ממש כמו במשטרים חשוכים וברפובליקות בננות רחוקות, מתעקש אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, להחזיק בכיסאו בכל הכוח ומסרב לשחרר. לא יעזרו תחנוני השרה, הדו"ח החמור של ועדת זליכה ותחושת המיאוס הגדולה שחשים כלפיו כל אוהדי הכדורגל בארץ ללא יוצא מן הכלל. לוזון ייבחר לקדנציה שלישית על אפנו וחמתנו.
בתגובה לדו"ח של זליכה, טוען לוזון כי הוא מזמין כל אדם להתמודד מולו על התפקיד הנחשק בתנאי שהוא אזרח ישראלי ואין לו רישום פלילי. אז החלטתי להתמודד. ולמה לא בעצם? יש לי ניסיון ניהולי, אני חי ונושם את הכדורגל הישראלי ובמילא מה שבאמת חשוב זה למנות מנכ"ל תותח שיידע איך לנהל שם את העסק.
אז הרמתי טלפון להתאחדות והודעתי להם שאני מעוניין להתמודד. הפקידה הנחמדה שענתה לי לטלפון טענה שזה לא כל כך פשוט ושלחה אותי לקרוא את תקנון היסוד של ההתאחדות לכדורגל, שם כתוב כי התנאי היחיד להתמודדות על תפקיד היו"ר הוא להיות חבר הנהלה, שאותו בוחרים חברי המרכזים, כלומר החבר'ה של לוזון.
מעניין אם לוזון משקר ביודעין על תנאי הקבלה לתפקיד או שחמור מכך, אין לו מושג למרות שנבחר לתפקיד פעמיים. הבחירות ליו"ר ההתאחדות, אגב, ייערכו בדצמבר. הבחירות להנהלה (שם נבחרים המועמדים) ייערכו במרץ, רפובליקת בננה כבר אמרנו?
השבוע נחשפתי לעמוד פייסבוק בשם "מחליפים את אבי לוזון". קבוצה ענקית של אוהדים ואנשי תקשורת שנמאס להם מהעסקנות והריקבון בהתאחדות ויחד הם יוצאים למאבק להחלפת היו"ר. אז תעשו להם לייק ותחזיקו להם אצבעות ומי יודע? אולי בעוד שנה, כשתצפו בגמר המונדיאל בריו, אם תסתכלו ממש טוב, תוכלו לראות אותי ביציע הכבוד כיו"ר ההתאחדות הישראלית… מבטיח לא לעשות פדיחות עם אנגלה מרקל.
