fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

גרינברג: לא יקום כאן מסגד, לא יקום כאן בית ספר או מתנ"ס ערבי

הוויכוח האם כרמיאל עיר מעורבת גלש בשבועיים האחרונים לפסים פחות נעימים, לאור דרישת הערבים לקבל שוויון זכויות בעיר * מ"מ ראש העירייה, רינה גרינברג, מבהירה: "חד משמעית, כרמיאל אינה עיר מעורבת. לא יקום כאן מסגד, לא יקום כאן בית ספר ערבי, לא יקום כאן מתנ"ס ערבי"
רינה גרינברג
שמה נפגע מהפרסום. גרינברג (צילום: אלכס הובר)

בעקבות כנס שהתקיים לאחרונה תחת הכותרת: "ערביי כרמיאל רוצים הכרה וזכויות", עולה מדברי המארגנים כי מספר התושבים הערבים בעיר הוא כזה המצדיק בניית מוסדות חינוך, תרבות ודת עבור אותם תושבים. יתרה מכך, המארגנים טוענים כי כרמיאל היא עיר מעורבת.

השורה התחתונה קובעת: ערביי כרמיאל רוצים הכרה ושוויון זכויות, כולל בניית בית ספר ערבי ראשון. התעלמות העירייה מדרישות אלו, הדרת ערבים והחשש שכרמיאל, כעיר מעורבת, תהפוך למוקד של מתח ואלימות, היו במרכז הכנס לעידוד דו קיום בערים מעורבות, שנערך בעיר.

לדברי המארגנים, האירוע נערך לאור העלייה במספר התושבים הערבים המתגוררים בכרמיאל במטרה לסייע לקיום חברה משותפת בערים המעורבות.

אחד הנואמים בכנס, פרופ' יוסף ג'ברין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הציג תחזית לפיה אם לא ינוצל נכון המצב המרחבי בערים השקטות יחסית כיום, עלולות הערים האלה להפוך למוקדי מתח ואלימות קשה, דוגמת ירושלים המערבית והמזרחית.

קאסם בכרי, תושב כרמיאל, מורה ופעיל חברתי, הציג את החזון לערים המעורבות והתייחס לקשיים ולפעילות בעקבות מה שהוא מכנה, "הדרת התושבים הערבים בכרמיאל ממערכת החינוך בעיר".

רינה גרינברג
הנתונים אומרים את הכל. רינה גרינברג (צילום: אלכס הובר)

בשיחה עימו השבוע באשר למצג אותו ניסו להציג לפיו כרמיאל הינה עיר מעורבת, הודה כי אכן, לאחר קבלת הנתונים באשר למספר התושבים הערביים והדרוזיים בעיר, לא מדובר בדיוק בעיר מעורבת כיום, "אך זה יקרה בעתיד". לדברי בכרי חשוב שילדי המיעוט הערבי בעיר יוכלו ללמוד כאן מבלי הצורך להיטלטל בדרכים.

בכרי גם הודה כי עיריית כרמיאל מממנת את ההיסעים לבתי הספר בכפרים השכנים וגם הודה כי חלק מהתושבים הערביים הגרים בכרמיאל מעדיפים בכל מקרה לשלוח את ילדיהם ללמוד שם.

מרים צבעוני, פעילת שמאל חברתית מוותיקי העיר, מי שהייתה פעילה במספר מסגרות משותפות לערביים ויהודים בעיר, הוסיפה בנושא: "אני מברכת שהעלית את נושא הערבים בכרמיאל. לגבי מספרם בעיר, אכן הם מיעוט קטן, בניגוד לאלו שמנפחים את המספר מסיבות של שנאה ורצון לשנות מציאות. ובמציאות הנוכחית לא נראה שיש להם צורך דחוף במוסדות חינוך, דת וכדומה בשל מספרם. מה גם שרובם הגדול מעדיפים ללמוד בכפרים מסיבות של שפה, תרבות, מסורת וקשרי משפחה הדוקים. אבל אי אפשר להתנגד לזכויות המגיעות למיעוטים בישראל הדמוקרטית. כמו שלא ניתן למנוע מערבים לעבור לגור בכרמיאל".

מ"מ ראש העירייה, רינה גרינברג, עשתה סדר בבלאגן: "כרמיאל הוקמה לפני 52 שנים כדי לעבות את הנוכחות הישראלית יהודית בגליל. היותה עיר קולטת עלייה ומרכז תעשייתי, מסחרי, אקדמאי המעניק שירותים לכלל האוכלוסייה בגליל אשר חי בכפרים וביישובים ועד לימים אלו הרוב בגליל הינו לא יהודי והתכלית של כרמיאל היא לשנות נתון זה כעיר מרכזית בגליל.

"יש מי שברצונו להלהיט את האווירה ברחוב ומציג מצג שווא שכרמיאל הופכת לעיר מעורבת קולטת ערבים. לא כך הדבר. על פי נתוני משרד הפנים, מספר התושבים בכרמיאל בשנת 2016 הינו 53,559 בעוד שמספר התושבים הערבים בעיר הינו 1062 ומספר התושבים הדרוזים בעיר 161 נפש. יוצא שאחוז הערבים באוכלוסיית העיר בטל בשישים".

אז מהיכן מגיעות הדרישות?

"נתון נוסף שאולי למראית עין יוצר תחושה של עיר מעורבת, היא העובדה שמרבית המועסקים במרכזים המסחריים במרכזי המזון והקניות, בבנקים, המוסדות הממשלתיים, במוסדות ציבור, במפעלים ובשירותים הינם ערבים וזו עובדה שלא ניתן לשנות, כי זו מלכתחילה תכליתה של כרמיאל, להיות עיר מרכזית בגליל שתשרת את כלל האוכלוסייה ותעניק שוויון מלא".

 

הפגנה בסרט ג'אנקשן
צילום אלכס הובר

כלומר?

"האוכלוסייה הערבית בכרמיאל כמוה ככל התושבים המרכיבים את הפסיפס האנושי בכרמיאל, משתלבת במוסדות הקיימים. ילדיהם של התושבים הערבים מבקרים בבתי הספר בעיר ובגני הילדים בעיר, בחוגים במתנ"ס ונהנים מהשירותים בעיר כמו כל האוכלוסייה".

מעיריית כרמיאל נמסר: "הנתונים מוכיחים חד משמעית כי כרמיאל אינה עיר מעורבת. ישנה קבוצת אינטרסנטים המנסה ליצור פרובוקציה בחוסר אחריות מוחלט למרקם היחסים בגליל".

הקרנת המריבה

לאחר שבוטלה בתחילה, הקרנת הסרט ג'נקשן 48, נערכה בתחילת השבוע באשכול פיס תחת אבטחה כבדה. 

בשבוע שעבר הודיעה עיריית כרמיאל על ביטול הקרנת הסרט "ג'נקשן 48", שתוכננה להתקיים במועדון הריימנס בעיר. לטענת המארגנים, זה קרה לאחר פנייה של סגן ראש העיר מטעם הבית היהודי, רותם ינאי, ופעיל הימין שמאי גליק. העירייה טענה אז כי ההקרנה נפתחה לקהל הרחב בניגוד להסכמות עם המארגנים, ותוכל להתקיים במקום אחר בעיר.

בסופו של דבר הסרט הוקרן ביום ראשון השבוע באולם אשכול פיס כרמים, אחרי שאנשי פורום קהילות שקופות וחברה משותפת (בשתי"ל), יצרו קשר עם המקום ותיאמו איתם.

מעיריית כרמיאל נמסר בתגובה: "הקרנת הסרט בוטלה כיוון שהמקום שנבחר להקרנה אינו מתאים. מארגני האירוע הופנו לתאם עם מבנים אחרים בעיר, אך במקום זאת בחרו שוב ליצור פרובוקציה. עיריית כרמיאל תמשיך לפעול לפי החוק".

ביום ראשון השבוע הסרט הוקרן, תחת אבטחה כבדה של המשטרה והשיטור הקהילתי. בתחילה התקבצו מספר מפגינים שמחו על ההקרנה. שערי בית הספר נסגרו, בכניסה מצידו השני של השער הוצבה פעילה של עמותת שתי"ל, שהסבירה כי רק מי שנמצא ברשימות שלה יוכל להיכנס לסרט. מספר מפגינים שהזדהו כאנשי ימין עמדו עם דגלי ישראל וכשהגיעו מוזמנים צעקו תוך כדי מחיאות כפיים "אל אל ישראל".

המשטרה הודיעה למפגינים כי זו התקהלות בלתי חוקית, אך הם נותרו במקומם. כאשר הגיע הבמאי אודי אלוני, הוא התפלא לשמוע כי המשטרה אינה מאפשרת כניסת אנשים שלא נמצאים ברשימות.

יו"ר מועצת ההורים העירונית, ירון מישורי: "ברגע שנודע לי על הקרנת הסרט ועל כך שהדיון לאחריו יתקיים באשכול פיס כרמים פניתי לראש העיר שיתערב בנושא. אני מבקש להבהיר שהנהגת ההורים אינה מתעסקת בפוליטיקה, ודעתה שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו בכל נושא בתנאי שהוא פועל במסגרת החוק. כיוון שאנו רואים בהקרנת הסרט ובמיוחד בדיון שלאחריו פן שיש בו סממנים פוליטיים, אסור שאלו יתרחשו במבנה ובשטח השייך לבית ספר. פניתי לראש העיר והוא בחר שלא להתערב. גם במחוז צפון של משרד החינוך לא התערבו".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות