מכבי חיפה פתחה ברגל ימין את עונת 2017-2018 עם ניצחון נאה 4:1 על בני סכנין. אופיר מזרחי הפגין יכולת מעודדת, גיאורגי קוסטדינוב הראה ניצוצות של כדורגל. אלירן עטר הבקיע צמד, אבל נקודת האור הגדולה ביותר הייתה האיש שמהדקה הראשונה הפגין מנהיגות, כאילו הוא משחק בירוק כבר עשר שנים – גל אלברמן.
כמובן שלא צריך להגזים בחשיבות הניצחון של מכבי. סך הכל זה היה משחק ראשון העונה ומול קבוצה שחלק מהשחקנים שלה עדיין לא עבר בבקרה התקציבית, אבל בכל מקרה, ובטח לקבוצה לחוצה כל כך כמו הקבוצה של גיא לוזון, עדיף להיות בצד המנצח של 4:1. לוזון פתח עם ההגנה שמיועדת לשחק בליגה, כשעמרי גלזר פתח בשער, ולפניו ארנסט מאבוקה בימין, עמרי בן הרוש בשמאל, דקל קינן ואליסון דוס סנטוס במרכז ההגנה, כשלפניהם אלברמן וקוסטדינוב. השישייה הזו אמורה להיות השישייה שתפתח גם בליגה, גם אם יגיע זר נוסף לחלק הקדמי, ולכן לוזון לא פתח עם גרי קגלמאכר, למרות שטכנית הייתה לו את האפשרות מבחינת זרים בסגל. רועי קהת השלים את חוליית הקישור, אלירן עטר פתח באגף שמאל בהתקפה, אופיר מזרחי בימין ושון וייסמן במרכז ההתקפה.
פתיחה טובה מאוד
מכבי פתחה טוב מאוד את המשחק, כשהפגינה משחק אגרסיבי וכל החלק הקדמי השתתף בעזרה להגנה כדי להחזיר בחזרה את הכדור, מזרחי ומאבוקה השתלבו יפה ביחד באגף ימין, קוסטדינוב, עם לא מעט נגיעות חכמות במרכז, העביר את התקפות המעבר בצורה סבירה ובמחצית הראשונה גם עטר וקהת השתתפו במשחק. אבל האיש שהכל התחיל דרכו היה אלברמן. אמרו עליו שהוא זקן, שאולי הוא לא יחזיק מעמד כל העונה וברור שבליגה יהיה לו הרבה יותר קשה כשהיריבות ישלחו שחקן קדמי להפריע לו, אבל אלברמן כמעט ולא טועה, יודע מתי למסור כדור ארוך, יודע מתי למסור קצר, שולט בקצב המשחק וגם סוגר מצוין בהתקפות מעבר ובקיצור: קשר אחורי אמיתי. את השער הראשון כבש, מי אם לא, דקל קינן בראש ממצב נייח. עטר הוסיף את השני בפנדל, מכבי שלטה לחלוטין במשחק ויכלה להבקיע עוד, אבל למחצית השנייה עלו שתי קבוצות אחרות. ב-20 הדקות הראשונות של המחצית השנייה סכנין הייתה הרבה יותר טובה, הבקיעה שער מצמק, ויכלה גם להשוות. אם לא אירוע שנוי מאוד במחלוקת, בו עטר נכנס בצורה מסוכנת מאוד בעלי עותמן, וספג צהוב, שהיה יכול להיות גם בקלות אדום, ומיד אחרי עותמן החזיר בצורה פשוט מטופשת, שלא השאירה לשופט שום ברירה אלא להרחיק אותו, ומיד מזרחי הכין לעטר את ה-1:3, יכול מאוד להיות שהתוצאה הייתה שונה. מחר מכבי תשחק בבית מול קרית שמונה ב-21:00 ובאמצע השבוע תפגוש את הפועל בדרבי. יהיה מעניין לראות כמה אוהדים יגיעו מחר, אחרי ש-2300 הכרטיסים שקיבלו אוהדי מכבי נחטפו די מהר בעכו.
מה עושים עם עטר?
לקח לאלירן עטר רבע שעה להכנס לעניינים, אבל מהרגע שהוא התחמם, קיבלנו את עטר על כל הצדדים שלו. מצד אחד, שני שערים, מסירות בנגיעה ויצירת מצבים לעצמו, ומצד שני כמה החטאות, שנבעו מקבלת החלטות לא נכונה, יחד עם כניסה מסוכנת בשחקן יריב, שהייתה עלולה להשאיר את מכבי בעשרה שחקנים, ועוד לוותה בוויכוחים עם השופט ושחקני סכנין. מצד אחד, למרות השנתיים וחצי המאכזבות של עטר במכבי, אין שום ויכוח שמבחינת איכות הוא עדיין אחד השחקנים הכי טובים בארץ, ואולי דווקא השנה, כשאור הזרקורים לא עליו ואלברמן הוא המנהיג של מכבי, עטר יוכל לתפוס את מקומו כתוסף הנוצץ לדלק ולא המנוע. מצד שני לא בטוח שהוא רוצה להישאר ויכול להיות שהוא בכלל רוצה לחזור למכבי תל אביב. האם למכבי חיפה יש בכלל לוקסוס לוותר על אחד השחקנים היחידים בסגל שלה שיכול לייצר משהו מכלום? השאלה הזו הרבה פחות פשוטה ממה שנדמה. כעקרון, מכבי הביאה לעטר מחליף זר לעמדה. קאיו הברזילאי הוכיח בשווייץ שהוא יכול לספק מספרים מעמדת הכנף השמאלית, אבל למכבי חסר כרגע עוד קשר במרכז שיעזור לאלברמן וקוסטדינוב ויוכל גם לנהל את המשחק. היות ועומר דמארי לא מצליח לחזור לכושר משחק ואי אפשר כרגע לסמוך עליו שיחזיר את עמדה מספר 9, וייסמן עדיין לא יכול להוביל קבוצה למאבקי צמרת, וניקיטה רוקאביצה לא יכול לשחק חלוץ בקבוצה שמראש באים להסתגר מולה, אולי הפתרון הוא דווקא להזיז את עטר לשחק חלוץ, למרות שהוא לא מספר 9 טבעי, וכך ליצור שלישייה קדמית ורסטילית שיכולה להחליף מקומות וגם להבקיע ולייצר לעצמה, יחד עם קאיו ומזרחי, או גילי ורמוט.
בכדורסל מכבי נחלשה, בינתיים
המעבר של ג'ון די ברתולומיאו למכבי תל אביב היה בלתי נמנע. הצהובים הציעו למתאזרח המצוין של מכבי מיליון דולר נטו לשלוש עונות, וזה לא סכום שג'ף רוזן יכול לעמוד בו, מה גם שמכבי החתימה את דגן יבזורי, שאמנם היה פצוע וכמעט לא שיחק בשנתיים האחרונות, אבל אמור להגיע לפתיחת העונה בריא לחלוטין ובכושר טוב הוא לא נופל בהרבה מדי ברתולומיאו. יבזורי מגן פחות טוב, אבל קלעי יותר טוב, כך שבגדול מכבי לא נפגעת כאן יותר מדי, אבל הפגיעה הגדולה במכבי היא בעמדת הרכז. גרגורי וארגאס, שהיה הלב של הקבוצה, העדיף ללכת לספרד, לקבוצה בה המאמן שלו מנבחרת ונצואלה חתם ועכשיו למכבי אין רכז. בנוסף לשני הגארדים המובילים של הקבוצה בשנה שעברה, גם עמית שמחון החליט לעזוב וחתם בהפועל אילת לעונה הקרובה. בצד השחקנים שמגיעים מכבי שאלה את רועי הובר הצעיר מהפועל ירושלים, ששיחק בעונה שעברה בחולון והפגין יכולת טובה מאוד במסע של נבחרת העתודה עד לגמר אליפות אירופה. בהנחה הסבירה שווילי וורקמן יישאר בסופו של דבר, מכבי חיפה השלימה את מצבת הישראלים שלה. עוז בלייזר, וורמן, יבזורי והובר, כשדניאל קופרברג יהיה השחקן התשיעי. על פניו מכבי נחלשה ברמת הישראלים שלה, ועכשיו היא תלויה מאוד בזרים שיגיעו ובעיקר ברכז שאמור יהיה לחבר את כולם כמו שוארגאס עשה בהצלחה בשתי העונות האחרונות.
