בשנה האחרונה, מדי כמה חודשים, עלתה לכותרות כותרת מלחיצה אחת במיוחד, המעידה על מה שכל תינוק במטרופולין חיפה והקריות יודע עוד ברחם אמו: האוויר במפרץ חיפה מזוהם.
כשמנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו חשף נתון מלחיץ על תחלואת הסרטן, הייתה מהומת אלוהים בקרב גורמי הממשלה, הגורמים המוניציפליים, הפעילים הירוקים והתושבים כמובן.
ראש קטן
השיא היה כשבפברואר השנה נחשף מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, ובו נתון מלחיץ לא פחות על תינוקות הנולדים לפני הזמן, כשהיקף ראשם קטן מהממוצע, מה שגורם להתפתחות איטית של היילוד. ביום שלמחרת חשיפת הנתון המבהיל, לא היה ערוץ טלוויזיה שלא ראיין את השר להגנת הסביבה דאז, אבי גבאי, את ראש עיריית חיפה יונה יהב ואת כל מי שרק היה זמין, שיכול היה לשפוך קצת אור מעבדה על הנתונים.
עבר עוד יום, ועיריית חיפה הודיעה על קיומה של ישיבת מועצה, שתארח את שר הבריאות יעקב ליצמן ואת מנכ"ל משרדו פרופ' איתמר גרוטו, את השר להגנת הסביבה גבאי ואת מנכ"ל משרדו ישראל דנצינגר ואת עורכי המחקר.
השר ליצמן היה סקפטי באותה הישיבה ואמר שהוא מכבד את המחקר, אבל הוא לא מקבל שום מסקנה, עד שלא יהיו מסקנות של ועדה של משרדי הבריאות והסביבה. המסקנות של משרד הבריאות, כי יש אמת במחקר, התקבלו לפני כחודשיים בקול ענות חלושה, ואף אחד לא מיהר להבליט את הידיעה בערוצי התקשורת, או חלילה, להסיק מסקנות בריאותיות, כפי שמוטל על משרד הבריאות.
למרות שב-10 החודשים מאז אותה סערת הראש הקטן, קמו סערות שונות ומשונות הקשורות לזיהום האוויר בחיפה, קרה משהו באירוע ההוא, שגרם לתקשורת הארצית להירתם כולה למאבק. אולם מועצת העיר חיפה בישיבה אז נראה כאילו הוכן לכבוד הנסיך ויליאם שהגיע לבקר. כלי התקשורת הרבים שהגיעו לסקר את הישיבה נראו ערוכים לצאת לקרב, וממש לפני השעה שמונה בערב, שעת מהדורת החדשות, ניצבו בשורה אחת כתב הבריאות של ערוץ 2 יואב אבן, הכתב לאזור הצפון בערוץ 10 אלי לוי וכתב ערוץ הראשון רובי המרשלג, כשגבם מופנה למועצה ופניהם אל המצלמה, שמבקשת לסכם את הדברים כדי שיהיה מה לשדר במהדורה.
בהמשך אותו החודש, שלח המשרד להגנת הסביבה מכתב הזמנה לשימוע למנכ"ל קבוצת בז"ן, בטרם נקיטת צעדים נגד חברת כרמל אוליפינים הפועלת במתחם בתי זיקוק.
בז"ן ותש"ן
במקביל, החל מאבק הארגונים הירוקים נגד אישור התוכנית להרחבת מתקני הייצור במתחם בז"ן. מיד עם הודעת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כי החליטה לאשר את התוכנית, הודיעה עיריית חיפה כי אינה מקבלת את הגזירה וכי בכוונתה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה, הן הציבוריים והן המשפטיים, על מנת לבטל אותה.
יחד עם ההחלטה לאשר את הרחבת בז"ן, שמשמעותה הגדלה של מתקני זיקוק חדשים בנפח של יותר מ-8 מיליון מ"ק, התקבלה החלטה המאפשרת להקים באתר קרקעות הצפון, חוות מכלים חדשה בנפח אחסון כולל של 1.28 מיליון קוב, המיועדים, כך על פי הטענה, להעתקות חוות הגז הישנות, ביניהן גם החווה מקרית חיים. בנוסף נודע, כי קיימת כוונה להקים שם מתקני זיקוק ותעשייה חדשים ואחסון גז פחמימני נפיץ ביותר (גפ"ם – ה"מ), על שטח כולל של כ-1200 דונמים, וזאת בלי להתנות את התוכנית במועד להעתקת החוות הישנות מקרית חיים, טבעון וחוף שמן בחיפה.
ועדת הערר הארצית אף קיבלה את עמדת חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) ופטרה אותה מאחריות להגדלת הזיהום בגדר המתחם הפטרוכימי החדש בקרקעות הצפון. בכך ביטלה את התנאי שהציבה הוועדה המחוזית בחיפה, לאישור התוכנית, בניסיון לשמור על בריאות תושבי האזור.
באותו השבוע הורה ראש עיריית חיפה יונה יהב ליועץ המשפטי של העירייה להגיש עתירה לביטול ההחלטה. "רק לפני חצי שנה אישרה ממשלת ישראל תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר וסיכונים סביבתיים במפרץ חיפה והסביבה", אמר אז יהב, "עוד לא יבש הדיו על חתימתם של חברי הממשלה, והמדינה מאשרת את הגדלת בז"ן. לא זאת בלבד שהמדינה אינה פועלת להקטנה משמעותית של גורמים מזהמים בבית שלנו, היא אף פועלת להרחבתם. זה אבסורד וזה פשוט לא יקרה! בכוונתי להיאבק כתף אל כתף עם פעילי הסביבה והתושבים נגד כל החלטה הנוגדת את האינטרסים המיידיים של תושבי העיר".
אין ספק שאם תשאלו את פעילי הארגונים הירוקים, הם יגידו שראש עיריית חיפה יונה יהב לא מסייע בזיהום, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה, שמשהו בגישה של ראש העירייה או של העירייה, השתנה בשנה האחרונה. היה זה מחקר "הראש הקטן" שגרם גם לציניות של העירייה להיסדק ולראש העירייה להתייצב בראש המאבק.
לעומת יהב, ראשי הערים בקריות ומסביב לחיפה העדיפו לשתוק. הם גם לא הגיעו לישיבה שזימן יהב, באותו השבוע. "22 רשויות קשורות לזיהום ורק אני נחשף", אמר יהב בראיון שנתן ל"הד הקריות", "החלטתי לעמוד בקדמת הבמה, כי ככה אני מפרש את המילה 'מנהיגות', גם אם אני משלם מחיר אישי".
מה קרה לירוקים?
כמה שבועות לאחר אותה סערת "הראש הקטן" הכריזה עיריית חיפה על התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה וחטפה אש מכל הכיוונים. מטרת התוכנית הייתה להפחית את זיהום האוויר, גם אם זה אומר למנוע ממשאיות לנסוע בצירים המרכזיים בעיר בשעות השיא. דווקא חברי המועצה שמתהדרים בעיקרון המאבק הסביבתי וממהרים לרדוף אחרי כותרות, נאלמו דום במועצת העיר וחלקם אף יצאו נגד המהלך ברשתות החברתיות. כל אדם הגיוני יבין שהמהלך הזה לא יפתור אולי את בעיית הזיהום מהמפעלים, אבל אם ייזכר בעשרות המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על מצב זיהום האוויר ביום כיפור, כשאין רכבים על הכבישים, הוא גם יבין, שהמהלך אכן יכול להפחית את הזיהום.
"אנו המקום היחידי בארץ שמטפל בזיהום מכלי רכב, אחת מ-200 ערים שטיפלו בזה בעולם", אמר יהב, " לצערי, המאבק על איכות האוויר בחיפה הפך להיות מאבק מר, לא רק בין העירייה לגורמי הממשלה או בין ארגוני הסביבה לתעשייה. באופן עצוב ומכעיס, המאבק הזה הפך להיות מאבק אישי ומיותר גם בין אלה הנמצאים לכאורה באותו הצד. צר היה לי לראות כי דווקא חברי המועצה מהאופוזיציה, המתהדרים בססמאות על ערכי שימור הסביבה והקיימות, כאלה המעיזים לכנות את עצמם 'ירוקים' התנגדו לתוכנית ונמנעו מלקדם אותה. ההצבעה נגד התכנית חשפה את פרצופם האמיתי, המונע משיקולים פוליטיים ואישיים, והוכיחה כי בינם ובין עשייה למען ערכי הסביבה אין דבר וחצי דבר".
פצצה מתקתקת
אחד הנושאים הסביבתיים המקוממים ביותר הוא, ללא ספק, מכל האמוניה במפרץ חיפה. אותו מכל אמוניה שכבר שנים צועקים שהוא מהווה כפצצה מתקתקת שיכולה לפגוע במאות אלפי האנשים המתגוררים במפרץ חיפה, ואפילו נסראללה יצא ממחבואו השנה כדי לאיים על פגיעה במכל. אלא שממשלת ישראל, למרות הכרזותיה והצהרותיה, סגרה לפני כחודשיים את המכרז להעתקת המכל לנגב, מאחר שאף אחברה לא הגישה הצעה.
בנובמבר האחרון, מיד לאחר שאותו מכרז נסגר, החליט יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד להתגייס למאבק וקיים כנס חירות בכנסת, תחת הכותרת: "מצילים את מטרופולין חיפה מאסון האמוניה". בכנס נחשפו נתונים על מספר הנפגעים במקרה של אסון, כשההערכה הכי זהירה דיברה על 17,500 הרוגים בעת פגיעה במכל האמוניה ויותר מ-40 אלף בשלוש השעות הראשונות.
לדיון בכנסת הגיע גם אדריאן הלל, שהתמודד בעבר על המכרז להקמת המכל בדרום. הלל אמר: "לחיפה כימיקלים אין אינטרס להתפנות מהשטח, זה עולה לה מיליוני דולרים. לא ניגשתי למכרז האחרון כי הוא היה הזוי וכל מטרתו הייתה להמשיך את המצב הקיים. עד שלא יהיה משבר לא יקרה כלום".
הגדר הלא טובה
ואם לא מספיק לנו הזיהום של המפעלים, מכל האמוניה ושאר ירקות, במהלך מרס, התברר לשלמה אברמוביץ, תושב קרית חיים, שעה שהלך להנאתו על חוף הים, שחברת תש"ן בונה גדר, ללא היתר, על רצועת חוף, המיועד לנו, התושבים. אברמוביץ, איש תקשורת ותיק, החליט להרים מאבק תקשורתי ובתוך מספר שבועות הצליח לרתום אליו את עיריית חיפה ויהב, יחד עם מאות תושבים וחברי הכנסת. בשלב מאוחר יותר נרתמו גם ראשי הערים מהקריות. התברר כי, עיריית חיפה התנגדה לבניית החומה ולא העניקה לחברה היתר בנייה, ורק בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הצליחו נציגי תש"ן לשכנע את חברי הוועדה לתת להם היתר, והעירייה חויבה להוציא את האישור.
לאחר שהמשרד להגנת הסביבה נכנס לתמונה, הוא דרש מתש"ן להפסיק את בניית הגדר ולהגיש תוכנית לתכנון חדש. החברה התבקשה להסיט את הגדר החדשה מזרחה ולבנות אותה בכפוף לקריטריונים של הנדסה ימית, התואמים למבנים באזור חופי. המשרד אף דרש מהחברה לנקוט צעדים מיידיים לצמצום הפגיעה באזור הגדר ואף להזין חול נקי על החוף. לאחר שמהנדס עיריית חיפה אריאל ווטרמן דרש מהמשרד להגנת הסביבה לעצור את העבודות ולזמן ישיבה דחופה, דרשו נציגי המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה מתש"ן, לעצור את בניית הגדר ולהגיש תוכנית חלופית שתשמר את הסביבה החופית. הקפאת בניית הגדר נדחתה לחודש מאי, ועיריית חיפה שלחה מכתב לחברה, שבו היא מודיעה כי אם לא יבצעו פעולות מתקנות לפגיעה שנגרמה בסביבה החופית ואם יימצא כי החברה עובדת ללא קבלת אישור, העירייה תוציא צו להפסקת עבודות מבית המשפט.
למרות כל אלה, כמה חודשים לאחר מכן, בנובמבר ,התקיים סיור של המפקחת על הבנייה במתחם חוות המכלים של תש"ן בקרית חיים, במהלכו התגלו עבודות להריסת דופן מכל קיים ובנייתה מחדש, וזאת בלי שהוגשה כל בקשה להיתר בנייה לעבודות. עיריית חיפה עתרה לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להוציא צו הפסקת עבודה שיפוטי מיידי נגד חברת תש"ן. רק לפני מספר שבועות, הודיעה תש"ן על סיום פרויקט הזנת החול בחוף הים, לאחר שהזרימה אל החוף כ-100 אלף קוב של חול ים נקי.
ואנחנו? אנחנו עדיין יושבים בסלון החם והנעים שלנו, ומדי פעם, כשכתב התקשורת הארצית מספר לנו, שוב, על זיהום האוויר במפרץ חיפה, אנחנו מהנהנים בראשנו אל מול הטלוויזיה, וממשיכים הלאה. בשכונה המערבית של קרית חיים משפחות שלמות נמחקות ממחלת הסרטן, ואנחנו עדיין לא קמים מהספה הנוחה ויוצאים לרחובות בהמונינו.
אולי בעוד שנה, כשנסכם את זיהום האוויר לשנת 2017, נוכל לכתוב: "תושבי מטרופולין חיפה השביתו אותו". ותחשבו על זה.
