בימים אלה אני קורא את הספר "גם לבוקרות יש רגעים קודרים" מאת טום רובינס. כל שורה וכל דף בספר הם תענוג צרוף של כתיבה מלאת ציניות והומור עלינו ועל העולם שבו אנו חיים.
קריאת ספר טוב כמוה כשתיית יין משובח. לאט, במינון נכון ובטמפרטורת החדר. בשבוע הספר הבא עלינו לטובה, ההתמקדות שלי תהיה במשוררי הערס-פואתיקה, גל חדשני בשירה העברית, שירה שגיבוריה הם דור צעיר של משוררות ומשוררים המטיבים לבטא בכוח המילים זעם, כאב, עוצמה ובעיקר ביקורת חברתית נוקבת.
הקאמבק של ערבי קריאת שירה נותן תקווה שמעמד המשוררים שהיה בשפל בעשור האחרון, חוזר לתפוס עמדה תרבותית בעלת משמעות. המשוררים והמשוררות החדשים ואמירתם הנחושה והדעתנית יוצקים תוכן ותקווה לשבוע הספר. כל מה שצריך לעשות זה לשוטט בין הדוכנים כמו בחנות ממתקים ולאסוף מכל הבא ליד.
שבוע הספר הוא הזדמנות דו כיוונית גם של הכותבים ובעיקר של הקוראים, להצטייד במנות גדושות של חומר טוב לקראת ימי הקיץ הלוהטים.
