ליד מסילת הרכבת בקרית חיים עומד לו קן הנוער העובד. הקן הזה, על המבנה והשטח שלו, העמיד דורות של בני נוער שחונכו במקום, עוצבו בו והפכו למקור גאווה ברחבי כל המדינה. מהקן הזה יצאו יותר אלופים בצה"ל מאשר מכל העיר תל אביב. מהקן הזה יצאו בכירים בביטחון, במוסד, בשב"כ, בכירים בכלכלה, קברניטים במשק, יצאו מדענים ידועי שם ופרופסורים למכביר בטכניון, במכון ויצמן ובשאר האוניברסיטאות. הנשים, גם מקומן לא נפקד, ורבות וטובות מהן נמצאות בעמדות מפתח והשפעה בכל מקום ובמסגרות רבות בחינוך, במדע ובכלכלה.
והנה, מתחת לרדאר של תושבי הקריה, מתרקמת לה בשקט עסקת נדל"ן מכוערת בין בעלת הקרקע, עמותה השייכת למפלגת העבודה, לבין כרישי נדל"ן שרוצים לנכס לעצמם את השטח על מנת לבנות במקום מבנים שאינם יכולים לבוא במקום קן תנועת הנוער שעדיין פעיל במקום. אני דור הביניים שהתחנך בקן הזה. הילדים שלי התחנכו שם ויצאו למשימות לאומיות, תוך כדי צבירת חוויות ילדות קסומות, בתוספת ערכים הומניטריים.
האם בית המדרש הזה עומד עכשיו להיעקר? האם את כולם נשא הרוח? לקח האור? האם לא יקומו אנשים ראויים ויאמרו עד כאן? יש מקומות שאינם למכירה. האם הכל נדל"ניזם ציני ואין מקום לשמורות טבע אנושיות?
אני מעלה בכאב את הסוגיה הזאת, ומציע לפרנסי הקריה לפעול במהירות כדי לבטל את רוע הגזירה. עבור תעמולת בחירות בטלוויזיה לא מוכרים נכסים רוחניים, וקן הנוער העובד אינו נדל"ן העובר לסוחר, אלא נכס רוחני בראש ובראשונה.
