fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שני שמות משפחה ואומה אחת גדולה

"אחרי הכל אין עם כמו שלנו בכל העולם". ישראל בן עזרא מספר על הטרגדיה במשפחתו ועל הדוד האלמוני שנקבר בשם אחר בראש פינה
סביר שימצא שפה משותפת עם ביבי. ישראל בן עזרא
סביר שימצא שפה משותפת עם ביבי. ישראל בן עזרא (צילום: אושרי כהן)

מחשבות שעברו בראשי בבית הקברות הצבאי בראש פינה: אימי, כשהייתה לקראת לידתו של אחי הרביעי (שנולד בספינה), שני  אחי ואנוכי הזאטוטים  הוברחנו בספינת עץ לעלייה בלתי לגלית לארץ המובטחת.

ישראל בן עזרא
תחושת גאווה. בן עזרא (צילום: אושרי כהן)

אבי נשאר, כדי להבריח בסתר מכונות, כדי להקים מפעל בארץ שרק הוכרז על עצמאותה. הם ויתרו על כל העושר – תחושת הציונות דחפה אותם לעלות.

אחיה של אימי הגדיל לעשות, ובשנת 1942, נדד מרוסיה, אלפי קילומטרים, ללא פלאפון ומכונית, ללא גי.פי.אס. ואינטרנט, פשוט הלך והלך, כדי להגשים את החלום הציוני. הוא נדד, בודד וגלמוד, עבר דרך ארצות ערב וסופו שהגיע לכאן. הוא שינה את שם משפחתו והזדהה בשם אחר, מחשש שיבולע להוריו שהיו עשירים ונרדפו על ידי הבולשביקים. לימים, זה סיבך את זיהויו על ידי הצבא.

לאחר השתתפות בקרבות, לאורך שש שנים, בהיותו בן 27, נפל בקרב על משמר הירדן. הוא נקבר בשם משפחה בדוי. על קברו, לא נרשמו פרטים, כי כאן לא ידעו על משפחתו והמשפחה לא ידעה על נפילתו. גם קרובנו ממרכז הארץ שלחמו במסגרת הלח"י, לא ידעו על נפילתו.

בשנים הראשונות, היו לא מעט מצבות עם שמות ותאריך נפילה, בלי פרטים של הנופלים, כי הם הגיעו לארץ כבודדים
ונפלו כאלמונים. זה היה מראה צובט לב, לראות מצבות ללא פרטים, עם תאריך נפילה ללא תאריך לידה וכו'.

על מצבת דודי ז"ל, רשומים שני שמות משפחה. שם המשפחה האמיתי והשם שאימץ לעצמו בבריחה מרוסיה. לאורך השנים, בזכות העבודה הקדושה של צה"ל, בנושא איתור וזיהוי, מוצאים ומוסיפים פרטים – ויש פחות מצבות של אלמונים. עדיין, המצבה הצמודה לקבר דודי, חלקה וריקה מפרטים.

עוברת בי המחשבה: מה קורה לנו שהתחלנו עם נוער שכזה, כה ערכי ואיכותי שמתוך בחירה עוזב הכל ומקריב את עצמו והיום, יש כה רבים שאינם מתביישים להשתמט ולשרת במילואים – זה להיות פראייר.

בערב יום הזיכרון, התקשרו אליי בתי ונכדי, לשאול באיזה שעה נוסעים לבית הקברות בראש פינה. יוזמתם גרמה לי להרגשה טובה. בבוקר, כשהגענו לבית הקברות, ילדי תנועות הנוער חילקו לכל המשפחות השכולות בקבוקי מים וזרי פרחים, כדי להניח על כל הקברים. הודלקו גם נרות זיכרון בכל קבר, כדי לוודא שגם קברים שלא זוכים לביקור, יזכו להדלקת נר וזר פרחים.

בהסתכלי על נערי תנועות הנוער, על נכדי, על מאמצי הזיהוי של הצבא והעזרה למשפחות השכולות, חשבתי שאחרי הכל אין עם כזה בעולם!

הכותב: יועץ ראש עיריית עכו לשעבר, ישראל בן עזרא, מתמודד ברשימה למועצת העיר בבחירות הקרובות

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות