא התקבלנו כחברים, נשכיר את הבית לעוד שנה. לא באנו לטרטר את הילדים במערכות חינוך. עיקר המלחמה היא על התאומים הקטנים, בני השנתיים. הילדים מתחנכים במעון של הקיבוץ, שהינו פרטי".
בשנה בה הם בקיבוץ הבחינה כרמית בעיכוב התפתחותי של הילד. היא פנתה לאבחון ובחודש באפריל קיבלה בשורה שהבן אובחן כאוטיסט. לדבריה, היא פנתה למנהלת החינוך בקיבוץ נטע דרור וקיבלה ממנה הבטחה שבנה ישולב במסגרת רגילה כשווה בין שווים.
הובר: "האבחנה היא שהוא אוטיסט ויש שיפור ניכר מאוד ושהוא נמצא בתפקוד גבוה _ הוא מתקשר בקשר עין מלא ועונה לשם שלו, וכל הלקויות התמוגגו. הדבר הטבעי היה שמערכת החינוך בקיבוץ תירתם לסייע לו. מאז הוצאתי סכומים רבים; לקחתי מנחה מיוחדת, שתנחה אותנו בשיטה ייחודית וגם את צוות הגן ובבית. אני נלחמת בכל הכיוונים. במקביל, הגשתי מיידית את כל הטפסים הדרושים למשרדי הממשלה, בכדי לקבל את הזכויות על פי חוק.
יש לנו כבר תעודת נכה, תו נכה, קצבת ביטוח לאומי ואישור לסייעת. אין חיה כזאת, שהכל מתקבל כל כך מהר. המאבק מול הגן החל כשהצעתי סייעת חיצונית, שממומנת על ידי משרד הרווחה. פתאום נתקלתי בחסמים, שהם לא מוכנים לקבל כל סייעת. התחננתי, כי לא פשוט למצוא כל סייעת, אבל האחראית סירבה.
"למחרת קיבלתי טלפון מהגננת שהילד הלך לאיבוד בטיול. הם היו במכבסה והוא ברפת. רעדו לי הרגליים. לי יש סייעת שמוכנה לעבוד והקיבוץ לא אפשר. ובאותה מידה, כל ילד יכול ללכת לאיבוד. מאז החלו ויכוחים והואשמתי כי בגללי הילד הלך לאיבוד. שלושה שבועות לאחר מכן מצאתי סייעת מקיבוץ חניתה שהחלה לעבוד. 20 ימים מבוזבזים בהם היה לי אישור לסייעת בחינם.
"לאחר מכן היה טיול וכל הילדים הלכו ברגל, כשהבן שלי שהיה בעגלול. נאמר לי שבשישי אין סייעת. הגננת אמרה שהוא שונה והוא לא חלק מהקבוצה. זה הדהד לי כאפליה. עוד אמרו לי לא להביא את הילד לגן. הבאתי את הילד לגן וצילמתי את כל הילדים משחקים ואת הילד שלי בעגלול, כבול, עומד ותופס בסורגים. אחרי זה נשברתי, פניתי לנציבות, שהודיע לקיבוץ שזה לא יקרה, שזו אפליה. הגננת גם לא רוצה לתת לי סיכום שנה והינחו את כולם לא לדבר איתי. הפסיכולוגית אמרה לי שהשיטה גורמת לנזק והוא כמו כל ילד בן גילו".
הובר הוסיפה, כי בנוסף לא יוארך במפתיע חוזה השכירות, שהיה אמור להיחתם לשנה נוספת, והמשפחה תישאר ללא בית.
נפיק לקחים
בתגובה מסר דובר קיבוץ אילון דותן רזילי: "קיבוץ אילון פועל באהבה ובהצלחה רבה בשילוב בעלי צרכים מיוחדים. לא כי מאלצים אותנו, אלא כי זה טוב לילד וטוב להורים. במקרה הזה, טענת המשפחה שהילד מופלה לרעה היא לא נכונה ואין לה אחיזה במציאות. לכן, למרות טענת המשפחה, האם לא נתנה רשות וחשיפה לאבחון. זו זכותה. אנו פועלים לשלב את הילד באופן מלא. אנו מצרים שהמשפחה מתנגחת בדברים שוליים, כמו העגלול, שמשמש להעביר את העגלה ממקום למקום, לפי החלטות הגננת. לא מדובר באפליה. בהתנהלות הגן, כל הילדים עולים לעגלול. יותר מכך, הגענו להסכמה כי בימי שישי, בהם אין לילד סייעת, הגן לא יוצא לטיול בכדי לא ליצור אפליה. בנוגע לטענה כי המשפחה שכרה בית פרטי, מאדם פרטי, שהחליט על דעת עצמו לא להאריך את החוזה -הניסיון מראה לצערנו על הפניית האנרגיות למקומות הלא נכונים. אנחנו נלמד את האירוע, נפעל לשלב ילדים ונסיק מסקנות. נקווה שנעשה זאת על הצד הטוב ביותר".
ממועצה אזורית מטה אשר נמסר: "מדובר בסיפור מורכב מאוד. הנהלת המועצה נמצאת בקשר עם המשפחה ועם הקיבוץ ומאחלת למשפחה הצלחה בהמשך. בכל מקום שבו תידרש המועצה להתערב ולסייע, כך ייעשה. יש לזכור כי מדובר במעון פרטי, הנמצא בבעלות הקיבוץ ובפיקוח משרד הכלכלה".
