אין לי בעיה עם טבעונים. ההיפך. כחובבת בעלי חיים מושבעת, המאכלסת בביתה חמישה חתולים ושני כלבים, האג'נדה שלהם נאה בעיניי הבעיה שלי היא עם הקיצוניים שבהם, כי קיצוניות בכלל היא דבר רע, וטל גלבוע שייכת בדיוק לקבוצה הזו, של הפנאטים, הצרחנים, אלה שלא יבחלו בדבר, כדי לקדם את האג'נדה שלהם-גם לא יירתעו מלשים גוויית חתול על מנגל משפחתי בפארק הירקון; אלה שכדי לקדם את האג'נדה שלהם ידרכו בדרך על גוויות של בני אדם, אלה שלא רואים אף אחד ממטר, אלה שחוץ מלדבר על החסה שאכלו בבוקר ועל הקישוא שיבלסו בערב – אין להם שום דבר אחר לדבר עליו, כי שום דבר לא מעניין ושום דבר לא מספיק חשוב.
אני אוהבת בעלי חיים ואני מעריצה את אלה שפועלים למענם ולמען רווחתם, למרות שבעוונותיי הרבים אני נמנית עם אלה שגם אוכלים אותם, אבל אני מתעבת את טל גלבוע, שהוכיחה לי, לפחות, שאפשר לפעול למען בעלי חיים מצד אחד, אבל להיות אדם רע ובלתי רגיש בעליל לבני אדם אחרים מצד שני.
ואני עוד לא ממש בטוחה בדבר אהבתה הכנה לבעלי חיים. אחרי הכל הדרך למיליון מקדשת את כל האמצעים. הייתי קוראת לה בהמה, אבל אני לא בעניין של להעליב את הבהמות.