יוחנן הורקנוס, הכהן הגדול, אמר לשלומציון המלכה בירושלים, היזהרי לא מהצדוקים ולא מהפרושים, היזהרי מהצבועים. על כולנו להיזהר מפוליטיקאים שצביעותם היא אמצעי לקדם את ענייניהם ולהוליך אותנו שולל.
חברת הכנסת איילת שקד, בתוכניתו של אייל קיציס, מתארת לנו מצב שבו ישראל תספח את שטחי סי כולל 80 אלף ערבים, וכל מה שנשאר יהיה לאוטונומיה פלסטינית בתוך ירדן. זה בערך כמו לבוא לתושבי חיפה והקריות ולומר להם, הכרמל והדר עוברים למצרים, מוצקין וקרית ים עוברים לסוריה. בפירוש כך. שקד יודעת שאין מנוס משתי מדינות לשני עמים, שהדבר כבר הבשיל בתודעה של הפלסטינים, שהם חותרים לכך, העולם חותר לכך וגם הישראלים ברובם מבינים שזה הפתרון היחיד שטוב גם לנו.
שקד יודעת זאת היטב, אבל היא רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי. או להיפך, יש לה ציבור מצביעים והיא ממנפת רעיון הזוי ובלתי ישים. שקד אומרת שהיא חילונית אך מתנגדת לתחבורה ציבורית בשבת, כי השבת בישראל צריכה להיות שקטה. לדוגמה, רעש האוטובוסים מפריע לבעלה, אה הבנתי, בעלה רוצה שקט בשעה שמזיזים את הג'יפ ונוסעים לים או לחברים. ומה עם אלו שצריכים אוטובוס, מה עם חופש הבחירה? מה שלמדתי מהראיון עם חברת הכנסת שקד, שדיכוי זה לא רק בשטח, זה בעיקר מתחיל בראש. גם בשטחים וגם את עניי עמך. איזו יכולת דיכוי מרשימה, של אני ואפסי עוד.
