על שכונת הברבור הנמצאת בכניסה הדרומית לעכו שומעים לרוב פעם בשנה, בדרך כלל בחורף, כשהגשמים העזים מציפים את הבתים והתושבים מפונים מבתיהם. נראה ש-130 תושבי השכונה, 24 משפחות, התרגלו לחיים העלובים בפחונים הרעועים, ללא כל תנאים מוניציפליים ראויים, אחרת קשה להסביר מדוע עד כה הם לא פתחו את הפה.
רוב התושבים הם פועלים המתקיימים מהבטחת הכנסה וקצבאות של הביטוח הלאומי. לאורך השנים רבים מבעלי הנכנסים בשכונה עזבו לשכונות אחרות בעכו, בתקווה שיום אחד יוכלו לנצל את זכויות הבנייה בשטח- כך לפחות הבטיח להם בעבר ראש עיריית עכו שמעון לנקרי שישב איתם והצהיר כי השכונה תעבור מהפך. אבל בינתיים תוכניות לחוד ומעשים לחוד.
בתחילת השנה הופתעו תושבי השכונה לקבל לראשונה בחייהם חיובי ארנונה מעיריית עכו על כל מ"ר קיים, על פי תחשיב של ארנונה למגורים. המשמעות: מחסנים, לולים, אורוות סוסים וקרוואנים לתעשייה חושבו לפי מ"ר למגורים. ותיקי השכונה מספרים כי בשנות ה-50 נעשה ניסיון לגבות מהם ארנונה, אך בהעדר תשתיות בשכונה בעירייה ירדו מהעניין. הפעם, בלי כל הודעה מראש, קיבלו התושבים חיובים גבוהים על שטחים שאינם מוכרזים למגורים.
כדי להבין את נושא גביית הארנונה, יש להבין איך עובדים הדברים. חברה חיצונית שנשכרה על ידי העירייה מספקת לה תצלומי אוויר לצורך חישוב שטחים לגביית ארנונה. ממעוף הציפור נראית שכונת הברבור מקום נחמד ופסטורלי למגורים, אך אם אחד מנציגי אותה חברה היה מגיע למקום ורואה במו עיניו איך חיים אנשים בשנת 2015 במדינת ישראל, בלב העיר עכו בגליל המערבי, ככל הנראה אף אחד מהתושבים לא היה מקבל חיוב ארנונה.
השבוע, בחום של 40 מעלות בצל, יצאנו לבדוק איך זה נראה מקרוב, וזה לא נראה טוב. התושבים מתגוררים בסוג של פחונים, מעין קרוואנים עם לוחות אזבסט, מגדלים עופות, עיזים, כבשים וסוסים. אין תשתיות ביוב, אין איסוף אשפה, ולמרות שבשכונה עוברים שני נחלים אף אחד בעירייה לא טרח לבצע ריסוס נגד יתושים. המלחמה הגדולה של התושבים בחודשי הקיץ היא נגד הנחשים. מדי יום הם לוכדים ליד בתיהם, במרחק נגיעה מילדיהם, לפחות חמישה נחשים ארסיים, ומיותר לציין את האסון הגדול שיכול להתרחש שם.
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "צפון 1".
