זוג נסע במכונית הישנה לחופשה באילת. בדרך הבעל סיפר לאשתו שקנה כרטיס לוטו וכשיזכה יקנה מרצדס חדשה ומפוארת. האשה התלהבה ואמרה: תשמע בעלי היקר, במרצדס גם אני אנהג. בשום אופן, אמר הבעל הכועס, לא תנהגי במרצדס. וכך פרצה ביניהם מריבה שנמשכה גם בחופשה השנתית באילת. נזכרתי בסיפור הזה כאשר קראתי ששר האוצר יאיר לפיד בונה בתקציב על ההון השחור.
זה בערך כמו לבנות על דגים לארוחת השבת לפני שהם נידוגו. ההון השחור לא יכול להוות בסיס לתקציב, אלא רק אופציה רזרבית, כמו גם המיסוי השנה, שעקב המלחמה ייתכן שיהיה פחות מהצפוי בשל מצב העסקים בארץ ומצב הציבור כולו.
לפי תפיסה זו של לפיד, שר החינוך יכול לבנות על שנתונים יותר אינטליגנטים שיגיעו למערכת החינוך, שר הבריאות יכול לבנות על זה שפחות אנשים יחלו בסרטן ומחלות לב כתוצאה מהשמחה של כולנו על תוצאות משאל העם בסקוטלנד. שר החקלאות יבנה על הגשם ועל עליית מפלס הכנרת שיפתרו את בעיות המים להרבה שנים ולחיסכון בהוצאות תפעול והתפלה. בקיצור, חלם זה פה. אני מקווה שלפחות שר הביטחון יחשוב קצת אחרת כי אם לא, אנחנו באמת בצרות צרורות.
הטור של צ'רקס מחר ב"הד הקריות"