שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הודיע על כוונתו לסגור ארבע תחנות בתחנות הכוח אורות רבין עד שנת 2022. את הפחם כמקור אנרגיה יחליף גז ממאגרי הגז "תמר" ו"לווייתן". זאת בניגוד להצהרות קודמות של שטייניץ. ימים ספורים לפני ההודעה ביקר שטייניץ ברשויות באזור, ובתחילת החודש נדון נושא תחנות הפחם בוועדת הכלכלה של הכנסת. לאחר חודשים של מאבק ציבורי ייסגרו יחידות הפחם 1.
לצד ביטויי שמחה על ההישג, עולות תהיות לגבי משמעותו האמיתית. פירוש הדבר יכול להיות עוד שש שנים של תחנות פחם מזהמות הפועלות ללא סולקנים וממשיכות לזהם את אזור חדרה והסביבה ולהשפיע לרעה על בריאותם של התושבים, וכמו כן התלות בהפעלת הגז לסגירת התחנות מעוררת אצל רבים את הנטייה להתייחס להכרזת שטייניץ בזהירות.
ח"כ יעל כהן פארן מהמחנה הציוני, המתגוררת בפרדס חנה והיא מהמובילים הבולטים במאבק לסגירת תחנות הפחם, מגיבה השבוע בשביעות רצון זהירה מההודעה, ומרחיבה: "ההחלטה הייתה האם הולכים על פרויקט הסולקנים הגדול או מוותרים עליו וסוגרים את יחידות הכוח. מתישהו יסגרו אותן בכל מקרה, כי הן לא עומדות בתקנים נוכחיים ואחזקתן והפעלתן עולות סכומי עתק. אם הולכים על התקנת סולקנים, צריך לעשות זאת עכשיו. וההחלטה היא להגיד די לפחם. אבל שש שנים הן הרבה זמן, ואנחנו לא רוצים זיהום בשנים האלה. ומה אם נושא הגז ייתקע?"
כהן פארן מזכירה גם כי הצהרת שטייניץ לא מגובה, בשלב זה, בחוק. "זו החלטה של השר, שיש לו סמכות לקבלה, אבל כדי שזה יתפוס שנים קדימה, זה חייב להיות מעוגן בחקיקה ולפחות בהחלטת ממשלה. זו אמירה הצהרתית ולא חוקתית, אבל היא משמעותית, כי בסמכות השר לקבוע את עתיד משק האנרגיה. מבחינתי, כבר עכשיו צריך להתחיל לבנות תחנה, כדי שאם יהיה גז ב-2019, שיסגרו אז. ושתהיה כבר חלופה. כמו כן, בטווח הקצר יותר, כשאין שיאי ביקוש וצריכה מקסימלית צריך לכבות כבר עכשיו את תחנות הכוח 1-4 בזמנים כמו עונות המעבר, כשאין צריכת חשמל מכסימלית. הן עובדות משיקולים כלכליים עכשוויים, אבל העלויות הבריאותיות שלהן עולות לנו הרבה יותר, אנחנו רק משלמים את זה מכיס אחר. שיפעילו אותן במינימום ההכרחי ולא דקה יותר, ואז נראה הפחתה בזיהום האוויר. והפתרון האמיתי הוא ללכת לכיוון של הרבה יותר שימוש באנרגיית שמש. לא צריך להישאר רק בגז. להתקדם לאנרגיה סולארית, זה העתיד שלנו".
