מיהם "ידועים בציבור"?
השאלה מיהם בני זוג אשר יוכרו כ"ידועים בציבור" הינה שאלה מורכבת וסבוכה, אשר נדונה רבות בפסיקה ובספרות המשפטית. הקושי נובע בעיקר בשל העדר הגדרה אחידה ושיטתית של מושג הידועים בציבור בחוקים השונים, והעדר הגדרה ברורה וממצה של הזכויות והחובות הנובעים ממערכת יחסים זו של 'ידועים בציבור'. עם זאת, ההגדרה הרווחת לידועים בציבור היא "בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם, את מכלול דיני הנישואין והגירושין, הן הזכויות והן החובות, וזאת ללא האקט הפורמאלי של הנישואין".
מהי התכלית הטמונה במונח "ידועים בציבור"?
ההכרה בבני זוג כ'ידועים בציבור' נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים חיי משפחה כנשואים, למעמדם של הנשואים. לפיכך, מתן הכרה משפטית (להבדיל מעובדתית) בבני זוג כ'ידועים בציבור' משמעה, קביעה כי בני הזוג ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין והגירושין.
אילו השלכות תהיינה להכרזה על בני זוג כ"ידועים בציבור"?
קביעה כי בני זוג הינם 'ידועים בציבור', הינה משמעותית ביותר ובעלת השלכות מרחיקות לכת, כלכליות ואחרות, בעיקר בשני מישורים – האחד, ביחסים הפנימיים בין בני הזוג, והשני, ביחסים החיצוניים כלפי צדדים שלישיים.
מהן הזכויות והחובות בין בני זוג אשר הוכרו כ"ידועים בציבור"?
במישור היחסים הפנימיים, תוביל הכרה בבני הזוג כ'ידועים בציבור', בין היתר, להחלת מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת הפירוד. כך, למשל, עשוי הידוע בציבור להיות מחויב במזונות האישה, הקרויים מזונות אזרחיים או מזונות משקמים.
האם קיימות לידוע/ה בציבור זכויות חוקיות נוספות?
כן. זכויותיו החוקיות של הידוע/ה בציבור הינן כאמור מרחיקות לכת. ההכרה בבני זוג כ'ידועים בציבור' עשויה להוביל למתן זכויות ירושה, קצבאות שארים, הכרה בדיירות מוגנת ועוד.
האם כל בני זוג הגרים תחת קורת גג אחת יוכרו אוטומטית כ"ידועים בציבור"?
בתי המשפט נוהגים ומונחים לנקוט משנה זהירות בטרם יכירו בבני זוג החיים ביחד כ'ידועים בציבור'. בית המשפט אף מזהיר רבות, כי הכרה כזו כדבר שבשגרה, במיוחד בעידן המודרני בו סיטואציה זו שכיחה כל כך, תפגע דווקא בכל אותם זוגות רבים המבקשים לחיות תחת קורת גג אחת ללא נישואין, בלא שהתכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות הנובעות מדיני הנישואין והגירושין.
האם הגדרת ידועה בציבור עשויה להיות שונה מחוק לחוק?
כן. כך לדוגמא, הכיר חוק שירות המדינה (גימלאות) תשט"ו – 1955 בזכויותיה של ידועה בציבור, חרף היותה "אשת איש" בעוד שחוק הירושה מקנה זכויות רק לידועים בציבור שהיו פנויים אף רשמית בעת חייהם המשותפים שנמשכו עד לפטירת אחד מהם. מכאן ברור לפיכך, כי הצהרה בהתאם לאחד מחוקים אלה, אינה ישימה לעניין החוק האחר.
לאחר שנפרדנו, בת זוגי טוענת כי חיינו כידועים בציבור ותובעת ממני מחצית זכויותיי ורכושי. אני מתנגד לטענתה בתוקף. כיצד אוכיח כי לא הייתה לי כל כוונה רצינית לגביה?
בהעדר הסכם ממון ו/או הסכם שותפות בין בני זוג, הרי שלצורך החלת דיני הנישואין והגירושין על בני זוג המקיימים חיי משפחה, יש לבחון את מכלול נסיבות החיים של בני הזוג. רק לאורם, ניתן יהיה לקבוע האם בני הזוג חיים ב'שותפות זוגית' והאם הייתה להם כוונת שיתוף של זה בנכסיו ורכושו של האחר. אני ממליץ בחום, למי שעלול למצוא עצמו נדרש להוכיח את כוונותיו בקשר לזוגיותו לגשת לעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, על מנת לערוך הסכם מפורט אשר יביע באופן מפורש את כוונת הצדדים. בכך ייחסך משני הצדדים גם יחד הליך הוכחות ארוך ומורכב, שכן בהעדר הסכם שכזה, לעולם לא ניתן יהיה להבטיח את תוצאותיו מראש.
מאמר זה נערך ע"י עו"ד גיא אופיר העוסק בדיני משפחה וירושה. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: guyofir@bezeqint.net.
