fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

האוויר שאתם נושמים

שלושה מאבקים מרכזיים תפסו השנה תאוצה באזורנו: הזיהום מהמפחמות שהגיע לכנסת, הדרישה להפסקת פעילותן של היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין שהגיע לממשלה והחשש מהתפתחות אזור תעשייה סמוך לאתר חגית
ההפגנה בחדרה נגד היחידות הפחמיות באורות רבין צילום: ארגון גרינפיס
ההפגנה בחדרה נגד היחידות הפחמיות באורות רבין צילום: ארגון גרינפיס

 

 

המאבק הוותיק במפחמות בשטחי A ו-B ברשות הפלסטינית הגורמות לזיהום אוויר כבד באזור השרון הצפוני נמשך לאורך כל השנה. לאחר שהוועדה הבינמשרדית שהוקמה בקיץ 2015 פעלה בעצלתיים לתפיסת גזם מוברח לשטחים, התקיימו שני דיונים בבג"ץ שלא הסתיימו בהישגים משמעותיים. פריצת הדרך הושגה בזכות הדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ דודי אמסלם. בדיון בוועדה במאי הורה אמסלם למשרד החקלאות לחתום תוך שבועיים על צו המסדיר את האיסור על העברת גזם לרשות הפלסטינית והטלת קנסות על חקלאים שיעשו כן.

בתחילת ספטמבר החמיר העשן המחניק המוכר בשעות הלילה ולפנות בוקר, ולתלונות תושבי פרדס חנה כרכור, חריש, יישובי עמק חפר הצפוני ומועצת מנשה, כמו מצר ומצפה אילן, הצטרפו תושבי בנימינה, גבעת עדה וזכרון יעקב שלפני כן לא סבלו מהמפגע.

ראשי המועצות באזור הבינו כי הגיעו מים עד נפש והצטרפו למאבק ביתר שאת לעומת שנים קודמות. באותו חודש נערכה ישיבת חירום בנושא בעיריית חדרה, בהשתתפות ראשי ונציגי רשויות מקומיות באזור, איגוד ערים לאיכות סביבה ותושבים מהאזור. בישיבה הוחלט על הקמת צוות פעולה מצומצם שייפגש עם שרי הממשלה ויציג את דרישות נבחרי הציבור: לשים קץ למפחמות, או לאסור על הכנסת הפחמים לישראל, וכן לתקן תקנות שמטילות אחריות על החקלאים המעבירים גזם וגדמי עצים לשטחי הרשות. בישיבה גם הועלתה דרישה לפנות למשרד הביטחון שבסמכותו לנקוט פעולה צבאית בנושא.

באוקטובר אישרה ועדת הפנים של הכנסת את תקנות היערות האוסרות העברת גדמי וגזמי עצים לשטחי הרשות הפלסטינית, ואלה נחתמו על ידי שר החקלאות, אורי אריאל. על פי התקנות, החקלאים אחראים על העברת פסולת הגזם במקרה של גיזום או עקירת מטעים. בפני החקלאי עומדות מספר אפשרויות: לרסק את הגזם ולפזרו בשטחו, להובילו לאתר מוסדר, או להובילו לשימוש חיוני אחר, כגון לתעשיית אנרגיה. במקרים של הפרת התקנות יוטלו סנקציות, קנסות ועבירות מינהליות. בנוסף, הובלת גדמי עצים שנכרתו שלא כדין היא עבירה שקנס בצידה.

 

בקרוב אקולוגית? מפחמה ברשות הפלסטינית צילום: יוסי כהן
בקרוב אקולוגית? מפחמה ברשות הפלסטינית (צילום: יוסי כהן)

 

ההפגנה בחדרה נגד היחידות הפחמיות באורות רבין צילום: ארגון גרינפיס
ההפגנה בחדרה נגד היחידות הפחמיות באורות רבין צילום: ארגון גרינפיס

אמצע נובמבר התבצעה לראשונה פעולה של ישראל נגד המפחמות בשטחי B. במהלך הלילה פשטו המינהל האזרחי וכוחות מחטיבת מנשה על מפחמות באזור ג'נין והחרימו 160 טון של גדמי עצים המשמשים לבעירה שהועמסו על שמונה משאיות. חשיבותה של הפעולה בתקדימיות שלה, שכן הגזם שהוחרם הוא טיפה בים.

האור בקצה המפחמה: החודש החלו תושבי יעבד שבאזור ג'נין להקים מפחמה אקולוגית, לאחר מפגש בין מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המינהל האזרחי עם נציגי הרשות הפלסטינית ובעלי מפחמות. המפחמה צפויה לייצר פי 20 יותר פחם מאשר המפחמות מהסוג הישן, תוך צמצום הפגיעה באיכות הסביבה, העלויות וזמני הייצור. בסוף התהליך אמורות לפעול באזור יעבד כ-15 מפחמות אקולוגיות. ראש מועצת מנשה, אילן שדה, ציין כי את המפחמות החדשות יש להפעיל בפיקוח מקצועי של איגוד ערים לאיכות סביבה שרון~כרמל, כדי למנוע מצב של שימוש לא נכון ויצירת זיהום חדש.

גז במקום פחם

בשנת 2015 פנו ראשי עיריות חדרה ואור עקיבא, מועצות מנשה ופרדס חנה כרכור ואיגוד ערים לאיכות סביבה שרון כרמל, למשרדים להגנת הסביבה והאנרגיה בדרישה להסב את יחידות 4-1 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין לגז, בנימוק כי הפחמיות המיושנות, בשילוב עם אתר הפחם הסמוך לשכונת חפציבה בחדרה, מזהמות את כל הרשויות בסביבה. במאי השנה פירסם המשרד להגנת הסביבה את היתר הפליטה של תחנת הכוח להשגות הציבור. בהיתר צוין כי קיימות שתי חלופות – התקנת סולקנים על יחידות 4-1 או השבתתן – ואיגוד ערים לאיכות סביבה קרא לסגירתן. ביולי דרשו ראשי הרשויות לסגור את התחנות הפחמיות, והנושא עמד בפני הכרעת ממשלה. ב-1 באוגוסט התחדד המאבק כאשר כ-100 תושבי חדרה, פרדס חנה כרכור והסביבה ביחד עם אנשי ארגון גרינפיס, הפגינו בכיכר החשמל בכניסה לחדרה בדרישה לסגירת היחידות הפחמיות. כשבוע לאחר מכן נערך דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמת ח"כ יעל כהן-פארן, תושבת פרדס חנה. בסוף אותו החודש הודיע שר האנרגיה, יובל שטייניץ, על כוונתו לסגור את התחנות עד שנת 2022, כשאת הפחם יחליף גז ממאגרי תמר ולווייתן.

במקביל למאבק על המעבר לשימוש בגז במקום תחנות הפחם בחדרה, התעוררו בזכרון יעקב וסביבתה החששות מפני דרך הפקת הגז מהמאגרים בים. ב-5 באפריל החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי מתקני הטיפול העיקריים בשדה הגז הימי לווייתן ייעשו באסדות בים ולא ביבשה. בעוד פעילי איכות סביבה וראשי רשויות בסביבה התעודדו מההחלטה, הועלו חששות כי האסדות יוצבו קרוב מדי לחופים וכי הקונדנסט (תוצר הפקת הגז הידוע כמסרטן) יאוחסן ביבשה. לפני כשבועיים התממש החשש כשהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לאחסן את הקונדנסט באתר חגית למרות התנגדותם של איגוד ערים וראשי הרשויות באזור, ביניהן חוף הכרמל וזכרון יעקב, הסבורים כי הדבר יגרור התפתחות של תעשייה פטרוכימית באזור בדמות מפרץ חיפה. יש להניח כי המילה האחרונה עדיין לא נאמרה וכי המאבק יימשך גם בשנה הקרובה.

האוויר שאתם נושמים

שלושה מאבקים מרכזיים תפסו השנה תאוצה באזורנו: הזיהום מהמפחמות שהגיע לכנסת, הדרישה להפסקת פעילותן של היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין שהגיע לממשלה והחשש מהתפתחות אזור תעשייה סמוך לאתר חגית.

המאבק הוותיק במפחמות בשטחי A ו-B ברשות הפלסטינית הגורמות לזיהום אוויר כבד באזור השרון הצפוני נמשך לאורך כל השנה. לאחר שהוועדה הבינמשרדית שהוקמה בקיץ 2015 פעלה בעצלתיים לתפיסת גזם מוברח לשטחים, התקיימו שני דיונים בבג"ץ שלא הסתיימו בהישגים משמעותיים. פריצת הדרך הושגה בזכות הדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ דודי אמסלם. בדיון בוועדה במאי הורה אמסלם למשרד החקלאות לחתום תוך שבועיים על צו המסדיר את האיסור על העברת גזם לרשות הפלסטינית והטלת קנסות על חקלאים שיעשו כן.

בתחילת ספטמבר החמיר העשן המחניק המוכר בשעות הלילה ולפנות בוקר, ולתלונות תושבי פרדס חנה כרכור, חריש, יישובי עמק חפר הצפוני ומועצת מנשה, כמו מצר ומצפה אילן, הצטרפו תושבי בנימינה, גבעת עדה וזכרון יעקב שלפני כן לא סבלו מהמפגע.

ראשי המועצות באזור הבינו כי הגיעו מים עד נפש והצטרפו למאבק ביתר שאת לעומת שנים קודמות. באותו חודש נערכה ישיבת חירום בנושא בעיריית חדרה, בהשתתפות ראשי ונציגי רשויות מקומיות באזור, איגוד ערים לאיכות סביבה ותושבים מהאזור. בישיבה הוחלט על הקמת צוות פעולה מצומצם שייפגש עם שרי הממשלה ויציג את דרישות נבחרי הציבור: לשים קץ למפחמות, או לאסור על הכנסת הפחמים לישראל, וכן לתקן תקנות שמטילות אחריות על החקלאים המעבירים גזם וגדמי עצים לשטחי הרשות. בישיבה גם הועלתה דרישה לפנות למשרד הביטחון שבסמכותו לנקוט פעולה צבאית בנושא.

באוקטובר אישרה ועדת הפנים של הכנסת את תקנות היערות האוסרות העברת גדמי וגזמי עצים לשטחי הרשות הפלסטינית, ואלה נחתמו על ידי שר החקלאות, אורי אריאל. על פי התקנות, החקלאים אחראים על העברת פסולת הגזם במקרה של גיזום או עקירת מטעים. בפני החקלאי עומדות מספר אפשרויות: לרסק את הגזם ולפזרו בשטחו, להובילו לאתר מוסדר, או להובילו לשימוש חיוני אחר, כגון לתעשיית אנרגיה. במקרים של הפרת התקנות יוטלו סנקציות, קנסות ועבירות מינהליות. בנוסף, הובלת גדמי עצים שנכרתו שלא כדין היא עבירה שקנס בצידה.

באמצע נובמבר התבצעה לראשונה פעולה של ישראל נגד המפחמות בשטחי B. במהלך הלילה פשטו המינהל האזרחי וכוחות מחטיבת מנשה על מפחמות באזור ג'נין והחרימו 160 טון של גדמי עצים המשמשים לבעירה שהועמסו על שמונה משאיות. חשיבותה של הפעולה בתקדימיות שלה, שכן הגזם שהוחרם הוא טיפה בים.

האור בקצה המפחמה: החודש החלו תושבי יעבד שבאזור ג'נין להקים מפחמה אקולוגית, לאחר מפגש בין מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המינהל האזרחי עם נציגי הרשות הפלסטינית ובעלי מפחמות. המפחמה צפויה לייצר פי 20 יותר פחם מאשר המפחמות מהסוג הישן, תוך צמצום הפגיעה באיכות הסביבה, העלויות וזמני הייצור. בסוף התהליך אמורות לפעול באזור יעבד כ-15 מפחמות אקולוגיות. ראש מועצת מנשה, אילן שדה, ציין כי את המפחמות החדשות יש להפעיל בפיקוח מקצועי של איגוד ערים לאיכות סביבה שרון-כרמל, כדי למנוע מצב של שימוש לא נכון ויצירת זיהום חדש.

גז במקום פחם

בשנת 2015 פנו ראשי עיריות חדרה ואור עקיבא, מועצות מנשה ופרדס חנה כרכור ואיגוד ערים לאיכות סביבה שרון כרמל, למשרדים להגנת הסביבה והאנרגיה בדרישה להסב את יחידות 4- 1 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין לגז, בנימוק כי הפחמיות המיושנות, בשילוב עם אתר הפחם הסמוך לשכונת חפציבה בחדרה, מזהמות את כל הרשויות בסביבה. במאי השנה פירסם המשרד להגנת הסביבה את היתר הפליטה של תחנת הכוח להשגות הציבור. בהיתר צוין כי קיימות שתי חלופות- התקנת סולקנים על יחידות 4-1 או השבתתן – ואיגוד ערים לאיכות סביבה קרא לסגירתן. ביולי דרשו ראשי הרשויות לסגור את התחנות הפחמיות, והנושא עמד בפני הכרעת ממשלה. ב-1 באוגוסט התחדד המאבק כאשר כ-100 תושבי חדרה, פרדס חנה כרכור והסביבה ביחד עם אנשי ארגון גרינפיס, הפגינו בכיכר החשמל בכניסה לחדרה בדרישה לסגירת היחידות הפחמיות. כשבוע לאחר מכן נערך דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמת ח"כ יעל כהן-פארן, תושבת פרדס חנה. בסוף אותו החודש הודיע שר האנרגיה, יובל שטייניץ, על כוונתו לסגור את התחנות עד שנת 2022, כשאת הפחם יחליף גז ממאגרי תמר ולווייתן.

במקביל למאבק על המעבר לשימוש בגז במקום תחנות הפחם בחדרה, התעוררו בזכרון יעקב וסביבתה החששות מפני דרך הפקת הגז מהמאגרים בים. ב-5 באפריל החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי מתקני הטיפול העיקריים בשדה הגז הימי לווייתן ייעשו באסדות בים ולא ביבשה. בעוד פעילי איכות סביבה וראשי רשויות בסביבה התעודדו מההחלטה, הועלו חששות כי האסדות יוצבו קרוב מדי לחופים וכי הקונדנסט (תוצר הפקת הגז הידוע כמסרטן) יאוחסן ביבשה. לפני כשבועיים התממש החשש כשהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לאחסן את הקונדנסט באתר חגית למרות התנגדותם של איגוד ערים וראשי הרשויות באזור, ביניהן חוף הכרמל וזכרון יעקב, הסבורים כי הדבר יגרור התפתחות של תעשייה פטרוכימית באזור בדמות מפרץ חיפה. יש להניח כי המילה האחרונה עדיין לא נאמרה וכי המאבק יימשך גם בשנה הקרובה.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות