הגברת עם החתולים
היא מחזיקה בביתה כ~30 חתולים, מאכילה חתולי רחוב ולאורך השנים הצליחה למצוא בתים מאמצים למאות בעלי חיים. חגית גלאי יזהר מכרכור מקדישה חלק ניכר מחייה להצלת ההולכים על ארבע
חגית גלאי יזהר מכרכור ידועה בכל הסביבה כפעילה בולטת ביותר בהצלת חתולים. היא בת 58, נשואה עם שני ילדים, ובמקצועה מורה לפסנתר במבואות עירון ומלווה מקהלות. לאורך השנים מצאה בתים למאות בעלי חיים והיא בעצמה מגדלת בביתה כ~30 חתולים ושני כלבים.
החיבור לבעלי חיים החל עוד בילדותה. "גדלתי בבאר שבע, בימים שלא הייתה מודעות לנושא החיות הנטושות, והייתי מאכילה ומצילה אותם. להוריי היה קשה לקבל את הכלבים והחתולים הרבים שאני ואחותי הבכורה הבאנו הביתה. בתיכון ניסיתי, עם כמה חברים, להקים מעין 'צער בעלי חיים' מקומי. כשעברתי לתל אביב, האכלתי כל חתול שיכולתי והבית היה מלא כלבים וחתולים שהצלתי. אחת הסיבות שעברתי לפרדס חנה כרכור לפני יותר מ~20 שנה הייתה שכאן יש לי יותר שטח פתוח לבעלי החיים".
בימים ההם ביישוב לא היו וטרינרים, והמודעות לבעלי החיים ברחוב הייתה בחיתוליה. "מצאתי את עצמי מטופלת בכל פעם בגורים שנזרקו או שקרה משהו לאימהות שלהם. הווטרינרים הראשונים שהגיעו היו מפנים אליי אנשים. אנשים היו מעבירים את הטלפון שלי מאחד לשני, ועד היום אנשים זורקים גורי חתולים לחצר הבית שלי. עבדתי קשה מאוד כדי לשלם את הכל. היום המצב קצת יותר טוב, כי יש ביישוב יותר אנשים שפעילים בנושא, רובם נשים, אך יש גם גברים שמאכילים ומסייעים. אני לא יכולה לנסוע לשום מקום בגלל ההאכלות, אבל לפחות היום יש לי עזרה בנושא. כשהייתי צריכה לשבת שבעה, למשל, אחת החברות החליפה אותי בהאכלת גורי חתולים מבקבוקים".
אוכלוסיית החתולים חיונית לשליטה במכרסמים במרחב העירוני, אך התרבות בלתי מבוקרת שלה מביאה גם היא לסבל. הפתרון הוא עיקורים וסירוסים. "לפני ארבע שנים הקמנו את הקבוצה 'פרדס חנה כרכור למען עיקור וסירוס חתולים', קידמנו את הנושא והתחלנו עם מבצעי העיקורים, אותם אני מרכזת עד היום, בשיתוף פעולה עם האיגוד הווטרינרי".
גלאי יצחק מתנדבת גם ב"חברים לחיים" ועוזרת לאיגוד. "פקחים פונים אליי שאעזור למצוא לחתולים בית. אנשים חושבים שאני עמותה, אבל אני רק אדם פרטי שרוצה לעזור לחיות המקסימות בחיים האכזריים ברחוב. מכירים אותי גם במושבים סמוכים, ואין יום שבו לא פונים אליי. בן הזוג, שבשנים הראשונות היה לו קצת קשה עם כל החיות, התרגל והתחיל לאהוב את החתולים. הוא אומר בצחוק שצריך לעשות אצלנו מיאו כדי לקבל תשומת לב. גם הבנות למדו לאהוב חתולים".
בפעולות ההאכלה היא נתקלת במגוון תגובות, החל מ"כל הכבוד" וכלה בתגובות עוינות ולפעמים גם איומים. היא מפריכה את התדמית, לפיה אנשים שעוזרים לבעלי חיים עושים זאת על חשבון רגש ועזרה לבני אדם. "אנשים שפעילים למען חיות ליבם פתוח גם לעזור לאנשים חלשים בחברה. יש להם את החמלה. אני לא מצפה שחתול יגיד לי תודה, וכך צריך לעזור אחד לשני, בלי לצפות לתמורה".
