אביו של נער בן 14 מקרית חיים שטבע במהלך חג השבועות, ומאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים, שוהה לידו יומם ולילה. מצוות חטיבת הביניים דגן, שהתגייס לסייע למשפחה, הוא מבקש רק שיביאו לארץ מאתיופיה את הסבתא שגידלה את הנער.
זה קרה בחג. הנער טבע בסמוך לחוף גליה בקרית ים. גולשים משו אותו מן המים. הוא מורדם ומונשם בבית החולים רמב"ם. בתיכון קרית חיים ובחטיבת דגן, בה הוא לומד, מנסים כעת להגשים את בקשת האב- להטיס את הסבתא לישראל. המורים אפילו גייסו את הכסף לכרטיסי טיסה, ועתה הם עושים הכל כדי להשיג לסבתא אשרת כניסה.
הנחתי שראיתי סלע
מי שהבחינה בנער הטובע הייתה הגולשת הילה לאופר מקרית חיים, ששהתה על החוף לאחר גלישה בחברת גולשים נוספים. "סיימנו לגלוש. היינו בגב של חוף גליה", היא מספרת, "ראיתי כמה נערים, שניים היו על החוף ואחד בתוך המים. אני לא יודעת למה הנער במים תפס את המבט שלי, עד עכשיו אין לי תשובה לזה. הוא יצא מהמים והיה נדמה לי שאני רואה עוד ילד בתוך המים, אבל הוא יצא לבד, אז הנחתי שראיתי סלע. הוא יצא רגיל, לא נסער או משהו כזה, אבל כשהגיע לקו החוף, הוא התחיל לבכות וישר הבנתי. היו לידי כמה חבר'ה עם אופנועי ים, רצתי אליהם כמו מטורפת. הבנתי שאין זמן לבזבז, וגם אם אני טועה והוא סתם בוכה, עדיף שאמהר. בדיעבד, לצערי, צדקתי. כשראיתי אותו בוכה, הבנתי באותה השנייה, אבל מבחינת שאר האנשים על החוף זה היה תהליך. הנער בכה, ניגשו אליו ושאלו מה קרה, זה היה בזבוז זמן. אני הבנתי שחבר שלו נשאר בפנים".
לאופר נכנסה אל המים ובעקבותיה חבריה עם שלושה אופנועי ים. הם החלו לחפש את הנער במעגלים. "בשלב מסוים עמדתי על אחד האופנועים כדי להסתכל מהגובה, ולהערכתי, אחרי שבע דקות מצאנו אותו. מישהו נכנס למים ו
משך אותו החוצה. ירדנו מהאופנועים והתחלתי לעשות בו החייאה. קרה שם משהו מלמעלה, כי חברה שלי, נעמה שריד, שהיא חובשת בכירה, צלצלה אליי חצי שעה לפני כן לשאול איפה אנחנו, והיא הגיעה לשם עם ציוד של עזרה ראשונה והמשיכה איתי את פעולות ההחייאה עד שהאמבולנס הגיע".
לדברי לאופר, משיחה עם הנערים הבינה, שהם שיחקו כדורגל ונכנסו למים לשטוף את עצמם, והנער נסחף. הנער הוצא מהמים כשהוא ללא דופק וללא נשימה.
לאופר נסעה עם הנערים לרמב"ם ושהתה עימם במשך כמה שעות עד שאותרו ההורים. מאז, היא נמצאת בקשר יומי עם אבי הנער. "הים היה מגניב, היו גלים חמודים, לא היה סחף. זה נטו חוסר הבנה בסיסית של הים. לא נכנסים לים בחוף לא מוכרז. אף אחד לא ידע שהם נכנסו, ובמזל היינו שם. יש כל כך הרבה דברים שאפשר להימנע מהם. חייבים לעשות הסברה, אולי לקראת החופש הגדול צריך לעבור בבתי הספר, להסביר על הים, על המורכבות שלו, היתרונות והחסרונות".
בית הספר נפתח בחג
מיד עם היוודע דבר הטביעה ולמרות שמדובר היה בחופשת שבועות, פתח מנכ"ל בית הספר אילן וקנין את התיכון, וכל תלמידי כיתה ח' קיבלו הודעה, שהם מוזמנים להגיע לבית הספר, שם חיכו להם ביום חמישי, המחנכות, היועצות, הפסיכולוג וצוות ההנהלה, סיפרו על המקרה לתלמידים וביקשו מהם לשתף את רגשותיהם.
צוות הנהלת החטיבה, בראשותה של המנהלת עפרה טנדלר, התגייס למען המשפחה. מדובר במשפחה קשת יום, ומלבד הנער, למשפחה שלושה ילדים נוספים, ביניהם: בת שנה וחצי, בן 9 ובן 19. הצוות החל לאסוף צעצועים, בגדים, מטרנה וחיתולים, ולמאמצים נרתמו גם הנהגת ההורים בתיכון קרית חיים, אגף החינוך בעיריית חיפה ונציגי הרווחה.
"החטיבה מכירה את המשפחה", סיפר השבוע מנכ"ל התיכון אילן וקנין, "אבא שלו לא עוזב את בית החולים, כל היום שוהה ליד הילד. מדי יום, הצוות שלנו מבקר בבית החולים, אני הייתי, עפרה הייתה כבר כמה פעמים, היועצת, הפסיכולוגית, יש תורנות וכל יום כמה הולכים. ביום שלאחר האירוע, למרות שהיינו בחופשה, עשינו ישיבה עם המחנכות וחשבנו על כמה מעגלים. מעגל המשפחה הוא החשוב וכולם התגייסו, כולם נותנים יד".
"אנו נערכים לכל מצב, ולכן אנו בקשר יומיומי עם המשפחה. ראיתי מחזה קשה, כשהלכתי לבקר בבית החולים, האבא יושב שם לבד. ישבתי איתו, הוא פרץ בבכי. הוא אמר שהמשאלה שלו היא שהסבתא של הילד תגיע מאתיופיה, היא עדיין שם. עפרה פועלת מול הרבה גורמים, אני בעצמי פניתי לכל מיני גורמים בקהילה, אבל עפרה בעיקר, היא מדהימה, הגיעה לגוף שמטפל בעדה האתיופית במקרים כאלה ולקחה את זה כמשימה לעזור למשפחה".
המעגל השני אותו בנה הצוות הייעוצי בתיכון, יחד עם הפסיכולוג, פעל ברמת השיח עם התלמידים. "בנינו מערך שיעור שמטרתו הייתה לדבר עם התלמידים על הסכנות בים לקראת הקיץ שמתקרב, לשמוע מהם איך הם חשים בנוגע לכל האירוע, לשמוע על הכאב של חלקם", סיפר וקנין.
שקטים וצנועים
מנהלת החטיבה טנדלר נמצאת כל העת בקשר ישיר עם בני המשפחה. "האבא הוא אדם מדהים", היא אומרת, "אדם שקט והבן שלו בדיוק כמוהו, שקט, צנוע ועניו, לא מתלונן או מבקש שום דבר. אני כל הזמן שואלת מה עוד אפשר לעשות למענם והבנתי שלאבא אין משפחה בכלל בארץ".
המשפחה עלתה לארץ לפני כעשור. אמו של האבא ואחותו נותרו באתיופיה ואחיו היגר לקנדה. בארץ נמצאת המשפחה של אשתו, אימה ואחיה, בעוד האב בודד לחלוטין. "האבא סיפר לי שהסבתא גידלה את הנער עד שעלו לארץ, והוא אמר שהכי הוא היה רוצה שהסבתא תהיה פה לידו. אולי, כשהנער ישמע את קולה, יתעורר. זה סיפור קורע לב, כי האבא צריך את אמא שלו, גם שתיתן לו כוח, כי הוא מתמודד עם הכל לבד, וגם בשביל הילד. הבעיה היא אשרת כניסה לסבתא.
"הצלחנו להשיג לאבא פגישה אצל מנהלת אגף אשרות הכניסה במשרד הפנים, דאגנו לכל האישורים שהוא צריך להציג, קיבלנו מהרופאים מכתב שהילד במצב קריטי, הוא ממש על חוט השערה. מה שהכי חשוב, הוא שכל מי ששומע את הסיפור ויש לו אפשרות לעשות משהו כדי שהסבתא תגיע לארץ כמה שיותר מהר, שייצור איתנו קשר. כסף זו לא הבעיה, כבר אספנו. עוד לא הספקתי להגיד מילה, והמזכירה כבר הראתה לי שקית מלאה כסף שהמורים וצוות בית הספר תרמו. ברגע שייתנו את האשרה, מיד אנו מזמינים לסבתא כרטיס, יש כמה טיסות בשבוע מאדיס אבבה לישראל, הבעיה היא רק האשרה".
ממשטרת חוף נמסר: "נער כבן 14 נכנס לים ונקלע למצוקה בחוף ימית שבקרית ים, חוף שאינו מוכרז וללא מציל. הוא נמשה ופונה לבית החולים רמב"ם במצב קשה. המשטרה מבקשת להזכיר לציבור כי כניסה לים בחוף ללא מציל מסוכנת".
