fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"אחרי החגים" : החלטות כבדות משקל מתקבלות בחיי הנישואין

כשתקופת החגים הופכת לתקופה הקשה ביותר בשנה. חגי תשרי הופכים להיות כתקווה שנגוזה, שכן דווקא בימים אלו, הסיר המשפחתי עלול להגיע לידי רתיחה ולעלות על גדותיו
אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה

הקלחת מתחילה לבעבע עם חזרת הילדים למסגרות החינוכיות. לחץ ההכנות לקראת החגים נותן את אותותיו וגורר אחריו כמעט באופן אוטומטי מחלוקות רבות ועצבים חשופים.

כמו כן, חול המועד הופך לפרק זמן בעל רמת חיכוך גבוהה וצפיפות משפחתית שאיננה מצויה בשגרת היום יום, ומביאה לעימותים רבים. מעבר לכך, הזמן הרצוף יחד פוקח לעיתים את עיני בן או בת הזוג להתנהלות הצד השני, או למרבה הצער, אפילו מאשש חשדות מסוימים לגביו. וכך, הסדק שממילא קיים, מאיים להפוך לשבר של ממש ולמשבר הרסני.

לאור זאת, התקופה הקרויה בפינו "אחרי החגים" מביאה עמה החלטות כבדות משקל בדבר עתיד חיי הנישואין. על פי רוב, בעוד צד אחד מרגיש, כי רצוי לו והוא אף מסוגל לחיות בשגרה קרירה, האחר רווי בתחושת מיצוי ואולי אף מיאוס. הרגשה זו תביא לעיתים קרובות לרצון עז "לברוח", "להשתחרר", "לצאת לחופשי" ו"להסיר את כבלי המועקה הכבדים".

 

עו"ד גיא אופיר (צילום: עצמי)
עו"ד גיא אופיר (צילום: עצמי)

ההבדלים הללו לרוב מייצרים צד אחד שפועל ומכין את צעדיו לקראת הבאות, וצד אחר פסיבי הנותר מנומנם, וכלל אינו משער מה עתיד להתרגש עליו. הבדלים אלו עלולים להיות הרי גורל בניהול הסוגיות הנובעות מן הגירושין, ובעיקר בשאלת אופן חלוקת הרכוש.

החוק במדינת ישראל מקנה את הסמכות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: מחד, לבית הדין הרבני ומנגד לבית המשפט לענייני משפחה. מטבע הדברים, קיימים הבדלים בעקרונות, בתפיסה ובמידת הליבראליות, שלאורם נדונים התיקים בכל אחת מהערכאות השונות. בית המשפט לענייני משפחה כפוף לחוק הישראלי ולהלכות בתי המשפט הגבוהים ממנו. בית הדין הרבני פוסק לאורה של תורה והלכה, ואמנם כפוף אף הוא לחוק יחסי ממון, אך עשוי להפעיל מטעמים שונים ובמקרים המתאימים על פי תפיסתו, את סעיף 8(2) לחוק בדבר חלוקה בלתי שוויונית של רכוש הצדדים.

החשיבות בפעולה מהירה נובעת מן העובדה שהערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקבל לידיה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. עיקרון זה זכה לכינוי "מירוץ הסמכויות", ומחייב בחינה מעמיקה על-ידי עורך דין מומחה בתחום ענייני המשפחה, אשר יידע לבחון כהלכה את הערכאה הנוחה ביותר עבור הלקוח, בשים לב לרכושו, השתכרותו וזכויותיו, ובהתחשב בנסיבות שהובילו לפירוק הקשר.

המקרים בהם מרוץ הסמכויות עקר מתוכן הם באותם הנושאים המצויים בסמכותה הייחודית של אחת מן הערכאות. למשל, לבית הדין הרבני מסורה הסמכות הבלעדית בדיון בתביעת הגירושין, כתובה, שלום בית וסעד למתן צו ל"מדור ספציפי". לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית בתביעות כגון: אבהות, החזרת קטין חטוף, אימוץ ילדים ועוד. בכל יתר הנושאים דוגמת רכוש, משמורת והסדרי ראייה קיימת סמכות מקבילה ומרוץ הסמכויות תקף במלוא דחיפותו, וזאת למעט מזונות ילדים שבתביעה זו הסמכות נתונה לבית המשפט, אלא אם קיימת הסכמה של שני הצדדים להתדיין בעניין בפני בית הדין הרבני.

מאמר זה נערך ע"י עו"ד גיא אופיר, העוסק בדיני משפחה וירושה. שאלות ופניות ניתן להעביר בדוא"ל . המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות