אין ספק ששנת 2017 הייתה שנת בשורה לאיכות הסביבה במפרץ חיפה. זו הייתה שנה שבה המלחמה במפעלים המזהמים עלתה שלב, ולמרות האינטרסים הכלכליים הברורים, הצליחה לרשום הישגים נאים.
הדוח המפחיד
זה החל בחודש ינואר, כשצוות פרופסורים מהשורה הראשונה, הגיש דוח על פעילות מכל האמוניה. הדוח החמור, שהוצג במועצת העיר חיפה, צייר תמונה קשה ביותר, לפיה מכל האמוניה, המסכן את מיליון תושבי מטרופולין חיפה, לא נבדק כראוי זה שלושה עשורים. עוד ציין הדוח, כי אוניית האמוניה הפוקדת את מפרץ חיפה, אחת לחודש, ומזרימה אמוניה ישירות למכל, עלולה להוות סיכון ששווה לחמש הפצצות שהשמידו את הירושימה וזעזעו את העולם.
מו הדוח: "התרחישים הריאליים של התבקעות מכל האמוניה או פיגוע באוניית האמוניה יגרמו ליצירת ענן קטלני של אמוניה גזית, שיגיע לטווחים הכוללים את כל אזור המטרופולין של חיפה וסביבתה. עלולה להיווצר אנדרלמוסיה בסדר גודל שלא הייתה בהיסטוריה של מדינת ישראל, עם מאות אלפי נפגעים. לא ניתן יהיה להגיע אליהם ולחלצם, מכיוון שכל הכבישים יהיו פקוקים במכוניות שנהגיהן נחנקו למוות או נותרו משותקים או מחוסרי הכרה. הסתגרות בתוך הבתים תוכל להאריך מעט את חיי הנפגעים, אבל לא להצילם. למעשה, אין בית רגיל בישראל שניתן לאטום אותו לחלוטין, בוודאי לא תוך הפתעה ולא בטווח של שמונה שעות. אלו שיישארו בבתים, ברוב המקרים לאחר שכבר חדר לתוכם הגז, ישרדו כמה שעות אבל לא יותר מכך".
על הדוח חתומים פרופ' אהוד קינן, זוכה פרס הנובל בכימיה פרופ' דן שכטמן, פרופ' נועם אליעז, פרופ' ידידיה בנטור, ד"ר אליק גרויסמן, פרופ' עמוס נוטע, פרופ' אשר טישלר, פרופ' אמנון שטנגר, פרופ' ישראל שכטר ופרופ' יואל ששון. הדוח גרם להיסטריה בקרב התושבים והרשויות המקומיות.
בפברואר, החליט השר להגנת הסביבה זאב אלקין, להציב אולטימטום למפעל חיפה כימיקלים. בכנס סביבה שהתקיים בתל אביב אמר השר, שהמשרד להגנת הסביבה הודיע לחיפה כימיקלים, שאם לא יציגו תוכנית ברורה להוצאת מכל האמוניה ממפרץ חיפה, לא יוארך ההיתר שלהם לעיסוק ברעלים, והמכל ייסגר.
שבוע לאחר מכן, הגישה עיריית חיפה בקשה לבית המשפט, להוציא צו סגירה למכל. בדיון בבית המשפט התקבלה החלטה היסטורית של השופטת ג'אדה בסול, שקבעה שלא תהיה הזרמה נוספת של אמוניה למכל וקבעה 10 ימים לצורך ריקונו. השופטת, לה הוצג דוח המומחים אמרה: "עיינתי היטב בדוח והתמונה העולה ממנו מדירה שינה מעיני כל המעיין בו".
בתגובה הגישה חברת חיפה כימיקלים צו לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט. במקביל זימנה עיריית חיפה את מנהלי חברת נמלי ישראל (חנ"י) וחברי הדירקטוריון שלה, בעלי הקרקע, עליה ניצב מכל האמוניה בחשד לביצוע עבירות בנייה. יהב דרש מחנ"י לפעול מיידית להפסקת פעילות המכל. בהמשך אותו השבוע, הודיע המשרד להגנת הסביבה, שלא יחדש את היתר הרעלים למכל האמוניה, מאחר שהחברה לא הציגה חלופות למכל.
באותו היום וכאקט של תגובה, שיגרה הנהלת חיפה כימיקלים מכתב לשר הפנים אריה דרעי, תחת הכותרת "חשש לפיטורי אלפי עובדים בדרום ובצפון". במכתב נטען, כי ראש עיריית חיפה מנהל מסע הפחדה שקרי. הנהלת המפעל קראה לדרעי להתערב.
בסוף החודש הכריע בית המשפט המחוזי וקבע כי עד 1 באפריל ירוקן המכל האמוניה, ולאחר מכן, חל איסור למלא אותו והוא ייסגר. במקביל, אסר בית המשפט על כניסת אוניית האמוניה למפרץ חיפה.
החלטה זו לא מנעה מהנהלת המפעל לנסות בכל דרך למנוע את סגירתו ובמהלך חודש מרס הגישה בקשה לשינוי הצו שניתן בקשר לריקון המכל. בהמשך ביקשה החברה לפסול את השופטת ג'אדה בסול מלשפוט בהליך העיקרי אותו היא מנהלת בבית המשפט לעניינים מקומיים. לטענתה, השופטת בסול גיבשה דעה ולכן היא פוסקת נגד החברה.
לאחר שבדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה, חשפה היועצת המשפטית של עיריית חיפה, עו"ד ענבל בן ארי, כי בניגוד לטענת חיפה כימיקלים, לפיה לא ניתן לרוקן את צינור היניקה של מכל האמוניה מתחת ל~600 טון אמוניה, במכל האמוניה יש רק 416 טון אמוניה. חיפה כימיקלים הגישה לבית המשפט העליון בקשת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, הן על פסק הדין לסגור את המכל והן על מועד הסגירה.
בחודש אפריל קבע בית המשפט העליון, שאוניית האמוניה לא תיכנס לחופי חיפה, אולם חיפה כימיקלים הגישה בקשה נוספת לכניסת האונייה, במקביל לערר שהגישה לבית המשפט המחוזי על צו הפסקת עבודה למכל. הערר נדחה.
המדינה שינתה את עמדתה
אחרי עוד שורה של ערעורים, שהוגשו בכל הערכאות המשפטיות האפשריות, הורה בית המשפט העליון, במהלך חודש מאי על מתן ארכה אחרונה, להבאה חד פעמית של אוניה או אוניות אמוניה, ובתנאי שהמשרד להגנת הסביבה והגורמים הביטחוניים הרלוונטיים יאשרו, כי מילוי המכל ייעשה בבטיחות הראויה ובמגבלות הביטחוניות המתחייבות ויאפשר את ריקונו הסופי, לא יאוחר מ~31.7.17.
בית המשפט העליון התנה מסלול זה בכך שחיפה כימיקליים תמסור הודעה לבית המשפט, בתוך שבוע, בה היא מתחייבת לא להגיש כל בקשה נוספת למילוי המכל וכי היא מתחייבת לרוקן את המכל סופית עד כלות בהתאם לאישורים שיינתנו לה עד סוף חודש יולי. בית המשפט העליון ביקש לקבל את עמדת המדינה, ולאחר שהבעלים של חיפה כימיקלים ג'ולס טראמפ צלצל לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש את עזרתו, השתנתה במפתיע עמדת המדינה והיא הצטרפה לערעור שהגישה החברה בנוגע לכניסה של אוניית אמוניה נוספת.
עמדת המדינה שהשתנתה לא ממש סייעה לחיפה כימיקלים, שכן לאחר שבוע קבע שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, כי לאור העדר תכנית לריקון המכל, הוא אוסר על הבאת אוניית אמוניה. השופט מלצר דחה לאלתר את בקשות המדינה וחיפה כימיקלים וקבע כי אין מקום להבאת אוניות אמוניה, שכן חיפה כימיקלים עצמה הודיעה שלא תעמוד בתנאים שקבע בית המשפט העליון.
לאור ההתפתחויות בעמדות המדינה, המציגה חלופות סותרות ומשתנות להמשך הפעלת מערך האמוניה, שלח ראש עיריית חיפה יונה יהב מכתבים למבקר המדינה יוסף שפירא וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לטענתו, המדינה מתנהלת בהעדר שקיפות ושיתוף, העולים עד כדי חוסר תום לב.
בחודש יולי אישרה הממשלה מתווה אמוניה בשני שלבים, אך עיריית חיפה הודיעה: "זה לא יקרה". על פי המתווה, אונייה קטנה תזרים אמוניה בטווח הקצר, ובמקביל, חיפה כימיקלים תבנה מקשר ימי במרחק של 3 ק"מ מנמל חיפה. החלטת הממשלה קבעה כי חיפה כימיקלים תקים מפעל במישור רותם ותפעל להקמת מקשר ימי מול חופי חיפה. בינתיים, יתבצע ייבוא אמוניה באמצעות אוניות קטנות והזרמה ישירה בצנרת הקיימת למפעלים, ללא שימוש במכל הקיים.
בהחלטת הממשלה צוין, כי הפעלת חלופה זו מחייבת קבלת היתרים נוספים, לרבות היתר בנייה ורישיון עסק וכי למינהל התכנון לא הוצגו היתרי בניה לצנרת אך יהיה ניתן לעשות שימוש בתוכניות המתאר הארציות הקיימות. בעיריית חיפה ביקשו להדגיש, כי קבלת היתרי בניה ורישיון עסק צפויה לארוך מספר חודשים ולהיתקל בקשיים משפטיים. "שיהיה ברור שעיריית חיפה לא תעניק לא היתר בנייה ולא רישיון עסק. עיריית חיפה ממתינה להחלטת בית המשפט העליון ואם יהיה צורך נלך לבג"ץ נגד החלטת הממשלה. המתווה הזה שהם מציעים _ לא יעבור, מכל מקום כל עוד יונה יהב הוא ראש העיר, זה לא יקרה", אמרו בעירייה.
כמה שבועות לאחר מכן הוציאה עיריית חיפה צו הפסקת עבודה לחיפה כימיקלים, לאחר שהתגלה כי החברה בונה מתקנים בניגוד לחוק כדי להיערך לקבלת אוניות אמוניה. במקביל שלח מבקר המדינה מידע ליועץ המשפטי לממשלה, המעלה חשש למעשים פליליים שנעשו בטיפול גופי המדינה בנושא קידום פתרונות לאספקת אמוניה. "נראה כי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, היה מעורב בנושא מעורבות משמעותית וחריגה, וכי לכאורה לא קיים את ההסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע לו באוגוסט 2015 ויש חשש כי פעל בנושא, תוך ניגוד עניינים ובלא שהתייעץ בעניין זה לפני כן, כפי שהתחייב", כתב המבקר.
בחודש אוגוסט דחה בית המשפט העליון בירושלים, את עמדת המדינה. יחד עם דחיית עמדת המדינה, הורה בית המשפט העליון על ריקון מכל האמוניה בתוך חודש וחצי, למרות שחיפה כימיקלים הגישה בקשה לדחיית מועד ריקון המכל.
מיד לאחר החלטה זו, קיבלו עובדי חיפה כימיקלים מכתב, האומר להם כי המפעל עומד להיסגר וכי אין הם חייבים עוד להתייצב לעבודה. יהב התייצב לצד העובדים והודיע שיעזור להם, אך זה לא מנע מהנהלת החברה להאשים אותו במצב. בחודש ספטמבר, לאחר תלאות של תשעה חודשים, התרוקן מיכל האמוניה והמיכל נסגר. עוד לא יבשה הדיו על הודעות המשרד להגנת הסביבה שבירך על סגירת המכל, ועיריית חיפה שוב גילתה שהחברה ביצעה עבודות לשינוי הצנרת המתחם ללא היתרים והוציאה צו הריסה וצו להפסקת עבודות.
לא להרחבת בז"ן
ממש השבוע מלאה שנה לשריפה הגדולה במתקן הבנזין של בתי הזיקוק בחיפה, שהוגדרה כאחד האירועים המזהמים הגדולים של השנה. במרס 2017 הועברו מסקנות החקירה של המשטרה הירוקה עם המלצה להעמיד לדין בכירים.
מתחם בז"ן כיכב בכותרות החדשות הסביבתיות. בתחילת השנה אסר בג"ץ על הוועדה הגיאוגרפית לדון בנושא הקמת מועצה תעשייתית במתחם בז"ן. שופט בג״צ, חנן מלצר הוציא צו זמני, האוסר על הוועדה הגאוגרפית לבחינת מעמד בז״ן לקיים דיון בנושא הקמת מועצה תעשייתית. הצו הזמני הוצא בעקבות עתירה שהגישו עיריית חיפה, עיריית קרית אתא, עיריית נשר והמועצה האזורית זבולון.
העתירה הוגשה בעקבות החלטת שר הפנים, אריה דרעי לתקן את כתב ההסמכה של הוועדה לדון בהקמת מועצה תעשייתית במתחם בז״ן. משרד הפנים הודיע כי הוא בוחן את הפיכת מתחם בז"ן ומתחם קרקעות הצפון למועצת מקומית תעשייתית, שתיגרע מתחום השיפוט של עיריית חיפה.
בעתירה שהגיש עו"ד אילן שבית~שטריקס נטען: "מדובר בשינוי תהומי, המהווה ריקון מתוכן של עבודת הועדה לחקירה לאיחוד רשויות ושינוי גבולות באזור חיפה. מדובר בהעלאה מן האוב של רעיון אשר נדון לפניי ולפנים כבר בעבר ואשר הוכרע למעשה כרעיון עוועים".
בחודש יולי הגישו הארגונים הירוקים עתירה לבית המשפט המחוזי, בה הם טוענים, כי מוסדות התכנון קיבלו החלטה לאשר את הרחבת בז"ן בלי לדעת מה ייבנה בשטח המפעל. חודש לאחר מכן, עתרו הרשויות המקומיות לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, נגד החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה והחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את התכנית להסדרת והרחבת מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה. בעתירה ביקשו הרשויות המקומיות מבית המשפט לבטל את הוראות התוכנית המאפשרות להרחיב את בתי הזיקוק ולקבוע כי בפרסום התוכנית מלכתחילה לא נכלל אזכור תוספת זכויות להרחבת בתי הזיקוק ועל כן לא ניתן לאשר את התוכנית ככוללת תוספת זכויות. העתירה הוגשה על ידי עיריית חיפה, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית מוצקין, קרית טבעון והמועצה האזורית זבולון.
בנובמבר שוב עתרו ארגוני הסביבה אל בית המשפט, למתן צו ביניים שיאסור על פרסום תוכנית מתחם בז"ן. לאחר מספר שבועות, ביקשה עיריית חיפה להצטרף כמבקשת לצו, יחד עם רשויות מקומיות נוספות.
שבוע לאחר מכן, התפטרו נציגי עיריית חיפה מהוועדה לבחינת חלופות לייבוא אמוניה וזאת בשל טענות קשות על התנהלות הוועדה. בין היתר, אי מתן אפשרות להציג חוות הדעת ותרחישים מגורמים שהינם קריטיים לגיבוש המלצות ומסקנות הוועדה ואי קבלה של דו"ח סיכונים בינלאומי של חברת D.N.V (מהחברות המובילות בעולם בניהול סיכונים). מאחר שהוועדה קבעה את מסקנותיה עוד בטרם התכנסה ומאחר שלא התקבלו תמלילים מפורטים של כל דיוני הוועדה, הוחלט בעירייה לפרוש מהוועדה. במכתב ההתפטרות נטען, כי אי מתן האפשרות לקבלת והצגת המידע המלא והמקיף בפני חברי הוועדה, עלול להביא לקבלת החלטות שגויות שתוצאתן סיכון חיי אדם ופגיעה בבטיחות ובטחון הציבור.
הישג נוסף נרשם השנה במהלך חודש אפריל, כשוועדת המשנה הארצית לתכנון ובנייה נענתה לבקשת יהב להקמת פארק מורד הקישון בשטח של כ~600 דונמים ולפינוי חוות המכלים בקרית חיים. ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע, ה"מ) של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה בתוכנית "פארק מורד הקישון" ואישרה את המשך קידומה במלוא היקפה בשטח פארק כולל של 586 דונמים. מדוח המומחים: "עלולה להיווצר אנדרלמוסיה בסדר גודל שלא הייתה בהיסטוריה של מדינת ישראל, עם מאות אלפי נפגעים. לא ניתן יהיה להגיע אליהם ולחלצם, מכיוון שכל הכבישים יהיו פקוקים במכוניות שנהגיהן נחנקו למוות או נותרו משותקים או מחוסרי הכרה". הישג נוסף נרשם השנה במהלך חודש אפריל, כשוועדת המשנה הארצית לתכנון ובנייה נענתה לבקשת יהב להקמת פארק מורד הקישון בשטח של כ~600 דונמים ולפינוי חוות המכלים בקרית חיים
