fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חבל!

עצב גדול, זה בעיקר מה שהרגישה סיגלית הופרט - שגב, כששמעה על הלינץ' שנעשה בפצוע הסורי במג'ד אל שמס, מעשה שמנוגד לכל ערכינו. אז מה ההבדל בינינו לבין דעאש?
פצועים בית חולים נהריה
חדר הלם. פצועים מבית חולים נהריה (צילום: רוני אלברט)

בתוך הכאוס הזה במזרח התיכון, נראה כי אנחנו היחידים שעוד מנסים איכשהו להישאר שפויים, להישאר בני אדם. למחבלים אנחנו מעניקים טיפול רפואי, קל וחומר לפצועים שמתדפקים על גבולותינו. אנחנו כל הזמן באים בטענות אל עצמנו, על כך שאנחנו לא בסדר פה ולא בסדר שם, ויש לנו עוד הרבה במה להשתפר כמובן, בכל מיני תחומים, אבל להציל פצועים, זה מעשה כל כך טוב שאנחנו עושים, כל כך אצילי, הומני וגדול, שבכל פעם שזה קורה הלב שלי מתרחב ואני מרגישה גאווה גדולה. ואז, מגיעה התקרית המזעזעת הזו במג'ד אל שמס.

אחינו הדרוזים מודאגים, ובצדק, לאחיהם מעבר לגבול. לדעתי מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת לדאוג לכך שהדרוזים בהר הדרוזים יהיו מוגנים. זוהי חובתנו לאחינו שנלחמים לצידינו כבר עשרות שנים, שהם חלק מאיתנו, בשר מבשרנו. לא רק להלל ולשבח אותם בימי זיכרון, אלא לפעול למענם בעת הצורך. והצורך הזה הגיע! אבל יש המון דרכים לפעול ולא רק דרך אחת היא הדרך הנכונה.

סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)
סיגלית הופרט שגב (צילום: אלון מצפה)

למיטב הבנתי, עוד אף דרוזי מהר הדרוזים לא נפגע ואני מאוד רוצה להאמין, מקווה ומתפללת בכל ליבי, שמדינת ישראל לא תיתן לזה לקרות ותשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגן עליהם. יכול להיות שהיא תעשה זאת בשקט, יכול להיות דרך צד שלישי, מה זה משנה איך ובלבד שלא יקרה להם כלום.

אין ספק שצריך ללחוץ, צריך להשמיע קול, צריך להעלות את הנושא על סדר היום, ורק לפי הפייסבוק ניתן לדעת בבירור שתמיכת עם ישראל כולו, בצורך הזה, רחבה מאוד. אבל האם זוהי הדרך להעלות את הנושא על סדר היום? לרצוח באכזריות פצוע סורי חסר ישע? המעשה המזעזע הזה מנוגד לכל ערכינו, הערכים של כולנו – דרוזים ויהודים כאחד בארץ הזאת. אנחנו הרבה יותר טובים מזה! אם ככה אנחנו נתנהג, מה יהיה ההבדל בנינו לבין דאעש?

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות