fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

נפלתי, קמתי, ניצחתי

אם הייתם אומרים לרביד עמר משלומי לפני כמה שנים שהוא יהיה חייל קרבי בשריון ויקבל מצטיין צוות, הוא היה צוחק לכם בפנים. הנער, שעברו לא היה ורוד ואף ישב במעצר, עשה את הבלתי ייאמן
רביד עמר (צילום: דובר צה"ל)
רביד עמר (צילום: דובר צה"ל)
רביד עמר (צילום: דובר צה"ל)
רביד עמר (צילום: דובר צה"ל)

רביד עמר, בן 20 משלומי, משרת כמעט שנתיים כחייל קרבי בחטיבת השריון 401. בסוף מסלול ההכשרה שלו כלוחם, קיבל את הסיכה של מפקדו לאות הערכה ואף סיים כמצטיין צוות. הוא נהנה משירותו הצבאי ומרגיש כי הוא תורם לו רבות.

עד כאן נשמע כי מדובר בחייל נורמטיבי לחלוטין, שמאז ומתמיד רצה להיות לוחם והצליח להגשים את חלומו. אך בניגוד לאחרים, גיוסו של רביד לא תמיד היה ברור כל-כך ותקופה מסוימת, אף היה מוטל בספק. גם העבר שלו לא תמיד היה ורוד, והוא עבר תלאות רבות בדרך להגשמת חלומו לשרת כלוחם קרבי.

טראומת ילדות
"הכל התחיל במלחמת לבנון השנייה", הוא מספר, "חוויתי את המלחמה ממש מעל הבית, ואם זה לא מספיק, גם ביטלו לי את בר המצווה בעקבותיה. חוויתי טראומה רצינית". ואכן, מאז הטראומה הזו, החל רביד להרגיש קשיים שונים.

בעקבות המלחמה, בסביבות גיל 14, החל לחוות חרדות ותסכולים שהובילו אותו להתחיל לעשן סיגריות ולשתות אלכוהול. בנוסף לכך, לאורך שנות התבגרותו, חש בדידות, קושי להתחבר לבני גילו ותחושה כי לא מבינים אותו לעומק, גם לא בני משפחתו. "תמיד הרגשתי בודד, לא קשור ולא שייך", הוא מספר. לדבריו, בדידותו נבעה גם מן העובדה שמבחינה חיצונית הרגיש שונה: "הייתי ילד נורא שונה. אני עדיין נורא שונה. יותר רגיש מכולם, במראה החיצוני, או אם זה במוזיקה. הייתי ילד עם שיער נורא ארוך, הייתי שומע רוק ומטאל, כמו האחים שלי. זה משהו שדי השפיע. לא עשיתי את אותם דברים כמו שכולם היו עושים. במקום מסיבות כיתה, העדפתי ללכת להופעות. הייתי בודד מאוד. היה לי קשה מאוד להשתלב".

בשל קשייו, קיבל רביד עזרה פסיכולוגית ואף נעזר ביועצת בית הספר ובעובדים סוציאליים, אך גם הם לא הצליחו לסייע לו והוא המשיך לחוות קושי ובדידות. הוא החל להסתובב עם אנשים "פחות סימפטיים", כהגדרתו, ולהשקיע פחות בלימודים. גם ממשפחתו, בעיקר מהוריו ואחיו הגדול, התרחק באותה תקופה. למרות שהם דאגו וניסו לסייע לו לחזור לדרך המוטב, פעמים רבות הסתיר מהם את האמת ולא שעה לעזרתם.

"הפכתי להיות ילד מאוד מסתורי. לא סיפרתי עם מי אני מסתובב ולא אמרתי לאן אני יוצא, לא ידעו עליי כלום. כשהיו תופסים אותי, הייתי מכחיש שעישנתי או ששתיתי אלכוהול וזה היה גורר ריבים. למרות זאת, ההורים שלי הבינו שמי שאני מסתובב איתם הם לא אנשים טובים והאחים שלי התחילו לברר עם מי אני מסתובב. התחילו להיות המון ריבים בבית".

כתבה: תאיר פז.

הסיפור המלא של רביד עמר בגיליון החג של עיתון "צפון-1"

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות