יצחק וחביב ממן הם תופעה פורצת דרך. אחים תאומים בני 27, גייז, מנהלים עסקים בתחום היופי וזמרים ים תיכוניים שפרצו את גבולות התודעה בתוכנית הריאלטי 'אייל גולן קורא לכם'. זה לא קרה רק בזכות קולם המסתלסל והלוק ההיפסטרי שאימצו, אלא בזכות תפיסת חיים שונה, בועטת בגבולות חייהם -בהתחשב בכך שהם נולדו, גדלו וחיו במעלות תרשיחא – בדרך למסע קסום בעיר הגדולה, תל אביב.
הייחודיות של האחים ממן היא שגם בתעשייה הים תיכונית הם לא רק שואו או קופי פייסט של זמר מזרחי מוכר, הם הדוגמא החיה לעידן החדש והפוסט'מודרני, נטול התבניות והסטיגמות.
האחים ממן, הם תאומי נפש שמביאים את הבשורה. אולי הם בשליחות ואפילו לא מודעים לכך, אך הצליחו בזכות תוכנית עם רייטינג גבוה להביא למודעות הרבה מעבר לנרטיב הטלוויזיוני שמוכר רייטינג.
ביום ראשון השבוע הם עלו לגמר התוכנית אליה הגיעו "על הדרך", כדבריהם. במוצאי שבת ממש מחר, נדע האם יוכתרו למנצחים הגדולים של התוכנית.
עופות מוזרים
לפני 27 שנה נולדו למזל ודני ממן ממעלות תרשיחא צמד תאומים, יצחק וחביב. משפחה המונה שישה ילדים, בית מרוקאי טיפוסי ושמח. משפחה מלוכדת ותומכת. חביב נולד בהפרש של חמש דקות מיצחק ומאז הם כמו גוף ונפש מאוחדים. יצחק מתאר ילדות עליזה וכייפית, אבל גם קצת משעממת. האחים ממן למדו בתיכון אורט מעלות, היו חברים בלהקת צעירי מעלות והתנדבו בארגונים למען הקהילה.
בגיל 17 וחצי למד יצחק קורס בניית ציפורניים. כבר באותם הימים, בבית הקטן במעלות~תרשיחא, היה מקבל את החברות ובנות המשפחה למניקור וטיפוח. כיום ממן הוא הבעלים של חברה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח. חביב, אגב, הוא מאפר מקצועי ומומחה לקוסמטיקה באיפור קבוע. בקיצור, התפוח נפל על העץ.
לא קל לראיין תאומים זהים. הם העוגן אחד של השני מאז שנולדו במעלות תרשיחא הקטנה. מקום שהם קוראים לו הבית בלב, אך רחוק מהם אלף שנות אור. בחודשים האחרונים הם האנשים הכי מדוברים ברחוב. בכל רגע נתון מזהים אותם ברחובות תל אביב ובשכונת פלורנטין, שם הם חיים כיום. הם נהנים מאהדת הקהל ונשארים עם רגליים על הקרקע. החשיפה המקצועית תפסה אותם במקום מאוד בוגר ומיושב. שניהם נמצאים בזוגיות, יצחק אפילו לפני חתונה. חביב לא ממש בקטע. כל אחד מהם מתגורר בביתו, כל אחד עם בחיר ליבו.
יצחק: "אני עוצר ברחוב ואומר תודה לכל אחד מהמעריצים. החשיפה מאוד מפתיעה כי הכל קרה בין רגע. ידעתי שזה מה שיקרה, אבל לא הבנתי כמה עצום זה יכול להיות. עד לפני שנייה היינו רק חביב ויצחק ממן…אבל למרות כל החשיפה, היא לא עולה לי לראש. אני ממשיך לקום בבוקר וללכת לעבודה, יוצא לבלות והצבע נשאר אותו צבע".
חביב, שלרוב הוא הצד היותר רציני ושקול, התלהב מהעובדה שיופיע על שער צפון-1: "פעם קראנו את העיתון הזה, ופתאום להיות בשער שלו, זה מגניב. זה מראה שיש תמיכה גדולה מהבית. זו סגירת מעגל כי המסר שלנו מאוד חשוב: בין אם זה הסטיילינג, הלבוש והאמירה, אני מבין שאנחנו מודל לחיקוי. זה לא ממקום מתנשא אלא מקום שקול ואחראי. יש ילדים בגילנו שלא יודעים מה לעשות עם עצמם והאחריות שלנו גם להראות להם דרך אחרת. המטרה היא להיות מי שאתה מאמין ולא לחכות שיוציאו אותך מהארון באגרסיביות. בני נוער נורא רוצים להיות מי שהם, ולחיות חיים בלי פחד. הלוואי ושזה יקרה".
"איך שגדלתי ואיך שנראו חיי, לא הייתי משנה כלום. אני מרגיש שאנחנו חסינים כמעט להכל _ ככה החיים לימדו אותנו", מסביר יצחק, שנזכר בילדותו במעלות תרשיחא. "במעלות כל יום נראה אותו דבר, כמו סרטי בורקס. אני זוכר את הלכידות של השכנים, אחד חי בתוך השני, הבתים פתוחים ואת הקושי מעבירים ביחד. לא היה לנו כסף לטלפונים או פלייסטיישן, ומגיל צעיר יצאנו לעבוד ולהתנדב. התבגרנו מאוד מהר, הפכנו לאנשים ריאליים, החיים במעלות מובילים לזה. מגיל מאוד צעיר, אולי 12, אפילו הבנתי שאני לא אשלים את המצב. לא אחיה את חיי כמו הורי או חלק מחבריי שנשארו במעלות. סירבתי לקבל את העובדה שאני צריך לעבוד במפעל 8 שעות, לפרנס משפחה עם 5 ילדים וללכת לישון בשמונה בערב, כי גם חתולה לא רוצה לעבור ברחוב בשעה כזאת במעלות.. הערכים שלנו הגיעו מאהבה לאדם, מהמשפחה המלוכדת, אף אחד לא לימד אותי שאפשר אחרת וחלון ההזדמנויות של העיר הזאת תקוע בזמן".
נשמע שיש לכם בטן מלאה על היחס שקיבלתם בילדות, אולי על חוסר פרגון?
יצחק: "האחים ממן היו במעלות תמיד שונים ומיוחדים, לא ידעו איך לקבל אותנו ואיך לאכול אותנו. היו כל הזמן הערות פוגעניות כי חרגנו מנורמה מסוימת. זה בהחלט הדאיג אותי, הרגשתי מוזר. לא נתתי לזה לעולם להשתלט עליי. אמא גידלה אותנו כל חייה, בשעה שאבא היה איש צבא ועסוק בפרנסה. אני, עם החיים הקשים, חלמתי להיות שחקן וזמר. ראינו את קובי אפללו, שהוא בן מעלות, פורץ את הדרך, ידעתי שגם אני אהיה שם רק אם אקח את המושכות לידיים".
חביב: "גם כילד מעולם לא פחדתי, לא חששתי ממה יגידו השכנים. המשכנו כל הדרך למעלה כי הייתה לנו משפחה חזקה מאוד. גם אני לא מתחבר לעיר שלי, לשבת על הברזלים כל היום עד ארבע לפנות בוקר. היינו ונשארנו עוף מוזר. לא היה מכשול של נחיתות, אבל אני עזבתי את העיר רק כדי לא להיתקע בחיי ואולי בדיעבד אם לא היינו גייז יש מצב שלא היינו עוזבים לעולם. אפשר לומר שמה שהביא אותי לתובנות זה לא הלימודים הריאליים אלא בית הספר של החיים. אני לא אומר שבתל אביב קל, יש התמודדות אחרת, אבל יש יותר קבלה לאחר".
זוגיות מאושרת
שניהם שירתו שירות קרבי בצבא. יצחק בהנדסה קרבית וחביב בצנחנים. עם סיום השירות יצאו השניים לתל אביב. בהתחלה עבדו במלצרות, השתדרגו לחנויות בגדים והיום שניהם מנהלים עסק עצמאי. היציאה מהארון של שניהם כבר מאחוריהם, הם אומרים שלא היה קל להם לספר לבני המשפחה, בעיקר לאביהם, אבל עם השנים גם הוא ידע לקבל אותם. לאמם, לעומת זאת, היה יותר טבעי לעכל.
חביב מנהל זוגיות במשך 3 שנים עם בן זוגו והם מתגוררים יחד בתל אביב. יצחק מאורס לבן, והשניים דחו את מסיבת החתונה, שהייתה אמורה להיערך ב~15 לספטמבר, לקיץ הבא וזאת בשל הלחץ והצילומים לתוכנית. הם יחדיו 3 שנים ויצחק מכנה את בן "האור של חיי".
האחים ממן גם מנהלים יחד עסק מצליח למסיבת רווקות ורווקים בשם 'מו~שלמת', משהו שנולד לדבריהם מדרישת הקהל והם עושים שואו של שתי סבתות מרוקאיות _ סימי וסולטנה _ במופע הארד קור צבעוני.
יצחק: "בכל יום יש נקודה שאני נזכר בילדות ובדרך שעשינו. אני משנן כל הזמן שלא אשכח מאיפה אני בא. ככה נולדו המרוקאיות סימי וסולטנה. הן נכנסות למופע כמו אלמנות שחורות ושרות לכלה, מרכלות ומנסות לגנוב מתנות. זה הכל מהחיים, רק בידורי יותר, וכמובן עם ריקודי בטן, אלכוהול והרבה אקשן. אנחנו שחקנים מאז ומתמיד, ועכשיו אנחנו מגשימים. גם בעסק הפרטי שלי, חשוב לי מאוד להישאר צנוע ובגובה העיניים. מאז שנולדתי אני חולה על אסתטיקה, מגיל עשר אני מחליק את השיער לכל הבנות במעלות וידעתי שהבחירה שלי תהיה במקצוע של יופי".
האחים ממן חולמים על פינה בגיא פינס, או הגשת תוכנית בוקר. האמת שזה תפור עליהם. הם כובשים, רעננים, אנרגטיים. אולי לא מובן מאילו שהם יבחרו דווקא במוסיקה ים תיכונית, אבל הם מספרים שזה בדיוק הז'אנר שבו הם פוגשים את עצמם.
יצחק: "מוזיקה מזרחית זה הארד קור מהבית. כל יום שישי מרימים את הבית לנקיונות, ברקע שרית חדד, עופר לוי, ליאת בנאי, משה כהן. גדלנו על הסרטים של אבי ביטר- אלה הם החיים האמיתיים. כל הזמן שרנו ורקדנו. את ההזדמנות להופיע על הבמה אנחנו חייבים לאיש אחד, בני אלבז, שהיה מפיק את להקת צעירי מעלות. אלבז היה האבא השני שלנו, נקודה. אני וחביב היינו עושים את כל ההופעות על הבמות במעלות ביום העצמאות, אירועים וחגים. בנהריה הופיעה שרית חדד ובמעלות יצחק וחביב. הרמנו את צעירי מעלות, אבל מעולם לא עבר לנו בראש אפילו לגשת למיונים ללהקה צבאית. עד היום אני חושב שזה הזוי".
"המזל הגדול שזכינו אחד בשני. אנחנו עושים הכל יחד כי רק ביחד זה יעבוד. אחי הוא הדמות הכי מרכזית בחיי. אדם הכי מסודר ואחראי שיש, סוג של חמצן. אהוב גדול שלי וחבר הכי טוב. האדם הכי מצחיק בעולם. נקודה".
חביב: "הדאבל פוואר הזה של יצחק ושלי הוא שילוב מנצח. אני משלים אותו בכל דבר וההיפך. אנחנו רבים 50 פעמים ביום ואחרי דקה משלימים".
הבריזו מהאודישן
לפני חצי שנה נסעו האחים ממן למכון שיזוף בתל אביב. הם התארגנו והתפנקו לפני נסיעתם לחו"ל. בחדר ההמתנה השתעשעו והעלו דואט של 'גולדן בוי'. בחדר ישב איתם מלהק לתוכניות ריאלטי שחש נלהב לגלות את כוכבים הבאים. המלהק ניגש אליהם וסיפר שמכרה שלו מלהקת לאודישנים זמרים לתוכנית של אייל גולן קורא לכם. "אנחנו?" אמרו האחים ממן, "מה הקשר?".
חמש דקות לאחר מכן נשלח סרטון שלהם מיוטיוב לאותה מלהקת. למחרת נקבע להם אודישן מיוחד עם כל צוות ההפקה. בבוקר לפני האודישן, בשיא האדישות, ישבו האחים ממן לאכול ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה בפלורנטין. הם לקחו את הזמן והחליטו שהם מבטלים הכל. אבל אז הגיע טלפון עצבני מההפקה, והם מיהרו לאולפן. בלי שיר, בלי חזרות, אבל עם הרבה אמונה בלב.
הם ביצעו את השיר 'תאחר' של אייל גולן. השופטים התלהבו. יש כאלה שעדיין מעבירים ביקורת, אבל גם אותה עם למדו לקבל.
חביב מספר שאמם מאוד מתלהבת ונרגשת לקראת הגמר, טוענת שכבר אינה יכולה ללכת ברחוב. "החלום של ההורים שלנו זה לראות אותנו מככבים במקומות הכי גבוהים שיש. אם אנחנו זוכים זה יהיה וואו ענק. עוד חוויה לחיים. זו קודם חוויה. באנו לתוכנית והבאנו אמירה ואג'נדה. העברנו מסר שמבחינתי הלוואי ויתקבל – בעיקר אצל הורים לילדים שזה יושב להם חנוק בגרון. בתוך ילד אני מכיר את ההרגשה הזו. מבחינתנו באמת ניצחנו, לא משנה מה יהיה".
