fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"אני רוצה לחיות ולגדל את הילדים שלי"

אחרי לידת בנה הבכור לקתה עו"ד גלית דאואן מנתניה במחלה לבבית וכלייתית. מצבה החמיר לאחר לידת בתה השנייה, וכיום היא זקוקה להשתלת כליה. ב-20 בדצמבר תערוך העמותה שהקימו בני משפחתה, "כליה למען גלית ואחרים", ערב התרמה עבורה ולהעלאת המודעות לתרומה מן החי
עו"ד גלית דאואן (צילום: רותי ברמן)
עו"ד גלית דאואן (צילום: רותי ברמן)

ב-20 בחודש ייערך במלון בלו וייס ערב התרמה עבור עו"ד גלית דאואן מנתניה, נשואה ואמא לשניים (בני 7 ו-2), שזקוקה להשתלת כליה. את הערב מארגנת עמותת "כליה למען גלית ואחרים" שהקימו בני משפחתה וחבריה לאיסוף כספים לטיפולים ועם הזמן הרחיבה את מטרתה להעלאת המודעות לתרומה כליה מן החי (ראו מסגרת).

לפני שבע שנים, לאחר לידת בנה הבכור, חיים, אובחנו אצל דאואן, רק בת 32, מחלה לבבית וכלייתית. מספר חודשים אחר הלידה היא עברה ניתוח לב פתוח ומיד אחריו החלה לקבל טיפול נגד אי ספיקת כליות. "לצערי, כמעט לא גידלתי את בני הבכור, הפכתי לאמא, אבל אמא שלא תפקדה. בכל כוחותיי חזרתי לאיתני בעזרת תרופות ושבתי עבודה ולשגרת חיים תחת מגבלות המחלה".

לפני כשלוש שנים נכנסה דאואן להריון לא מתוכנן, ולמרות אזהרות הרופאים שמצבה עלול להחמיר, ילדה את בתה, רומי: "ידעתי שאם אכנס להריון הוא יהיה בסיכון גבוה, אבל לא יכולתי להפסיק את ההריון. הרופאים אמרו שההריון יחמיר את המחלה ושאזדקק להשתלה, אבל לא רציתי לעשות הפלה. אמרתי לעצמי: שאם נכנסתי להריון זה היה צריך לקרות. כמו שהרופאים צפו, היה לי הריון קשה ולידת חירום בעקבות רעלת הריון ומצב הכליות הידרדר. הייתי במצב לא טוב, אבל יציב, קיבלתי טיפול ויכולתי להמשיך לחיות. במשך שנתיים הייתי מאושרת עם הילדה המתוקה שלי ותמיד נשארתי אופטימית. גם היום אני אופטימית, אני יודעת שיימצא לי תורם. יש לי ילדים קטנים ואני רוצה לחיות ולגדל אותם".

לאחרונה הגיעה דאואן  לאי ספיקת כליות קשה, והיא מוגדרת כחולת פרא-דיאליזה. זה לא מונע ממנה להמשיך להתייצב מדי בוקר לעבודתה במשרד של עו"ד יורם ז'נו. כל מי שרואה אותה ברחוב, מתקשה להאמין שהיא מחכה להשתלת כליה. "כשאנשים שומעים על המחלה שלי, הם מצפים לראות אותי על ארבע. אני עושה הכל כדי לא להיות נכה. אני משתדלת לא להראות שאני חולה, ממשיכה לנהל חיים רגילים עם משפחתי וילדיי למרות שאני חלשה ומטושטשת מהעירויים, הזריקות והתרופות. אני לא נותנת לכל זה להפיל אותי".

למה את לא מקבלת טיפולי דיאליזה?

"בראש השנה האחרון הכליה הידרדרה לאי ספיקה קשה והרופאים המליצו על דיאליזה. סירבתי משום שאני חושבת שאם מתחילים בדיאליזה אין חזרה ממנה, דיאליזה הופכת לך את החיים. שלוש פעמים בשבוע, מדי בוקר, במקום ללכת לעבודה, הולכים למכון הדיאליזה ומתחברים לצינורות במשך ארבע שעות. יש המון הגבלות, כמו שתיית מים, אסור לאכול כמעט, בקיצור – החיים מתהפכים. טיפולי דיאליזה ינטרלו אותי, יהיה לי קשה לתפקד כאמא ומה שהכי מפחיד אותי – אהיה תלויה באחרים".

גלית ומשפחתה (צילום: ברק גואטה)
גלית ומשפחתה (צילום: ברק גואטה)

"סיוט בארוחות"

דאואן חיה תחת מגבלות תזונה נוקשות. אסור לה לאכול מזונות שמכילים מלחים, נתרן ואשלגן, פירות, ירקות, לחם ועוד. "זה קשה. כמעט בכל מוצרי המזון שקונים בסופר יש נתרן, ובשבילי נתרן זה רעל. גם בננה זה רעל כי יש בה הרבה אשלגן. הכליה שלי לא יכולה לנקות את הרעלים הללו והתופעות הן בחילות, גרד, חולשה, עייפות ובצקות כי הנוזלים לא מתנקזים. ירדתי 18 ק"ג בשלושה חודשים, זה שוק רציני לגוף".

איך בכל זאת חיים עם האיסורים הללו?

"זה סיוט לשבת בארוחות משפחתיות בשבת ובחג. אחת ההנאות הגדולות של החיים היא אוכל ולי אסור הרבה דברים. אני לוקחת המון תרופות ועושה כל יומיים בדיקות דם. כרגע אין מנוס מהשתלת כליה ובינתיים עד שתימצא כליה עבורי אני שומרת על גופי ונמנעת לחלוטין מרעלים כדי להמשיך לחיות ולהיות שם בשביל הילדים שלי".

מה הן האופציות שעומדות בפנייך?

"אני יכולה לקבל כליה מהמת שמחזיקה חמש עד שבע שנים. זה אומר שכשהבת שלי תהיה בכיתה א' אזדקק להשתלה חוזרת. עדיף לי לקבל כליה מתורם חי שיכולה להחזיק 15 שנים. תרומה כזו יכולה להיות מבני משפחתי או מתורם אלטרואיסטי. כרגע אלה הם חיי ואני צריכה להתכונן לעתיד".

בני משפחתה של דאואן עברו בדיקות במרכז ההשתלות בבית החולים בילינסון כדי לאבחן אם מישהו מהם מתאים לתרום לה כליה. "בעלי וכל המשפחה שלי נרתמו למשימה. זה הליך מתיש ומעייף של בדיקות ובירוקרטיה. כרגע ארבעת האחים שלי לא מתאימים כי רמת הנוגדנים שלי בדם עלתה בעקבות עירויי דם שקיבלתי בניתוח לב. אולי לאחר שאעבור טיפול להסרת הנוגדנים, אחד האחים שלי יתאים לי. בכל מקרה אני רוצה להגביר את המודעות לתרומת כליה ממניעים אלטרואיסטיים".

למה אתם זקוקים לתרומות?

"כשהמחלה אובחנה אצלי הייתי בת 24. מי חושב בגיל צעיר כזה על ביטוח רפואי? היום אף אחד לא מוכן לבטח אותי וכל הנטל הכספי נופל על המשפחה. בארץ תרומה מן החי תמורת תשלום אינה חוקית. האפשרות היחידה היא תרומה מבן משפחה או מזר שעושה זאת ממניעים אלטרואיסטיים. העמותה קמה למעני, אבל במשך הזמן הבנו שהמון אנשים נמצאים באותה בעיה כמוני לכן לקחנו את הערב צעד אחד קדימה – להעלאת המודעות לתרומה מן החי. אני אוהבת את החיים, אוהבת לעזור, ואולי המחלה שלי מסמנת לי שאני צריכה גם לעזור לאחרים במצבי".

לולא ילדת את בתך, אולי מצבך לא היה כל כך קשה. את מצטערת שילדת?

"הלכתי נגד כל העולם ואני לא מצטערת על כך לשנייה. יש לי שני פרחים בבית – בן ובת – שניהם נשימת חיי. שניהם גדלו ועודם גדלים בבית שבו אמא רוב הזמן חולה, מאושפזת רבות, אבל תמיד אוהבת את החיים, מחייכת ומאמינה בטוב שקיים. הילדים עוברים תקופה קשה. הבן שלי חרד לאבד אותי. הוא מבין שזה מצב של חיים או מוות ופוחד שאני אמות בלילה".

 

לא רוצה להראות נכה. גלית במשרד עו"ד יורם ז'נו (צילום: עצמי)
לא רוצה להראות נכה. גלית במשרד עו"ד יורם ז'נו (צילום: עצמי)

כל המציל נפש אחת

עמותת "כליה למען גלית ואחרים" הוקמה למימון הטיפולים של דאואן ובהמשך התרחבה המטרה להעלאת המודעות לתרומה מן החי בקרב הציבור. הערב ייערך ביום שלישי, 20.12, בשעה 19:00 במלון בלו וייס (רחוב גד מכנס 22). את הערב יוביל גבי רביבו, מייסד עמותת "תורמים חיים", שתרם כליה ממניעים אלטרואיסטיים ומלווה את דאואן בסבך הבירוקרטיה שכרוך בהשתלה כזו. רביבו יסביר לבאים על חייהם של חולי כליות תחת ההגבלות, בצל הדיאליזה ולקראת ההשתלה לסוגיה. בערב ישתתפו גם מושתל כליה, אחות דיאליזה ואנשים ששוקלים לתרום לאחרים.

דאואן: "בעקבות המחלה שלי פגשתי רבים במצבי – צעירים, ילדים ומבוגרים. לא ידעתי שניתן לתרום כליה ולהמשיך לחיות רגיל, לא ידעתי שההמתנה לכליה אורכת זמן רב כל כך ושהחיים של חולה דיאליזה אינם פשוטים".

ניתן לתרום לעמותת "כליה למען גלית ואחרים", מספר חשבון 483685, בנק מזרחי, סניף 422.

עו"ד גלית דאואן (צילום: רותי ברמן)
עו"ד גלית דאואן (צילום: רותי ברמן)

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות