לפעמים ההצלחה עולה לפוליטיקאים לראש. שר התחבורה, ישראל כץ, הוכיח שהוא שר מוצלח שהביא הישגים בתחום הכבישים והרכבות. הבעיה היא שלפני תשעה שבועות פסקו הטסטים במדינת ישאל ו-50 אלף טסטים הלכו לאיבוד.
השר האמין שהוא יצליח להפריט את הענף ולהפוך את הטסטרים לעובדי קבלן. הטסטרים יצאו בשביתה צודקת תחת מטריית ההסתדרות, והמצב כרגע תקוע. אלפי בני נוער התגייסו לצבא ללא אפשרות לקבל רשיון נהיגה ומספר רב של אנשים מן השורה, שצריכים רשיון לצורכי עבודה או לצרכים פרטיים, נתקעו בשביתה המיותרת הזו.
הנפגעים עיקריים הם המורים לנהיגה. מדובר ב-4500 מורים שעובדים במקצוע מאוד קשה ותחרותי בכביש, כעצמאים קטנים, והנה הפעילות שלהם ירדה ב-80 אחוז. במצב שנוצר, כולם צודקים, השר שמבקש להתייעל, ההסתדרות, שיש לה אג'נדה נגד שיטת עובדי הקבלן, המורים לנהיגה שהמקצוע שלהם ופרנסתם נרמסו ביד גסה, והציבור הרחב שכבר מזמן איבד את אמונו במוסדות השלטון.
בכיפוף ידיים שנוצר, ראש הממשלה צריך להתערב, להזמין את כל הצדדים לחצר ולשחרר אותם עד שייצא עשן לבן מהארובה, וכולם יירדו מהעץ שעליו טיפסו. הבעיה היא, שנדמה שעבור ראש הממשלה, בעיית הטסטים, אין בה שום דבר נוצץ וסקסי חוץ מעבודה קשה ושחורה. אז בשביל מה ללכלך את הידיים, ולריב עם שר חזק כמו ישראל כץ. המדינה זה לא רק מלחמה ושלום, אלא ניהול מערכות ותכנון, ופה נמצא כרגע הכשל המערכתי שגורם נזק מיותר לציבורים רבים.
