לפני שנה בדיוק, בדרך לטיול בנות בברלין, סחה השורדת מעיין אדם לאימה יונה, שהייתה שמחה לחודש על אי בודד. דקות לאחר מכן הטלפון מצלצל ועל הקו מפיקת הישרדות עם הצעה להצטרף לעונה בפיליפינים. היא מסכימה מיד וההחלטה הוכיחה עצמה נכונה, כשאדם הצליחה לשרוד ובמוצאי שבת תשב אימה מול המסך ותצפה בגמר. כרוניקה של הבלתי ייאמן
14 לספטמבר 2016. השורדת מעיין אדם, לשעבר דוברת שרת התרבות מירי רגב, יוצאת עם אימה יונה בדרך לטיול בנות לברלין. רגע אחד היא אומרת לאימה: "איך בא לי איזה חודש ככה על אי בודד, אבל בסוף העולם" ודקה לאחר קורה הלא יאמן.
במוצאי שבת הן יסגרו מעגל ובדיוק שנה אחרי אותה סיטואציה, תשתתף אדם בגמר הגדול של הישרדות ועד שזה לא יקרה האמא הפולנייה שלה לא תפסיק את הקמפיין עבור.
יונה אדם היא האמא של השורדת שהכי אוהבים לשנוא. במקצועה היא מארגנת בתים ועסקים ומאמנת אישית לניהול בית ובעיקר מכירים אותה כ"יונה הבלבוסטע". לאחרונה, היא מתפנה לדבר החשוב לה מכל, הצלחתה של בתה מעיין בגמר הישרדות שיתקיים מחר (מוצ"ש). את כל מאמציה היא מקדישה לכוכבת שעשתה מהפיכות באמצעות טקטיקות ואסטרטגיות. נכון, היא לא המאמי הלאומית, אבל החוזק שלה הוא לשרוד עם הראש מעל פני המים ומה שהביא אותה לקדמת המסך.
בפרק האחרון של הישרדות, ששודר בשבת שעבר, רגע לפני הגמר הגדול, הקהל זכה להכיר את הצד הרגיש של אדם, שהתפרקה בזרועות אימה. באותו הפרק, אדם ויתרה על הפרס שקיבלה, טיול משפחתי לאפריקה, כדי שכל השורדים ייהנו מטיול ג'יפים מפנק, אבל להפקה היו תוכניות אחרות והם הביאו את כל בני משפחות השורדים. הראשונה שיצאה מהרכב הייתה אימה יונה.
"חשבת שאני לא אבוא, חציתי את חצי כדור הארץ בשבילך", אמרה אדם לבתה ואחר כך אמרה לשאר המתמודדים "הבאתי לכם צ'ולנט_ חמין" והלכה לכיוון המכונית, אבל במקום חמין, הופתעו השורדים לגלות את בני משפחותיהם שיצאו בזה אחר זה מהמכונית. "זה היום הכי מאושר בחיי", סיכמה אדם.
הגשימו לי חלום
אדם, אישה נאה מאד, חייכנית ומצחיקה בוחרת להסתכל על חצי הכוס המלאה. עמוד הפייסבוק שלה הפך לעמוד הקמפיין למען בתה הבכורה. "אני לא אמא חרדתית שהתפוצצה מדאגה כשעל המדחום הופיעו 38 מעלות חום, אין אצלי פינוקי יתר. אקמול ולבית הספר", היא מתארת בקרירות יחסית את סגנון אימהותה, בבית קפה חיפאי.
"החיים כרגע מאד דינמיים ויש המון התרגשות. התקופה הזאת מתחלקת לשניים. השהייה של מעיין על האי וההגעה שלי אל האי כדי להפתיע אותה. זו הייתה חוויה לחיים עם התרגשות עצומה. קיבלתי טלפון מההפקה, בו שאלו אותי 'האם יש לי פנקס חיסונים ודרכון בתוקף'".
24 שעות לאחר מכן עלו חמישה הורים על מטוס בדרך לפיליפינים. 6 ימים, 8 טיסות ושתי נסיעות מתישות בג'יפ שטח באזור הררי ואז הגעה עם סירה לאתר הישרדות.
"ב-31 לדצמבר 2016 הגעתי לאיים ובחיי שרציתי לנשק את הטייס בחצות", היא מתלוצצת, "פתחתי את ערב הסילבסטר בהתרגשות לראות את מעייני שלי עומדת שם רטובה על האי ולא יודעת שאני מחכה לה. זה האזור הכי יפה בעולם והפקת התוכנית יצרה לי חלום והגשימה לי אותו. במשך השהייה של מעיין על האי נפער בי חור גדול, אנחנו מדברות על בסיס יומיומי, מספר פעמים ביום וכל יום שהיא הייתה מסיימת את עבודתה בלשכת השרה רגב בירושלים, היא הייתה מתקשרת והיינו מקשקשות. פתאום היו שלושה חודשים של נתק גדול. הוואטצ- אפ שלה ירד לתחתית הרשימות. כדי להחיות את הקשר איתה הייתי שולחת לה הודעות. ידעתי שהיא לא זמינה, אבל הרגשתי שזה מחזק אותה בשעות קשות.
רציתי שהיא תפתח את הפלאפון, כשתסתיים התוכנית ותראה כמה חשבתי עליה. הייתה בי תחושה נוראית כאילו 'היא לא קיימת', אז שלחתי לה שירים וקישורים כדי לעודד את רוחה מרחוק ובתקווה שיבוא יום והיא תראה זאת".
אדם, אחוזת התרגשות לפגוש בבתה לאחר תקופה ארוכה של ניתוק, ישבה בתוך הרכב וחיכתה שגיא זוארץ יקרא לה לצאת. "הדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה 'וואו כמה שהיא יפה'. שיערה היה שרוף מהשמש ועורה שחום, אי אפשר היה לתאר את הדופק שלי. רצנו אחת לשנייה והיא נפלה מההתרגשות. זו הייתה חוויה מטריפה של פעם בחיים שאשא אותה עד סוף חיי. בשבת שעברה ראינו את הפרק ביחד אצלי בבית, מעיין אמרה שהיא חיכתה בקוצר רוח רק לפרק הזה ואז בכינו שוב".
אדם מספרת שחזרה עם "מזכרת" קטנה מהפיליפינים, קדחת דרווין, סוג של שפעת שנדבקים בה על ידי עקיצת יתוש. מכל השורדים על האי ובני משפחותיהם רק אדם ובתה נדבקו.
"כשמעיין חזרה ארצה, היא אושפזה בבית חולים עם חום גבוה והגעתי לסעוד אותה. בגוף הייתה לה פריחה ואחרי סדרת בדיקות גילו מה יש לה.
למחרת הסימנים הופיעו גם אצלי. זה לא נגיף מדבק, אלא צריך להיעקץ על ידי אותו היתוש. במרפאת מטיילים גילו מה יש לנו ולטיול הבא באפריקה נצטרך לחשוב פעמיים, אם כדאי", היא מתלוצצת.
חייבת לחשב מסלול מחדש
אדם מתגוררת כיום בחיפה, אך נולדה וגדלה בנהריה, בה היא חיה עד לפני 12 שנים, כשעזבה לחיפה בעקבות אהבה. היא בתם של ניצולי השואה אריה ופאני אהרונוביץ ובתחילת הדך התגוררה המשפחה בקרית החוף, לאחר מכן בשכונת יוספטל. אביה היה הנגר הראשון במעברת נהריה. אדם למדה בבית הספר העיוני ולאחר מכן עברה לתיכון גליל מערבי. היא מתארת את נהריה עיר חיה ושוקקת תיירים. עם השנים, עברו הוריה להתגורר ברחוב וולפסון בעיר והקימו חדרים להשכרה.
"זו הייתה תקופה יפה ונוסטלגית", היא נזכרת. "מי שרצה לעשות כסף ידע שהוא צריך לתת את המיטה שלו ולישון במחסן. נהריה הייתה מלאת תיירים, אנשים רק חיפשו מקום לינה. אני זוכרת כילדה איך עזרתי לאימי בחדרים".
לאחר שירותה הצבאי ולימודי תיאטרון באוניברסיטה נישאה אדם ונולדו שלושת ילדיה, מעיין, ירדן ומפל. לנהריה היא חזרה בגיל 25, כשמעיין הייתה בת חודשיים, כדי להיות קרובה לאמה.
עם השנים עלו נישואיה על שרטון, בעלה עזב את הבית והחל מסע קשה של הישרדות. מעיין עברה לגור עם אביה בקיבוץ, ירדן הבן היה במשמורת משותפת והבת מפל נשארה עם אמה. תקופת חיים לא קלה עברה עליה.
"עבדתי בכל מיני עבודות, במכירות ושיווק ובשעות הפנאי הייתי אוספת בקבוקי יין ישנים ומציירת עליהם. הניתוק היומיומי מילדיי היה קשה. כל קורות החיים ששלחתי למקומות עבודה, לא נענו. הרגשתי שאני חייבת לחשב מסלול מחדש בחיי. יום אחד ישבתי וחשבתי במה אני טובה. תמיד קראו בלבוסטע, אחת שהבית שלה מתוקתק. אני אוהבת לסדר ולארגן, לצבוע ולשנות. אני נהנית לעבור דירות, אבל לא מצאתי את הגדרה למקצוע. יום אחד בשוטטות באינטרנט, נכנסתי לאתרים בארצות הברית וגיליתי את המושג "מארגנת בתים". מיד ידעתי שזה הייעוד שלי כי אסתטיקה ופרקטיות זה שם המשחק. הקמתי עסק שעוסק בארגון בתים ומשרדים, מעברי דירה ועיצוב. אני נכנסת לפינות הכי חשוכות של אנשים, לצנעת הפרט ומנסה לעשות סדר ארגוני שמכיל על כל החיים, על מצב הרוח על האנרגיות בתוך הבית ובחיי המשפחה".
ההכרה לייעוד חייה באה בתקופה הכי קשה בחייה ואדם ניסתה להיתפס בזה.
"בתוך סבך הגירושין זו הייתה נקודת אור, כי ילדיי נלקחו ממני וזה בטח לא היה מבחירתי. נשכתי את השפתיים, כי לא הייתי חדה או מפוקסת, אבל אחרי כמה שנים הגיע הטלפון ממעיין שנזרקה מהבית. זה הסיפור שלה, לכן לא ארחיב עליו, אבל אני יכולה להודות שקיבלתי את מעייני שלי בחזרה. אמנם אלו היו 3 שנים בנפרד והיא כבר הייתה כמעט חיילת, פספסתי קצת מהילדות שלה, אבל פיצינו על זה אחר כך, למעשה עד היום".
ראוי, לא ראוי
המילה החזקה ביותר שמתקרבים אל גמר הישרדות היא מי ראוי ומי לא ראוי להיות השורד האחרון על האי. מאז שהתוכנית נכנסה לחיי הישראלים, הם המשילו את קטגוריית "הראוי" לתחומים אחרים כמו פוליטיקה, דעת קהל ושאר תחומים חברתיים. בכולם מכנה משותף אחד_ המנהיגות.
אדם הוכיחה לאורך כל העונה שהיא מנהיגה. היא שרדה את כל העונה, כנגד כל הסיכויים, הוגלתה משבט האם שלה, הברית שלה פוצלה, בני הברית שלה הודחו בזה אחר זה, היא ניהלה רומן על האי עם שגיא ברייטנר ונשארה לבדה. למרות הכל, היא הצליחה לאסוף את עצמה ואם היה צריך, התקרבה לאויביה.
"היא חכמה וחריפה-הבת שלי, כי היא עשתה את העונה", מתגאה אימה, "היא אף פעם לא נשברה, יודעת היטב מה אומרים וכותבים עליה. שמו אותה במרכז האש. בכל כתבה של השורדים, שמה של מעיין כיכב בכותרת. היא ילדה מאד חזקה וגם כשהיא נפגעת, היא אוספת את עצמה. היא אישה מלאה בחמלה, אכפת לה מהחברה ומהסביבה והיא לארג'ית ברמות, רוב הריבים בינינו הם על מי ישלם ?היא כבר מתכננת שאם תזכה בפרס, למי היא תחלק את הכסף".
אדם אומרת שמאוד הייתה רוצה לראות אחדות בין השורדים בפרק הגמר ולא רק נקמנות וחיסול חשבונות. "מעולם לא הייתי גרופית של הישרדות, אבל אני חושבת שלוקחים את המשחק הזה יותר מדי קשה מאד. יהיה לי קשה בשבילה, כי מעיין הייתה מוקד העונה והיו גם הרבה שיימינג ואם מסתכלים על תוכניות העבר, האסטרטגים לא ניצחו. מה שתפס הם שיקולים רגשיים בלבד, בעיקר מתוך יצר הנקמה. אם מסתכלים מי באמת ראוי לנצח, אין ספק שזאת מעיין. היא הייתה בברית מיעוט ולא אהובה. אני יושבת בבית, צופה בכל פרק ותוהה איך זה קורה לבת שלי ולמה היא נשארת שם. באתי ממשפחה של שורדי שואה, דיברנו על זה גם על האי. יש משהו בתחושת ההישרדות שלא אופנתי יותר. היום רק מדברים על השפע ולקרוא לשפע, אבל מה עם לשרוד? שכחנו מה זה. איזה מן חיים אלה להיות כל הזמן עם האף מעל המים?".
הבת שלי תגיע רחוק
אדם מתארת מצב, בו כבר קשה לה להסתובב עם בתה ברחוב, ילדים עוצרים אותה ומבקשים חתימות וסלפי. "פונים אל מעיין בני נוער ומשתפים אותה שהיא נותנת להם הרבה כוח", היא אומרת, "גם אליי פונים עשרות אנשים ביום ומביעים הערכה למעיין. כתב לי נער בעל צרכים מיוחדים, שהוא כל כך מזדהה איתה בתחושת הדחייה ובאופן שהיא הולכת הצידה לכמה דקות, אוספת את עצמה ונושמת עמוק כדי לחזור בחזרה למשחק. גם אימהות מתקשרות ואומרות שהיו מתות לכלה כמוה. נרתמתי לקמפיין שלה, כפי שאעשה לכל ילדי, גם כשהיא רצתה לעבור מבית הספר בנהריה, 'נשכבתי' בלשכתו של ז'קי סבג כדי שיסכים להעביר אותה לתיכון בקיבוץ כברי. אם הילדים שלי נורא_נורא_נורא רוצים משהו, אני מגויסת. מה שיפה שזה הדדי".
היא מקווה שהקהל בבית, שאמור להכריע יזהה את הערך המוסף שבתה הביאה לתוכנית ואת המסר 'לא לוותר בקלות'. "חשובה למעיין התרומה לקהילה", היא אומרת. "מעיין השתתפה בסרטון על תרבות האינסטגרם, רצתה להראות שהחיים לא נוצצים בכלל, גם לא אצל מפורסמים. בעידן שלנו כמעט הכל מבוים, אז צריך להעביר מסר לילדים ובני הנוער שגם באינסטגרם יש צדדים לא נעימים, אפילו מכוערים וכדאי לפוצץ במעט את הבועה המושלמת. אין ספק שהבת שלי תגיע מאד רחוק, עם או בלי קשר להישרדות, היא לא מחפשת קמפיין לבגדי ים, מאוד חשוב לה לשמש דוגמא".
10 קטנות עם יונה אדם
מודל להשראה: "שלושת ילדיי ומרתה סטיוארט".
ספר אחרון שקראת: "המדריך הרשמי של TED".
מורה לחיים: "החיים עצמם".
ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה: "ליד האחד".
מה לא תאכלי אף פעם: "תולעי קוקוס".
מה לא יודעים עליך: "שאני מכורה לגרעינים לבנים".
תיאטרון או קולנוע: "שניהם".
כדורגל או כדורסל: "פחות".
כלב או חתול: "שניהם, אבל רק בחצר".
מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר: "מצביעה למעיין".
