זה כמה חודשים שהכבאים נמצאים במחאה שקטה. הם אמנם עובדים, אולם מנהלים מלחמה קרה עם הנציב החדש של שירותי הכבאות, רב טפסר דדי שמחי, שנכנס לתפקידו לפני כחמישה חודשים.
בתחילת דרכו של שמחי, ועד לוחמי האש החליט לעבוד איתו בשיתוף פעולה, כדי לא לפגוע ברווחת הכבאים. הוועד רצה לפתור דברים מהנקודה שהופסקה העבודה מול הנציב הקודם. אחד הדברים המהותיים שעמדו על הפרק היה המטלות הנוספות, רובן בהתנדבות, שהוטלו על חלק מהכבאים.
"אנחנו הארגון הכי קטן בין ארגוני ההצלה", הסביר השבוע קצין רישוי עסקים של תחנת כיבוי חיפה, אורי צ'ובוטורו, "נוצר מצב שעל חלק גדול מהקצינים הטילו משימות שונות, שלכל אחד מהתפקידים יש נפח בפני עצמו. קצינים קיבלו אחריות על ניטור חומרים מסוכנים, הקימו ותפקדו ביחידת החילוץ, הקימו ועדה לרבי קומות על מנת להיטיב את השירות לאזרח, דוברות ועוד".
הדובר שמכבה שריפות
לא במקרה צ'ובוטורו מרואיין לכתבה זו. הוא זה שאחז במושכות דוברות הכבאים במחוז חיפה והקריות, עד שהוועד הורה לו להפסיק. "אם ניקח את הדוברות, למשל, ונמשיל אותה לארגון אחר כמו המשטרה. למשטרת ישראל יש דובר ארצי, חטיבת דוברות ויש מטה שלם עם צוותי צילום, עריכה וניו מדיה. יש דובר לכל מחוז ולכל דובר יש סגן, לכל אחד יש עוזרים בשכר מלא ובמשרה מלאה, והוא לא נאלץ לעשות כמעט כלום במקביל. בכבאות יש דובר אחד ארצי, וזהו. כל מה שהיה עד עכשיו נעשה על בסיס אהבה לארגון, יוזמה פרטית והרבה רצון טוב גם אצלי וגם אצל העמיתים שלי, דוברים, שעבדו בהתנדבות. לא הייתה לנו הגדרת תפקיד, מצאתי את עצמי מאזין לקשר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מוציא הודעות, מתחזק פייסבוק, מצלם תמונות, עורך ושולח למערכות, עובד על פי פניות הציבור, מארח משלחות, וכל זה בנוסף לתפקידי הרשמי כקצין רישוי עסקים, נאלצתי להיות להטוטן".
מי שמסקר את האזור בוודאי זוכר את השריפה האחרונה הגדולה בחיפה, ואם ניסה להשיג את צ'ובוטורו באותו היום, סביר להניח שמצא את עצמו מדבר עם קצין כיבוי שמדברר במקביל לעבודת כיבוי השריפות. "כתב ערוץ 2 פוראת נסאר הגיע באותו היום לשטח וראה אותי מכבה בית שעולה בלהבות, תוך שאני עונה על שאלות עיתונאים. זה חובבני, זה לא מקצועי ולא נכון, מגיע לאזרח יותר מזה, מגיע מישהו שיתפנה ויעסוק בדוברות והסברה כמו שצריך, שייתן מידע אמין ולא יצטרך ללהטט בין התפקידים. אני לא חולם אפילו שנשתווה למשטרת ישראל, שם יש 93 איש בדוברות, אצלנו יש אחד, ואי אפשר לצפות שהוא ישתלט על כל הארץ, וגם אם כן, הוא לא יכול לספור את המקומונים, כי לכמה הוא יכול להתחלק? אצלי היה קשר אישי, כי אם אני רואה שאת נמצאת על הקו, אני עונה, כי אני יודע מי קהל הקוראים שלך ומי העיתון ואת לא אחת מאלפים. ככה זה צריך להיות. ככה אמור לעבוד בכל גוף נורמלי ואצלנו לא".
השריפה בחיפה
הרשות הארצית לכבאות והצלה הוקמה בפברואר 2013. עד אז, הכבאים היו חלק מהרשויות המקומיות. עם הקמתה, שלוש שנים לאחר אסון הכרמל, נלמדו הלקחים והרשות החליטה לגייס עוד כוח אדם. "לאחר שהרשות הוקמה, אמרו לנו שמעדיפים קודם לגייס כבאים, והסכמנו שזה לגיטימי. מפה לשם חלפו ארבע שנים. התקן של הדובר עבר את המשוכה הכי גבוהה, אישור נציבות המדינה, כבר לפני שנתיים ויש היום אישור לפתוח תקנים, אך עדיין הנציב בחר בשלו", אומר צ'ובוטורו, "הוא פתח לעצמו דף פייסבוק והביא את הדוברת לשעבר של המשרד לביטחון פנים שמתחזקת לו את העמוד בשכר מלא. הוא אומר שהוא לא חושב שצריך לדווח על כל שריפה ואירוע. נכון שלא צריך לדווח על כל אירוע, אבל יחד עם זאת, אם בשמונה בבוקר מתהפך רכב בציר מוריה בחיפה, שעת עומס, פקקים אדירים, וצריך להודיע לאנשים לא להגיע, את 'ידיעות אחרונות' וערוץ 2, זה אולי לא מעניין, אבל את הכתבים המקומיים של הרדיו זה מעניין.
"בשריפה בחיפה הודעתי לאנשים מה בוער, יש או אין סכנה, מה כיוון הרוחות, ואלה דברים שאנשים צריכים לדעת. עד שיעשו את זה בדוברות הארצית, המידע ישתנה 20 פעם. הדוברים המחוזיים כבר היו מתורגלים. הסיפור הזה עלול להגיע גם מתישהו, מעבר לצורך של העיתונאים לקבל מידע בזמן אמת, להשפעה על חיי אדם. כי אם את תושבת קרית אתא, מעניין אותך לדעת אם יש דליפה בחוות המכלים שעלולה להביא לשריפה, או אם את גרה בקרית החיים, תעניין אותך דליפה מחוות המכלים בקרית חיים".
צודק צ'ובוטורו, וההוכחה הכי טובה לדבריו, הייתה בזמן השריפה הגדולה בדניה ונווה שאנן בשנה שעברה. הדיווחים שלו סייעו לאנשים לדעת אם הם צריכים להתפנות מביתם, לדעת דרך איפה לא לנסוע ולעמוד בקשר עם הרשויות המקומיות. "הדיווח הראשון שהעליתי בשריפה בחיפה היה ברדיו חיפה, שם אמרתי לכל תושבי השכונות עד דניה להתפנות. לקחנו את המפה, ראינו את המצב בשטח, את כיוון הרוח, ראינו את עוצמת האש ויכולנו להעריך איפה האש תהיה בעוד חצי שעה. כך התרענו בפני התושבים שהיו בסכנה. תארי לעצמך שהיינו צריכים לחכות שהדובר במרכז, שלא מכיר את השטח ולא רואה את עוצמות הלהבות, יתפנה להעביר דיווח, הרי עד שהיה עורך ומוציא את זה, הדיווח לא היה כבר רלוונטי, למה?".
בגרות מלאה
אחרי הרבה דיונים, הגיע ועד הכבאים להסכמה עם הנציב שמחי לפתיחת מכרז לגיוס כוח אדם לכבאות. המכרז אמור היה להיפתח בתחילת השנה שעברה. בגלל המחאה, הוא נדחה, ולאחרונה החליט הנציב, באופן חד צדדי, שחלק מתנאי הסף של קבלה לעבודה ככבאי, יהיו בגרות מלאה. החלטה חד צדדית זו הביאה את הכבאים לפתוח שוב במחאה. "אין לנו שום דבר נגד השכלה, אבל כשאתה עושה דבר כזה בלי לשתף את ארגון העובדים, חסמת את האפשרות בפני חבר'ה טובים", מסביר צ'ובוטורו, "אין שום זיקה והלימה בין מה שנדרש מכבאי ביום קבלתו לעבודה לבין תעודת בגרות. התעודה לא מלמדת על חוסן נפשי, אומץ לב, מסוגלות פיזית וכישורים טכניים, וכל אלה הם הדברים שהופכים כבאי למקצועי טוב ואמיתי. תבואו ותגידו שצריך לעשות סינון, ברור שצריך, אבל הפרמטרים החשובים ביותר לכבאי כתנאי סף לעבודה לא קשורים להשכלה, אלא ליכולת לתפקד תחת לחץ, לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, זה יותר אישיותי מאשר השכלתי. או שיש לך או שאין לך, וזה עשרות שנים, שהכבאים עוברים מבחני קבלה במכונים חיצוניים, שמאבחנים בדיוק את הדברים האלה שעושים את ההבדל בין אדם מהשורה לכבאי עם יכולות. כקצין כיבוי, אני רוצה אחד שלא ימצמץ ויסתכל לסכנה בלבן של העיניים, אני לא צריך אחד עם חמש יחידות מתמטיקה או מישהו שידקלם את צ'כוב. כשהוא מגיע לכבות שריפה, זה לא רלוונטי כמה יחידות הוא עשה באנגלית.
"אני חושב שהכניסו עז לתוך תנאי המכרז, שבהכרח תמנע ותחסום את האפשרות מבחורים טובים וראויים, שלא היה להם ישבן להשלים בגרות. אני רוצה לקדם את המערך, לקדם את ההון האנושי בתוך המערך, שבעיניי הוא הליבה, אבל תנאי הסף הם לא אינדיקציה לכלום. באותה מידה אפשר היה להחמיר את הקריטריונים שעוברים במכונים, שיבחרו את הכבאים בפינצטה. יש היום 70 מתמודדים לתפקיד כבאי, שיבחרו את הטובים, אבל השכלה היא לא קריטריון מתאים".
אין ספק שכל יום שעובר, בו הרשות לכבאות והצלה מכלה את האנרגיות בחיכוכים פנימיים עם מי שאמור להיות הסמכות הבכירה בארגון, לא תורם לאף אחד מהצדדים, לא לוועד לוחמי האש ולא לנציב.
כחלק מהמחאה, הועלו לרשת תמונות של כבאים ותיקים, עליהם נכתבו כמה אנשים הציל כל אחד מהם, למרות שאין להם תעודת בגרות. "במקום שנצעד יחד ונקדם דברים, אנו מתעסקים בשטויות, ובסופו של דבר כלום לא יחזיק מים, כי דוברים כן יהיו ותנאי הבגרות לא ייכנסו לתנאי סף. נכון שזה כלום ולרוב הכבאים יש תעודת בגרות, אבל זה העיקרון. להתגייס לגבעתי ולגולני לא צריך תעודת בגרות".
חבר ועד הכבאים הארצי ברק סילם, המשרת כקצין כבאות בחיפה מסר: "בחצי השנה האחרונה, לאחר שדדי שמחי נכנס לתפקיד, נוצר מצב שארגון העובדים אין לו משמעות מבחינתו, וכל תהליך שייעשה, אנחנו לא מעוניינים להיות שותפים, כי רואים בנו ועד עובדים לתרבות ורווחה. כל הנושא של תנאי הסף לקבלת כבאים חדשים, הוא עשה בהינף יד בלי להתחשב בנו, אותו הדבר גם לגבי מינויים, שעד היום היו ניגשים דרך מכרזים, שם יושב נציג ועד העובדים ומי שמציג את עצמו הכי יפה ומגיע עם התעודות הנכונות, אמור לקבל את התפקיד. הוא רוצה להפסיק את המכרזים ולהחליט בעצמו על מינויים ועל פיו יישק דבר, שהוא לבד יקבל את ההחלטה. הוא רוצה שהכל יהיה דרכו ושעל כל דבר בכבאות הוא יחליט. הוא חושב שכל השכל נמצא רק אצלו על השולחן, וזה עצוב, כי מעבר לעובדה שאנחנו ועד, אנחנו לוחמי אש. אני קצין כיבוי וכך גם כל חברי הוועד ואנו מכירים את השטח ומה הוא צריך. אני עובד יותר מ-20 שנה וישנם כאלה שעובדים יותר ממני. שמחי הגיע לפני חצי שנה וחושב שהוא יודע שיודע יותר מכולם. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה, אנחנו לא צבא או משטרה, אנחנו גוף אזרחי וצריך להתנהג בהתאם. בסך הכל, אנחנו רוצים לקדם את המערך. נכון לרגע זה, אני לא רואה שמישהו עושה מהלך שיראה שאכפת לו. אנחנו מנסים בכל דרך, בהסתדרות ובדרכים נוספות כדי לקדם את העניינים ולבנות מערך מתקדם יותר. נכון לעכשיו זה נופל על אוזניים ערלות. עם הזמן נחריף את המחאה, אבל נעשה את הכל כדי שהאזרחים לא ירגישו אותה".
צילומים: דורון גולן
