לצילה רשף בת ה-42, הצעירה מבין המתמודדים לראשות מועצת זכרון יעקב, ברור מה מבדל אותה מהמתמודדים האחרים: "אני נמצאת בתוך הארגון כסגנית ראש מועצה ומכירה את החולשות והחוזקות, ולא רק ברמה של התוויית המדיניות". על הסיסמה שבחרה לקמפיין שלה, "לוחמת למענך", היא אומרת: "גם לוחמות לשלום הן לוחמות. כשצריך לעמוד מול גופים ממשלתיים, צריך להילחם, לגייס תקציבים, לרתום לטובת היישוב שלך".
רשף, נשואה ואם ל-3, גרה בזכרון יעקב יותר מ-18 שנים. "אני מאוהבת ביישוב", היא אומרת, "הצביון המיוחד של המקום ניכר בהטרוגניות של האוכלוסייה, עם קהילות רבות שיודעות לחיות האחת עם השנייה, מערכת החינוך, ההיסטוריה ושימור המקומות ההיסטוריים, התיירות, הנופים והריאות הירוקות".
היא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית במסלול מנהלים בכירים, שירתה 17 שנים בצה"ל במגוון תפקידים, השתחררה בשנת 2008 בדרגת רב סרן והחלה בקריירה עצמאית בייעוץ ניהולי. למועצה נכנסה בבחירות האחרונות ב-2013, ובשנה האחרונה הייתה סגניתו של ראש המועצה שהתפטר. "המערכת הצבאית נתנה לי ניסיון של כמעט שני עשורים בניהול מערכות גדולות, על כל ההטרוגניות של המשאב האנושי שבה, עם אנשים שמגיעים מחתכים סוציו-אקונומיים שונים, וניהול תקציבים גדולים. בתפקידי האחרון הייתי סגנית מפקד בסיס האימונים של פיקוד צפון. כל יחידה צבאית, בסדיר או במילואים, שביצעה תעסוקה מבצעית בגבול הצפון, התאמנה אצלי ביחידה, כולל מלחמת לבנון השנייה".
יש הבדלים מהותיים בין דרכי ההתנהלות של הצבא לבין המערכות האזרחיות.
"נכון. אבל קיבלתי את ארגז הכלים הניהולי, שבו אני נמדדת כשכל הנחיה מתבצעת. זה הביא אותי להיות סגנית ראש מועצה וחלק מהשדרה הניהולית של ארגון גדול".
ומהן החולשות שאת רואה במועצה וביישוב?
"החולשה הראשונה שטיפלתי בה בשנה האחרונה _ ואני ממשיכה לטפל בה – היא הצורך לפתוח את כל ערוצי התקשורת, להקשיב לפניות התושבים ולשתף בכל מדיה אפשרית את החלטות המועצה. זיהיתי את הוואקום בהנגשת השירות לתושב. היה להם קשה לעכל אותי לפני שנה. עשיתי מהפכה במועצה מבחינת תודעת השירות לתושב ותרבות הניהול. עכשיו הכל מסודר, שקוף, על השולחן. פתחתי למועצה דף פייסבוק ואתר אינטרנט חדש שמנגיש לתושבים את המידע, את החלטות המועצה ואת כל הטפסים, ובכוונתי לקבוע אמנת שירות בין התושב למועצה, כדי שהתושב יידע בדיוק את סדר הפעולות והזמן שבהם תפתור המועצה את הסוגיה שבגללה פנה. תחום נוסף הוא תעסוקת בני הנוער. שוטטות של בני נוער ביישוב התבטאה בוונדליזם ובאירועי אלימות. בקיץ שעבר חיברתי בין בני נוער לבעלי עסקים, כדי שתהיה להם עבודה בקיץ. לפני כמה חודשים הוחלט במועצה להפוך את קפה נורי למיזם עסקי של בני נוער. אני פועלת גם להגדיל את היצע המחויבות האישית לבני הנוער בנקודת השיטור הקהילתית במשמר האזרחי. לתפיסתי, ככל שאייצר יותר מוקדי משיכה לנוער, כך אצמצם את השוטטות שלהם. תיבנה תוכנית אב לקידום התיירות. רוב חברי הקואליציה נמצאים לצידי בקמפיין הבחירות ואני מחברת את ניסיוני הציבורי ואת תמיכת הקואליציה".
רשף סבורה כי אחד האתגרים החשובים של זכרון יעקב בעשור הקרוב הוא שיפור התשתיות ביישוב. "בשנה שבה הייתי סגנית פעלתי בעניין, בתוכנית עבודה סדורה. העבודה רבה: ריבודי כבישים ברחובות הנדיב, גולומב, כ"ט בנובמבר, צורי, גפן, רחוב גאולים שמשדרגים אותו ביותר מ-3 מיליון שקלים; השקענו קרוב ל-2 מיליון שקלים בשדרוג רוב גני השעשועים בהצללה, משטחי בלימה ועוד. האתגר שלי הוא להמשיך בזה ולטפל במצוקת החנייה. המועצה תכשיר את בית הספר יעבץ כחניון ציבורי לחנייה לטווח ארוך וטבעת היישוב המרכזית תהפוך לחנייה מוגבלת, שעתיים-שלוש על בסיס סימון כחול-לבן, מה שיאפשר תנועה ותחלופה בחנויות ותושבי זכרון יוכלו להשתמש בשירותי המדרחוב, לעודד בעלי עסקים ולהתניע את המדרחוב".
איך תשמרי על צביון היישוב?
"האתגר בעשור הקרוב הוא לא לאפשר בנייה באזור זכרונה, הריאה הירוקה במזרח המושבה. יש שם זכויות בנייה, לבעלי קרקעות ולמינהל מקרקעי ישראל, ל-1200 יחידות דיור רוויות. אנחנו במועצה עוצרים את זה כבר 15 שנים, ונמשיך לעצור, כי כל ניסיון לפתוח את האזור לפרויקט נדל"ני יהווה מצע לתנופת בנייה של יותר מ-1000 יחידות דיור רוויות, דבר שיפגע אנושות באיכות חיינו. כל התנועה מזרחה ומערבה תמיט עלינו אסון. היישוב לא יכול להכיל את זה".
מה לגבי פרויקט פארק התעסוקה צפונית למול זכרון? תושבים מתלוננים כי התעשייה תפגע באיכות חייהם.
"אני דירקטורית בצוות הקמת הפארק. יהיו בו מקורות תעסוקה לתושבי זכרון יעקב והוא יכלול תעשייה עתירת ידע, לא תעשייה מזהמת, ויגדיל את הכנסות המועצה, שכיום מבוססות בעיקר על ארנונה למגורים, וינוצלו לרווחת התושבים. גן האירועים שמוטמע בתוכנית הוא 'הבאר' הקיים".
ואי אפשר בלי לשאול על פרויקט "עדן אין".
"היו בעבר זכויות בנייה ל~200 יחידות נופש. המועצה עשתה כל שביכולתה לסייע בהקמת פרויקט דיור במקומן, כי אנחנו רואים מה שקרה בחוות הברון ובשירת הים. כשזכות הקרקע היא מלונאות, אין אפשרות לגבות ארנונה מהתושבים שגרים שם, וגם התשתיות מוזנחות ולא מתוקנות. פרויקט עדן אין כולל 144 יחידות דיור קטנות (עד 100 מ"ר) לאוכלוסייה צעירה. תמכתי בו ואני ממשיכה לתמוך בו לאורך כל הדרך".
רשף, שמזוהה עם ראש המועצה הקודם שהתפטר בעקבות חקירה משטרתית נגדו והמלצת המשטרה להעמידו לדין, מתייצבת מאחורי הגוף שהיא עובדת בו. "הנרטיב ביישוב, לפיו מועצת זכרון יעקב היא בכללה מושחתת, מבוסס על ספינים תקשורתיים. דוח מבקר המדינה לא קבע שמועצת זכרון יעקב מושחתת. וגם לגבי אבוטבול עצמו, מי קבע שהוא מושחת? אין לאף אחד זכות לשפוט ולחרוץ את דינו של אדם על פי שמועות. יש רצון להדביק בי, כנציגת השלטון הקיים, את עצם ההתפטרות שלו. אם הייתי חושבת שדבק בי רבב, לא הייתי מעמידה את עצמי לבחירות. אני רואה מול עיני רק את טובת הציבור והרצון להמשיך לקדם את היישוב. חשוב לי לציין שלמדתי מאלי המון. אם אבודד כרגע את עצם התפטרותו, מסיבותיו האישיות, אני רואה את תנופת העשייה שהייתה כשהיה ראש המועצה: מוסדות ציבור לרווחת התושבים ושדרוג תשתיות. התושב רואה את זה מול עיניו: הטיילת, הספרייה, תיכון דתי, הקמת קולנוע. הבחירה צריכה להיות להמשיך להשיט את הספינה הזאת. יש תוכניות מדהימות שהמועצה התחייבה לממש ותממש. אני מביאה איתי את המצפן והמצפון שלי להמשך הובלת היישוב, בשונה וגם קצת דומה לדרכם של ראשי המועצה הקודמים. צריך לשמור על יציבות במערכת, לא להעמיק את הטלטלה. הבחירות הבאות ייערכו ב-2018. אחרי הבחירות שלפנינו הרכב המועצה יישאר זהה, זה מצב מיוחד וחשוב שהעשייה תימשך".
יש טענות שאת מתחילה קדנציה בגירעון בעייתי.
"אלה ספינים פוליטיים של בחירות. הגירעון התקציבי שלנו, 47 מיליון שקלים, הוא מצטבר ולא שוטף. אין בו חובות כלפי ספקים, לא משלמים עליו ריבית והוא לא פוגע בהתנהלות התקציבית השנתית. משרד הפנים קבע שחריגה של יותר מ-12 אחוז בתקציב שוטף שנתי מוגדרת כבעייתית. בשנים 2016-2014 זכרון יעקב מעולם לא חרגה בגירעון השנתי מעבר להנחיות משרד הפנים, וסכום המלוות העומדות _ 26 מיליון שקלים – הוא קטן בהשוואה לתקציב השנתי. אחוז גביית הארנונה ביישוב הוא יותר מ-90 אחוז, בין הגבוהים בארץ. יש חוב של 65 מיליון שקלים שלא נגבה על ידי המועצה, והוא מורכב מפרויקטים שנמצאים בעבודה, בשכונות כמו ש-580, ש-619, ש-43. אנחנו נכנסים לפיתוח שכונה, מוציאים אגרות לבעלי הקרקע, ומרגע שהוצאנו את החיוב ובעלי הקרקעות נכנסים לתהליך, זה נחשב אוטומטית לחוב שלא נגבה. החוב מאוזן כל הזמן בהתאם לפיתוח, וגם מול ה~10 אחוזים שלא משלמים ארנונה, מבוצע תהליך גבייה. לא צריך תוכנית הבראה, ומעולם לא נדרשנו לזה. צריך להמשיך לנהל את התקציב בצורה שקולה ויעילה ולמזער כמה שיותר את הגירעון השוטף. את החציון הראשון של השנה אנחנו מסיימים באופן מאוזן".
לאחרונה סיימה רשף פרויקט שיפור תשתיות בשכונה החרדית רמת צבי. "עשיתי סיור עם נשים מהקהילה בשכונה, שבמיפוי התגלתה כמוזנחת ביותר ביישוב. ישבתי שם כמה ימים כדי להבין מה הצרכים. ראיתי כמות מאוד גדולה של ילדים שמשחקים בחוץ אחר הצהריים, משתמשים בתשתיות הציבוריות ולא מועסקים בבית מול טלוויזיה ומשחקי מחשב. לקחתי את זה כפרויקט שנמשך שמונה חודשים. ריבדתי את הרחובות, שדרגתי שני גני שעשועים באופן מלא, כולל ריהוט רחוב כמו ספסלים מוצלים, ומסרתי להם את השכונה ערב חג הפסח".
