ד"ר אורנה שמחון היא אחת הנשים החזקות בצפון. יש כאלו שיתנו לה יכולות ותכונות של פוליטיקאית משופשפת והם צודקים. היא עונה על שאלות בלי למצמץ, נינוחה ובטוחה בעצמה. מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך אמונה על 96 רשויות מקומיות, כשליש מהרשויות מכל הארץ, נמצאים באחריותה. היא נמצאת במשרד רק יומיים בשבוע ובכל שאר הימים היא מסיירת בין בתי הספר. חופש גדול אין לה במיוחד, היא מסבירה שזה זמן ההיערכות הקריטי והחשוב לקראת שנה הלימודים החדשה.
שמחון, בת 56, מתגוררת במושב אבן מנחם יחד עם בני משפחתה. בעלה הוא שר החקלאות לשעבר שלום שמחון שפרש מהפוליטיקה הארצית. בקרוב הם גם מצפים לנכדה נוספת.
שמחון: "שכולם נופשים אנחנו נערכים לשנה החדשה. זאת שנה עם בשורה גדולה להורים בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי, עם כניסת תוכנית ניצנים ופתיחת צהרונים. במחוז צפון יילמדו יותר מ- 60 אלף תלמידים בבתי ספר ובגנים. זו מהפכה, חד משמעית. 86 רשויות מתוך 96 במחוז צפון הצטרפו לתוכנית. המגמה הייתה לסייע להורים ולהקטין את הוצאות הצהרונים ולסייע במסגרות בפיקוח. קיבלתי מאות פניות מהורים הרוצים צהרונים שיופעלו על ידי משרד החינוך והם חסרי שקט שמוציאים את ילדיהם למסגרות שונות. יש רשויות אחרות שימשיכו בפרויקטים כמו מיל"ת".
פעם החינוך הפרטי היה נחשב, מה קרה פתאום?
"נוצר תהליך של החזרת האמון במערכת החינוך. תוכנית בית הספר של החופש הגדול החזירה את האמון להורים. נתנו למנהלים אוטונומיה ליזום תוכניות בית ספריות לטובת עשייה חינוכית מול הקהילה שלהם. זה הוכיח את עצמו".
מה דעתך, עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים ?
"ככל שההורים משכילים יותר, הם מעורבים בחינוך של הילד. אם הורים חושבים שהילד נמצא בבית הספר ועדיין לא באחריותם, טעות. לפעמים אני נתקלת בסיטואציה שאני לא מבינה מי המנהל? וצריך לקבוע גבולות מאד ברורים. אני אומרת לכל ההורים 'אתם לא רק מבקרי המדינה, אתם שותפים ב- 50 אחוזים ממה שנעשה כאן ותיקחו אחריות'. נכון שאקטיביזם מאיים על מוסדות חינוך, אבל אני נותנת ביטוי גדול להורים".
איך מתמודדים עם הנוער החדש?
"הילדים פחות תמימים, יותר סקרנים, מעיזים ויודעים להשתמש בטכנולוגיה ובמסכים. היום הילדים שולטים בתוכן. זה מאתגר מאד את המערכת. גם המורים צריכים להדביק את פערים בשליטה ובטכנולוגיה. אי אפשר ללמוד היום בכיתה שיש בה רק כסאות ושולחנות, הסביבה צריכה להיות מזמנת ואטרקטיבית. הילדים גם חייבים גירויים. ולכן גם הצד הרגשי של הילדים נחלש, כי הם הופכים לפחות חברתיים. כאן המקום של המורה הוא קריטי בהתנהגות".
אם את מתסכלת עשור אחורה, האם נעשה שינוי בצפון?
"אני אומרת בצניעות, אבל הצלחתי לקדם עשייה. אני עובדת סביב השעון. יומיים בשבוע במשרד וכל שאר הימים בשטח בפגישות בבתי ספר. אחת לשבוע אני בישיבה בירושלים כחלק מקביעת האסטרטגיה החינוכית של מדינת ישראל".
אומרים שאת האשה הכי חזקה פה בצפון, איך?
"יש עוד נשים חזקות. אבל הכוח הוא להניע מהלכים ולהשפיע. יש תחת אחריותי 360 אלף ילדים. אני לא בן אדם שמחכה לתהליכים שיקרו מעצמם, או לשינוי החברה, האחריות שלי ליזום מהר. שנכנסתי לתפקידי היה חשוב לי להוביל את המחוז בעשייה ותוצאות, בעיקר בנושא הרגיש של בגרויות וצמצום הפערים מול הממוצע הארצי. ואנו עומדים על 61 אחוז זכאות לבגרות. בצפון בניגוד למרכז, רוב הרשויות הן חלשות ויש מעט מאד חזקות, כך שהפוטנציאל הוא אדיר. לכל שר חינוך נכנס אני אומרת; 'קודם כל תקציבים לצפון לפני הכל'. צריך לקרב את החינוך ולצמצם פערים. התוכנית לחיזוק הצפון ששותף לה שר החינוך נפתלי בנט הצליחה להביא למינוף של עשייה באמצעות תקציבי ענק. הדוגמא לכך היא הצהרונים וחוג לכל ילד ועוד.
"למשל, כשנכנסתי לתפקיד שאלתי, 'כמה ילדים לומדים מוסיקה'? יכולתי למנות אותם על עשר אצבעות ונדהמתי. רציתי לעשות שינוי אמיתי ופתחתי כיתות מוסיקליות. כשאני רואה היום ילדה מהקהילה האתיופית בגיל חובה מנגנת על כינור, אני מתרגשת. היום ילדים לומדים לנגן על כלים והוספתי המון שעות מוסיקה. בעכו יש מהפכה בעשייה עם הקונסרבטוריון העירוני, כמעט כל ילד מנגן. אפילו בני שבט המנשה, שעלו ארצה חברים במקהלה.
מה עוד חשוב לך לקדם?
"כאחת שחיה בגליל חשוב לי יותר מכל מודל לחיים משותפים, זה לא דו קיום, ממש לא. אלו חיים משותפים מגיל ינקות. משרד החינוך מוביל את הגישה בהרמוניה. במגזר הערבי היו עד לפני עשור כמעט כל יום היו שביתות והפגנות על רגע גזעני ולקחתי זאת כיעד. הכנסתי תוכנית "טעימות", מטרתה ללמד כבר מגיל הגן את השפה הערבית והעברית לשני המגזרים. בתי ספר יהודים וערבים נפגשים לשיח. יותר מכך, חשוב להנחיל את השפה הערבית בבתי ספר ממלכתיים. מורים מבתי ספר ערבים מלמדים ערבית תלמידים יהודים".
למה את לא משתפת פעולה עם השבתת מערכת החינוך על רקע מחאות חברתיות?
"יש לי אפס סובלנות להשבתת מערכת החינוך. למרות שהפגנה היא הליך דמוקרטי, את הילדים תשאירו בצד. אני מצדדת במאבק הבריאות שמובילים ראשי הרשויות בגליל, אבל מערכת החינוך מחוץ לתחום. נכון שזה אקט לוחמני שמזעזע את המדינה, אבל הילדים נשארים בבית ונופלים לעול על ההורים. אני לא אוהבת שילדים יהפכו לבני ערובה, בית ספר זה שמורת טבע, לא נוגעים".
איך היחסים שלך עם ראשי הרשויות, האם הפוליטיקה מתערבבת בחינוך?
"אני ממש לא עושה הנחות לראשי הרשויות בצפון. בבית ספרי הפוליטיקה לא נכנסת. אני מחוברת ומנהלת קשרים טובים ויש גם הרבה ויכוחים. אני מודה שיש ניסיונות להתערבות בבחירת מנהלים ומורים מידי פעם, כי לרשות יש קול בוועדת מכרזים, אבל הם לא יכולים לכפות כלום. המערכת בינינו מבוססת על אמון".
אבל יש ראשי ערים שעושים סנקציות
"אנחנו לא בגן ילדים ולא נעשה ברוגז אם לא מקבלים פרס חינוך לעיר. יש ועדה שקובעת את הקריטריונים של הפרס, אם לרשות אחרת מגיע יותר הוא תזכה. הרף הגבוה רק צריך לדרבן ראשי ערים לשתף פעולה בתקציבים ופרויקטים כדי לזכות בפרס חינוך".
נעשה היסטוריה במחוז עם בניית קרית ממשלה חדשה?
"לפני עשר שנים הייתי לבד במערכת הזאת. רק למשרד החינוך היה משרד מסודר. מנהל מקרקעי ישראל עבד מבית מלון, גם הפרקליטות היתה באיזה באיזה מקום לא מוגדר. מנכ"ל משרד החינוך דאז שמשון שושני נתן לי 20 מיליון שקלים, זה לא הספיק לשפץ בניין אפילו. הלכנו למשרד הפנים, אמרתי ש'אני מזעזעת את המערכת'. לבסוף השגתי תקציב של 400 מיליון שקלים. הבנייה החלה, עוד שלוש שנים יהיה מחוז חדש ומודרני שכולל את כל השירותים לתושבי הצפון. אם אנחנו מדברים מצוינות, אנחנו גם צריכים להיראות ככה".
מה בעתיד?
"הלוואי ויכולתי לחולל מהפכות מהר. אני רוצה לראות בתי ספר שונים וייחודים כשאזורי הרישום יהיו פתוחים לכל התושבים ולא לפי אזורי הרישום. הורה צריך לבחור את המסגרת המתאימה לילד. אני מאמינה גם בתחרות בין בתי ספר. המטרה שלי היא להעביר את המוסדות של בתי הספר מוכרים ושאינם רשמים לתוך המערכת הציבורית. כל מדינה מחויבת לתת חינוך לזרמים שונים. עד כה החינוך הזה הוא פרטי, ומי שידו משגת לומד שם. אבל אני יכולה לומר שלא כל ילד מתאים לחינוך דמוקרטי או אנתרופוסופי, רק כי ההורים שלו רוצים שילמד בקבוצה קטנה. הכל צריך לבוא בראייה אזורית ולכן מוסדות חינוך ייחודים ייפתחו בשיקול דעת".
איך עובד בית הספר האנתרופוסופי במצובה?
"ביקרתי שם. הערתי גם למנהלת מה שצריך לתקן. צריך לעשות התאמה לילד אנתרופוסופי, לא מקבלים כל אחד".
יש המון חילופי מנהלים בצפון. רק בנהריה שלושה מנהלים מתחלפים.
"נפתחו 51 מכרזים לניהול ועוד 36 מכרזים של מנהלים ממונים. יהיו – 87 מנהלים חדשים. הגישה השתנתה, מנהל היום לא יושב על הכסא מיוזמתו יותר מעשר שנים, זה לא כמו פעם. זו עבודה קשה מאד ורואים שעובדי הוראה ומנהלים פורשים מוקדם לפני גיל הפנסיה. הנטייה כיום לפרוש בגיל 56".
פתאום מקצוע ההוראה הפך לאטרקטיבי, כולם רוצים היות מורים. איך זה קרה?
"קבלתי למחוז 30 מורים ללא רקע מהוראה: מהנדסים, טייסים ועורכי דין. כולם רוצים להיות מורים וזה משמח כי זו הדרך הכי נכונה להשפיע במדינת ישראל על דור העתיד".
התושבים שואלים שמחון עונה
-תושבת נהריה: האם יש נתק בין מחוז צפון במשרד החינוך לעיריית נהריה? וכיצד יפעלו חוגים בנהריה בהיעדר רשת מתנ"סים?
שמחון: "אין נתק ויש קשר אינטנסיבי. עיריית נהריה משקיעה בחזות המבנים בהיקף חסר תקדים. אין עוד עיר שיש בכל בית ספר אולם ספורט מפואר. נהריה היא דוגמא למצוינות בהשקעה. אין בינינו כל ברוגז ואני מחבבת את ראש העירייה ז'קי סבג. בהיעדר רשת מתנסים, מתנ"ס שכן ייתן פתרון לפרויקט החוגים בכיתות ד' ה".
תושב עכו: איך יתכן שעכו קיבלה פרס חינוך כשנתוני המיצ"ב בהתרסקות. וכיצד ניתן למנוע את הגבייה הלא חוקית של תשלומי הורים בבתי הספר?
שמחון: "עכו עושה תהליכים בתחום החינוך. פרס חינוך ניתן על התקדמות והתמדה וזה לא פשוט בעכו שהיא עיר מעורבת, אבל עכו הצליחה לשפר הישגים. מודל החיים המשותפים אין לו אח ורע בעכו. ראש העירייה שמעון לנקרי עושה עבודה מדהימה.
"לבתי ספר יש רשות לגבות תל"ן מאושר במסגרת החוק עד לתקרה מקסימלית. לפעמים היעדר שיתוף פעולה עם תשלומי התל"ן מעכב את המערכת. מי שיש לו מידע על חריגה בתשלומי תל"ן יכול לפנות אל המחוז ונטפל ביחידה לאכיפה תשלומי הורים".
תושב מטה אשר: "האם מערך החינוך הקיבוצי, שונה בתפיסת העולם בנושאי דת וחילוניות, פוליטיקה של ימין ושמאל?. תושבי ההרחבות הקהילות אשר מהווים כיום בקיבוצים רבים את השלד הקיבוצי -החינוכי של הקיבוץ. האם התכנים מותאמים רק לרוח הקהילה המסורתית? או שיש מקום נאמר: לקבלות שבת לפי מסורת ישראל, לפי הרבנות הראשית ולחגים כמו: יום כיפור לדוגמא?
"אנחנו מחויבים לשמור על התכנים הקיבוצים במערכת החינוך, על הצביון ועל דרכי ההוראה. חשוב לשמור על הקהילה הקיבוצית. אך יחד עם זאת אין ספק שיש ביקורת על טקס קבלת שבת בקיבוץ מצד הורים שחושבים שזה לא חשוב בכלל.
:
"אין פה מקום לוויכוח, יש עם אחד וזהות יהודית ואנו מקנים את הערכים וניתן להם מקום של כבוד. בקהילה הקיבוצים יש אתגרים רבים בגלל הרכבי האוכלוסיות אנחנו מנסים למצוא איזון ולגשר בין הקהילות".
תושב שלומי: כיצד את מתכוונת לחזק את היישוב שלומי בהקמת מוסדות חינוך ייחודים שיקדמו את האזור ואת שלומי?
שמחון: "משרד החינוך תומך מאוד במערכת החינוך בשלומי, הוקם בית ספר תיכון חדש ובית ספר למחוננים. אנחנו בדיאלוג מתמיד עם הרשות".
